קטגוריה:תהלים סח כד
למען תמחץ רגלך בדם לשון כלביך מאיבים מנהו
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
לְמַעַן תִּמְחַץ רַגְלְךָ בְּדָם לְשׁוֹן כְּלָבֶיךָ מֵאֹיְבִים מִנֵּהוּ.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
לְמַ֤עַן ׀ תִּ֥מְחַ֥ץ רַגְלְךָ֗ בְּ֫דָ֥ם
לְשׁ֥וֹן כְּלָבֶ֑יךָ
מֵאֹיְבִ֥ים מִנֵּֽהוּ׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
לְמַ֤עַן׀ תִּֽמְחַ֥ץ רַגְלְ/ךָ֗ בְּ֫/דָ֥ם לְשׁ֥וֹן כְּלָבֶ֑י/ךָ מֵ/אֹיְבִ֥ים מִנֵּֽ/הוּ׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
רש"י (כל הפרק)
"למען תמחץ" - רגלינו
"בדם" - כשימחץ את ראש האויב תהא רגלינו בוקעת בדמם תמחץ לשון בוקע בתוך הדם כמו (שופטים ה) מחצה וחלפה רקתו כמו בקעה ול' משנה הוא והיו עולי רגלים בוקעים עד ארכבותיהם בדם ד"א תמחץ שם כלי ששואבין בו יין מן הבור מחץ שמו במסכת ע"ג ולשון כלביך מדם האויבים
"מנהו" - תהיה פרנסתו כדאמרינן מאי משמע דמן לישנא דמזוני הוא דכתיב (דנייאל א') אשר מנה את מאכלכם וגו'אבן עזרא (כל הפרק)
למען תמחץ רגלך - כף רגלך לנוכח דוד כי עלית למרום.
ותי"ו תמחץ רגלך - לשון נקבה כמו רגלי עמדה במישור ותהיה המלה מהפעלים העומדים, או תי"ו תמחץ לנכח דוד וזה דרך משל. ור' יהודה אמר: כי תמחץ הפוך, כמו חמוץ בגדים.
לשון כלביך - רמז לאויבים שהיו מדברים על דוד.
מאויבים - מדם אויבים.
מנהו - כמו מן הוא והלאה ובא משונה בעבור היותו סוף פסוק. ויש אומרים: מאויבים מהכלל.
ומנהו - כמו שמץ מנהו רמז למלכה.
ואחרים אמרו: כי מנהו, כמו צוהו והשלש נקודות אין מנהג שימצאו תחת קמץ גדול כי הוא פתח קטן.מצודות (כל הפרק)
מצודת דוד
"מנהו" - הכנת מזון כ"א מלשון כלביך יהיה מדם האויבים כי ילוקק דמם בלשונו
"למען תמחץ" - ההשבה תהיה באופן עשות נקמה בעמים למען יהיו רגליך נראים כאלו הם מחוצים על כי תדרוך בדם הרוגיהם ותלכלך רגלך בדמם
מצודת ציון
"מנהו" - ענין הכנת מזון כמו מן הוא (שמות טז)מלבי"ם (כל הפרק)
"למען תמחץ רגלך בדם", שאלה השבים מן הארץ תהרוג אתה בחרבך ותמחץ רגלך מדמם, וגם תמחץ "לשון כלביך מאויבים מנהו", מצייר את המות כשר הטבחים שי"ל כלבים שהולכים אתו לאכול את ההרוגים, וימחצו הכלבים את לשונם "מאויבים" אשר הם "מנהו", שהם מהם ומהמונם שהאויבים הם שותפים ודומים לכלבי המות, שאחר שיהרגם המות יאכלו כלביו את בשרם, והמליצה שבארץ ישראל נפלו ע"י ה' ע"פ נס, וכשיצאו מגבול ארץ ישראל רדפו אחריהם והמיתום בחרב ובשרם השליכו לכלבים:
ביאור המילות
"קדקד שער". איש שער, כמו ואני תפלה, ואני מוסר לכולם (הושע ה'):
"תמחץ". המלוכלך בדמים נראה שנמחץ שם והדמים זבים מגופו.
"מנהו". כינוי הנסתר בה"א וא"ו, ר"ל שהאויבים הם מהם מן הכלבים וממינם:הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "תהלים סח כד"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.