פתיחת התפריט הראשי

סעיף אעריכה

השוחט לשם עבודת כוכבים: אפילו לא חישב לעובדה בשחיטה זו, אלא חישב בשעת שחיטה לזרוק דמה או להקטיר חלבה לעבודת כוכבים – הרי זה זבחי מתים ואסורה בהנאה.

סעיף בעריכה

שחט סתם, ואח"כ חשב לזרוק דמה או להקטיר חלבה לעבודת כוכבים – הרי זה ספק זבחי מתים.

סעיף געריכה

ישראל ששחט בהמתו של גוי: אפילו חישב הגוי לעבודת כוכבים – כשרה. ואם ישראל חשב שיזרוק הגוי לעבודת כוכבים – פסולה. (ואסורה בהנאה. בית יוסף).

סעיף דעריכה

ישראל ששחט בהמת חבירו לעבודת כוכבים – לא אסרה, שודאי לא נתכוין אלא לצערו. ואם יש לו שותפות בה – יש אומרים שאוסר גם חלק חבירו. ויש אומרים דגם בזה אינו מכוין אלא לצער שותפו ולא לאסור.

הגה: ואם התרו בו ועבר התראה – הרי זה אוסר כשאר מומרים (טור. ועיין לקמן סימן קמ"ה סעיף ח').

סעיף העריכה

השוחט לשם הרים וגבעות. לשם חמה ולבנה, כוכבים ומזלות, ימים ונהרות – אין לו דין תקרובת עבודת כוכבים לאוסרה בהנאה, וכיוצא בה מדברי הבאי שאומרים העובדי כוכבים.

סעיף ועריכה

שחט לשם שר של הר, או לשם שר אחד משאר הדברים: בין ששחט לשם מיכאל השר הגדול, בין ששחט לשם שר של שלשול קטן שבים (פירוש, מין תולעת) – הרי זה זבחי מתים ואסור בהנאה.

סעיף זעריכה

ישמעאלים שאינם מניחים ישראל לשחוט אלא אם כן יהפוך פניו לא"ל קיבל"א (דהיינו שיהפוך פניו נגד מזרח) כמנהג חוקותיהם – אינו דומה לשוחט לשם הרים. ומכל מקום ראוי לבטל המנהג ההוא ולגעור במי שעושה כן. (הואיל ומקפידים על כך. רשב"א סימן שמ"ה).