מלבי"ם על תהלים פא
<< · מלבי"ם על תהלים · פא · >>
פסוק א
פסוק ב
פסוק ג
- א) "בחדש" שהוא חג ביום שהירח מתחדש בו,
- ב) "בכסה", שהוא יום המוכן למשפט,
- ג) "ליום חגנו" שהוקבע ליום חג ומועד:
פסוק ד
ביאור המילות
"בחדש". ר"ח שבו התחדש הירח, הנה חדש מחר.
"בכסא". יום המוכן ומזומן, כמו ליום הכסא יבא ביתו:פסוק ה
ביאור המילות
"חק, משפט". חק דבר שאין טעמו ידוע, ומשפט דבר שטעמו ידוע (אילת השחר כלל תקי"ג):פסוק ו
ביאור המילות
(ו-ז) "שפת", (איש) לא ידעתי.
"מדוד". כמו והכה בכיור או בדוד (שמואל א' ב'):פסוק ז
פסוק ח
"סלה" נשלם הענין:
פסוק ט
פסוק י
ביאור המילות
"אל זר, אל נכר". נכר גרוע מזר כמ"ש ישעיה כ"ח, ור"ל שלא יהיה בך היינו בלבך אל זר מחשבת ע"ז, ולא תשתחוה בפועל, וכמו לא יהיה לך אלהים אחרים שפירשו רבים ממוני המצות על מחשבת אליל, וכל מאמר הוא תנאי נסמך על מלת אם, אם תשמע ולא יהיה בך אל זר אז הרחב פיך, ואנכי ה' אלהיך המעלך מארץ מצרים הוא כעין מאמר מוסגר מבאר הטעם שראוי שלא יהיה בך אל זר, וכמו שכן אמר בדברות הר סיני אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך, לא יהיה לך:פסוק יב
ביאור המילות
(יב-יד) "ולא שמע עמי לקולי וישראל לא אבה לי". שם ישראל הוא שם מעלתם מצד עצמם, ושם עמי הוא שם הקשר שיש להם עם אלהים שהם משועבדים לו כעם למלכם, מצד השעבוד של עמי מחויבים לשמוע בקולו, ומצד מעלתם בעצמם ראוי שיאבו בעצמם לה', וכן אמר לו עמי שומע לי ישראל בדרכי יהלכו, שמצד מעלתם ישראל ראוי שילכו בדרכי ה' מעצמם מצד מעלתם:פסוק יג
פסוק יד
פסוק טו
ביאור המילות
(טו-טז) "אויביהם צריהם, משנאי ה'". בארתי לקמן פ"ט כ"ג הבדלם, כי הצר הוא המציר בפועל, ועליו משיב ידו להענישו בפועל, והאויב דורש רעה בלב ויכניע אותו שיכנע בלבו מדה כנגד מדה, והשונא אינו דורש רעה דוקא רק נבדל ממנו ומרחיקו, וע"כ אמר משנאי ה', ומשנאי בפועל שגורם שגם אחרים ישנאו אותו, וחז"ל דרשו כל משנאי אהבו מות אל תקרא משנאי אלא משניאי, וזה רצוף בפשטות מלת משנאי בפועל, וחסר מלת אשר משנאי ה' אשר יכחשו לו, כמו וכחשתי לאל ממעל איוב ל', וכן מלת על נמשך לשתים על צריהם אשיב ידי, (על) משנאי ה', ועתם עת פורעניותם, ומלת כמעט, ר"ל לו שומע לי כמעט:פסוק טז
פסוק יז
ביאור המילות
"מחלב". מן המיטב כמו חלב כליות חטה (דברים ל"ב):<< · מלבי"ם על תהלים · פא · >>