שולחן ערוך יורה דעה ב

"שולחן ערוך" בוויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחצו כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן ב"שולחן ערוך" יחד עם נושאי כליו. וראו גם ויקיטקסט:שולחן ערוך

אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט

<< | שולחן ערוך · יורה דעה · סימן ב | >>

ראו סימן זה בתוך: טור יורה דעה · לבוש · ערוך השולחן
מפרשי שו"ע על הסימן:    פרי חדש · ש"ך · ט"ז · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
שו"ע באתרים אחרים:    תא שמע על התורה ספריא שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
תרגומים: en.wikisource.org · SefariaENG

אם שחיטת עובד כוכבים ומומר וכו' כשרה
ובו אחד עשר סעיפים:
אבגדהוזחטייא

שחיטת עובד כוכבים נבלה אפי' הוא קטן ואפי' אינו עובד עבודת כוכבים (כגון גר תושב) ואפילו אחרים רואין אותו.

מומר אוכל נבלות לתיאבון ישראל בודק סכין ונותן לו ומותר לאכול משחיטתו אפילו ישחוט בינו לבין עצמו והוא שיודעין בו שיודע הלכות שחיטה ואם לא בדק לו סכין תחלה אסור לאכול משחיטתו עד שיבדקנו בסוף ואין ליתן לו לכתחלה לשחוט אפילו כשר עומד על גביו בלי שיבדוק לו כשר את הסכין תחלה על סמך שיבדקנו בסוף.

הגה: מי ששחט והוציא טריפה פעם אחת מתחת ידו אם לא הוחזק בכך מותר לאכול אחר כך משחיטתו מ"מ דנין בזה לפי ראות עיני הדיין באדם השוחט אם כבר נכשל ורגלים לדבר מעבירין אותו. (מהרי"ק שרש ל"ג)

מומר לתיאבון ששחט אפילו נשבע ששחט בסכין יפה אינו נאמן.

מומר לתיאבון ששחט בינו לבין עצמו ויש עמו סכין יפה ושאינו יפה ואומר שביפה שחט נאמן ואפילו אם נמצא בשר בידו אם יש מומחין בעיר נאמן לומר מומחה שחט לי.

מומר להכעיס אפי' לדבר אחד או שהוא מומר לעבודת כוכבים או לחלל שבת בפרהסיא או שהוא מומר לכל התורה אפילו חוץ משתים אלו דינו כעובד כוכבים (ר' ירוחם).

הגה: ומי שאינו חושש בשחיטה ואוכל נבלות בלא תיאבון אף על פי שאינו עושה להכעיס דינו כמומר להכעיס. (כך העלה הב"י מדברי הרא"ש).

מומר לאחד משאר עבירות א"צ לבדוק לו סכין ולהרמב"ם צריך ודוקא במומר לעבירה אבל מי שהוא פסול לעדות בעבירה מעבירות של תורה אין צריך לבדוק לו סכין אפילו להרמב"ם (ב"י ושכ"כ הרמב"ם).

הגה: מיהו אם הוא פסול לעדות משום שאכל נבילות אעפ"י שאינו מומר לכך כיון שהוא חשוד לאכול נבלות דינו כמומר לכך (סברת ב"י והרמב"ם).

מומר לערלות דינו כמומר לעבירה אחת ואם אינו ערל אלא מפני שמתו אחיו מחמת מילה הרי הוא כשאר ישראל כשר.

כותי האידנא דינו כעובד כוכבים.

צדוקי ובייתוסי (הם הנמשכים אחר צדוק ובייתוס מתלמידי אנטיגנוס איש סוכו שיצאו לתרבות רעה ואינם מאמינים בתורה שבע"פ) שחיטתן אסורה אלא א"כ שחטו ואחרים עומדים על גביהם וגם בדקו להם סכין.

הגה: מסור דינו כמומר ושחיטתו פסולה ויש מכשירין (ב"י סימן קי"ט בשם רשב"א) וע’ לקמן סימן קי"ט.

התחיל פסול לשחוט וגמר הכשר או שהתחיל הכשר וגמר הפסול פסולה במה דברים אמורים שהתחיל הפסול בדבר שעושה אותה נבלה כגון בוושט או ברוב הקנה אבל אם התחיל הפסול בחצי קנה וגמר הכשר כשרה.

היו ישראל ופסול אוחזין בסכין ושוחטין פסולה ואין צריך לומר אם כל אחד סכינו בידו.

(שחיטת קוף פסולה) (א"ז והוא בתוספתא ריש חולין).