שולחן ערוך יורה דעה קלה ט


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה

שולחן ערוך

נודות אין חשובין מכניסן לקיום שהרי אינם עשוים אלא להוליך בהם יין מהגת לחבית אבל חמת של טייעים כיון שהיין נתון בו תמיד שמיד שמערין זה חוזרין וממלאים אותו דינו כמכניסו לקיום אבל כוסות אע"פ ששותים בהם תדיר מכ"מ אין היין שוהה בהם תמיד אלא ממלאן לפי שעה ושותה ומערה והלכך אין להם דין מכניסן לקיום.

(כלי שמכניסין בו יין לעמוד בו שלשה ימים מקרי מכניסו לקיום ולכן העירוי גם כן הוא שלשה ימים) (מרדכי פא"מ ובכל בו ובארוך כלל כ"ח דין ס"ט):

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

(כד) כלי שמכניסין כו'. כלומר כל שדרך להכניס בו אבל אם ידוע שעמד בהן יין ג' ימים לא מהני ליה עירוי דה"ל כבוש כמבושל כדלקמן ס"ק ל"ג ובעט"ז משמע דאפילו ידוע שעמד בו יין ב' ימים זה אח"ז סגי בעירוי:


ט"ז

נודות כו'. בטור כתוב י"א שחשובין מכניסין לקיום כו' נראה ביאור דבריו שדרך העולם להחזיק פעמים איזה ימים יין בנוד וע"כ י"א שהוי כמכניסו לקיום וחולק הטור עליהם וס"ל דלא הוי מכניסו לקיום אלא במידי דעשוי לכך מתחלה משא"כ במידי דאינו עשוי לכך רק שדרך מקרה מכניסין בו לקיום לא גזרו בו לפי שעה אם משתמש בו העובד כוכבים ביין ועל זה מביא הטור מתשובת הרא"ש בנודות שמחזיקין אותם להוליך יין מגת לחבית והתירן הרא"ש בהדחה ולא חשש שמא אירע מילתא והחזיק בו יין איזה ימים ומביא ראיה ממעשים בכל יום בכלי חרס דסגי בהדחה פירוש דמעשה בכל יום שהעובד כוכבים שותה יין בבית ישראל בכלי חרס של ישראל ומדיחין אותו אחר כך ולא אמרינן כיון שדרך לפעמים להחזיק בהם יין איזה ימים דהוה מכניסו לקיום ולא סגי בהדחה אלא כדפרישית שלא גזרו בזה. ובזה מתורץ מה שהקשה ב"י על הטור אבל תמה אני על מה שהתיר הרא"ש הנודות שמוליכין בהם מגת לחבית בהדחה שהרי כלי גת הם כמו מחץ ומשפך בסי' קל"ח וצריך ניגוב כמ"ש שם ע"כ נראה דלא נתכוין הרא"ש באלו נודות רק שא"צ עירוי כמכניסין לקיום ועל זה מביא ראיה מכלי חרס כל השנה דאין צריך רק הדחה ה"ה בזה אבל ניגוב מכל מקום צריך עם הדחה:

כלי שמכניסין בו יין לעמוד בו ג' ימים כו'. פי' שמתחלה ייחדו לכך כדפרישית בסמוך לפני זה אבל לא דרך מקרה שהיה שם יין ג' ימים:

באר היטב

(טז) שמכניסין:    פי' שמתחלה ייחדו לכך אבל לא דרך מקרה שהיה בו יין ג' ימים. ט"ז. והש"ך כ' באם ידוע שעמד בהן יין ג' ימים לא מהני ליה עירוי דה"ל כבוש כמבושל ובלבוש משמע דאפילו ידוע שעמד בו יין ג"י זה אחר זה סגי בעירוי.





פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על יורה דעה לחץ כאן



▲ חזור לראש