שולחן ערוך חושן משפט שלב

"שולחן ערוך" בוויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחצו כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן ב"שולחן ערוך" יחד עם נושאי כליו. וראו גם ויקיטקסט:שולחן ערוך

אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט

<< | שולחן ערוך · חושן משפט · סימן שלב | >>

ראו סימן זה בתוך: טור חושן משפט · לבוש · ערוך השולחן
מפרשי שו"ע על הסימן:    סמ"ע · ש"ך · ט"ז · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה
שו"ע באתרים אחרים:    alhatorah.org Sefaria.org
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
תרגומים: en.wikisource.org · SefariaENG

דין האומר לשלוחו צא ושכור לי פועלים ושכרן יותר ממה שאמר לו
ובו ששה סעיפים:
אבגדהו

סעיף אעריכה

אמר לשלוחו צא ושכור לי פועלים בשלשה והלך ושכרן בארבעה אם אמר להם השליח שכרכם עלי נותן להם ארבעה ונוטל מבעל הבית שלשה ומפסיד אחד מכיסו (וי"א אם כל הפועלים אינן נשכרים רק בארבע הבעל הבית נותן לשליח כפי מה שהתנהו) (טור ס"א וע' בב"י) ואם אמר להם שכרכם על בעל הבית נותן להם ב"ה כמנהג המדינה היה במדינה מי שנשכר בג' ומי שנשכר בד' אינו נותן להם אלא ג' ויש להם תרעומת על השליח ובמה דברים אמורים כשאין מלאכתן ניכרת אבל אם היתה מלאכתן ניכרת והרי שוה ד' נותן להם ב"ה ד' שאילו לא אמר להם שלוחו ארבעה לא טרחו ועשו שוה ארבעה:

סעיף בעריכה

אמר לו בעל הבית שכור לי בארבעה והלך השליח ושכר בשלשה אע"פ שמלאכתן שוה ד' אין להם אלא ג' שהרי קבלו על עצמם ויש להם תרעומת על השליח.

(ול"ש אמר שכרכם עלי או שאמר להם שכרכם על בעל הבית) (טור ס"א):

סעיף געריכה

אמר לו בע"ה בג' והלך השליח ואמר להם בד' ואמרו הרינו כמו שאמר בעל הבית אין דעתם אלא שיתן בעל הבית יתר על ארבעה לפיכך שמין מה שעשו אם שוה ארבעה נוטלין ארבעה מבעל הבית ואם אינו שוה או שאינו ידוע אין להם אלא שלשה:

הגה: ואם אמר השליח שכרכם עלי בכל ענין נותן להם ארבעה וכן אם לא היו פועלים נשכרים רק בארבעה (טור ס"ב) :

סעיף דעריכה

אמר לו בעל הבית בארבעה והלך השליח ואמר להם בג' ואמרו לו כמו שאמר בעל הבית אע"פ שמלאכתן שוה ארבעה אין להם אלא ג' שהרי שמעו ג' וקבלו עליהם:

הגה: בעה"ב שאמר לפועלים עשו עמי מלאכה בארבעה כמו שעשו חביריכם ואמרו כמו שעשו חבירינו ואשתכח דיהיב להו יותר צריך ליתן לאלו כמו לחבריהם (ב"י בשם תלמידי רשב"א) בעל הבית שהטעה פועלים ואמר להם עשו עמי בד' כמו ששאר פועלים נשכרים ונמצאו שנשכרים ביותר או שהפועלים הטעו בע"ה בכה"ג הוי כאילו לא שכרו זה את זה כלל ונותן להם כפחות שבפועלים (ר' ירוחם נכ"ט ח"א בשם רשב"א) ב"ה ששכר פועלים וא"ל ליתן לו חפץ בשכרו יכול ליתן לו אח"כ דמיו הואיל ולא משך החפץ לא קנאו (שם ח"א ואשיר"י ור"נ פ' בתרא דע"א ותשובת מהר"ם דפוס פראג סי' קס"ה):

סעיף העריכה

שכר ב"ה בעצמו בסלע ונזדלזלה המלאכה והראה להם ב"ה פנים זועפות ופייסוהו בדברים אינו יכול לומר לא נתפייסתי אלא על דעת שתפחתו משכרכם כפי הזול שהם יאמרו לא פייסנוך אלא לדעת שנעשה המלאכה טובה וכן עשינו:

הגה: ויש מחלקין דאם בעל הבית אמר בפירוש איני נותן לכם אלא כך והיה יכול לחזור בלא תרעומות אע"ג דחזרו ופייסוהו אינו נותן אלא כמה שאמר (נ"י פ' האומנין):

וכן אם הוקרה המלאכה והם הראו לו פנים זועפות ופייסם בדברים אינם יכולים לומר לא נתפייסנו אלא על דעת שתוסיף על שכרינו כפי היוקר שהוא ישיב לא פייסתי אלא על דעת להוסיף לכם אכילה ושתיה וכן עשיתי:

סעיף ועריכה

אם המלאכה שוה ה' ושכרם בד' והוזלה ועמדה על ד' נותן להם ד' (ולא יוכל לומר להם גם עתה תקחו דינר פחות ממה ששוה) (טור ס"ו)

וכן אם שכרן ביותר דינר מהראוי והוקרה המלאכה אינם יכולים לומר גם עתה תוסיף לנו דינר יותר מהראוי לפי היוקר של עכשיו: