שולחן ערוך אורח חיים תרמח
"שולחן ערוך" בוויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחצו כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן ב"שולחן ערוך" יחד עם נושאי כליו. וראו גם ויקיטקסט:שולחן ערוך
אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט
<< | שולחן ערוך · אורח חיים · סימן תרמח | >>
ראו סימן זה בתוך:
טור אורח חיים ·
לבוש ·
ערוך השולחן
· שולחן ערוך הרב
מפרשי שו"ע על הסימן:
משנה ברורה · ביאור הלכה · באר היטב · ט"ז · מגן אברהם · כף החיים · ביאור הגר"א · פרי מגדים ·
שו"ע באתרים אחרים: תא שמע • על התורה • ספריא • שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
תרגומים: en.wikisource.org ·
SefariaENG
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב
אתרוג היבש, פסול. ושיעור היבשות כשאינו מוציא שום ליחה. ויבדק ע"י שיעבור בו מחט ובו חוט, ואם יש בו ליחה יראה בחוט.
- (ואתרוג שהוא משנה שעברה, ודאי יבש הוא ופסול) (תה"ד מהרי"ל סימן ה'):
אתרוג שניקב נקב מפולש כל שהוא, פסול. ושאינו מפולש - אם היה כאיסר, פסול. ואם חסר כל שהוא, פסול. וי"א דגם בנקב מפולש בעינן חסרון משהו. ושאינו מפולש, בחסרון כאיסר:
- הגה: ונהגו להכשיר הנקבים שנעשו באילן על ידי קוצים, אע"פ שיש בהם חסרון, שזהו דרך גדילתן (תה"ד סי' צ"ט). מיהו אם רואה שאין העור והבשר קיים תוך הנקב, פסול לסברא הראשונה אע"פ שאינו מפולש. ובשעת הדחק יש להקל כסברא האחרונה, להכשיר חסרון שאינו כאיסר ואינו נקב מפולש (דעת עצמו):
מפולש - יש מפרשים כפשוטו, דהיינו שניקב מצד זה לצד זה, ויש מפרשים שכיון שניקב עד חדרי הזרע שהגרעינים בתוכו, מקרי מפולש:
אתרוג שנימוח כל בשרו בפנים, וקליפתו החיצונה קיימת וחדרי הזרע קיימים בפנים, כשר. ויש פוסלים:
נסדק כולו מראשו לסופו, אפי' אינו חסר כלום, פסול. אבל נשאר בו שיור למעלה ולמטה, אפילו כל שהוא, כשר. ויש מי שאומר דדוקא מלמטה, אבל בחוטמו אפילו כל שהוא, פסול:
- הגה: ויש מחמירים לפסול בנסדק רובו. וכל שלא נסדק רוב קליפתו העבה לא מקרי נסדק (רבינו נסים):
נקלף הקליפה החיצונה שלו, שאינו מחסרו אלא נשאר ירוק כמות שהוא ברייתו -- אם נקלף כולו, פסול, אם נשאר ממנו כל שהוא, כשר. ויש אומרים שצריך שישתייר כסלע:
ניטל דדו, והוא הראש הקטן ששושנתו בו, פסול:
- הגה: ויש מחמירין אם נטלה השושנתא, דהיינו שאנו קורין פיטמא (ר"ן). וטוב להחמיר במקום שאפשר. מיהו לענין דינא אין לפסול אא"כ ניטל הדד, דהיינו העץ שראש הפיטמא עליו. והראש נקרא שושנתא (המגיד). וכל זה דוקא שניטלה, אבל אם לא היה לו דד מעולם, כשר. וכן רוב האתרוגים שמביאים במדינות אלו (הרא"ש):
ניטל העץ שהוא תלוי בו באילן מעיקר האתרוג, ונשאר מקומו גומא, פסול:
- הגה: ואם ינטל קצת העץ ונשאר עובי כל שהוא, שכל רוחב הגומא מכוסה, כשר (טור):
עלתה חזזית (פי' תרגום או ילפת או חזזן) עליו, אם בשנים או בשלשה מקומות, פסול. ואם במקום אחד, אם עלה על רובו, פסול; ואם על חוטמו, אפי' כל שהוא, פסול. וחוטמו היינו ממקום שמתחיל להתקצר ולהתחדד כלפי ראשו:
י"א דהא דבב' ובג' מקומות פסול, היינו דוקא כשנתפשט הנימור ברובו אף על פי שבשטח החברבורות הוא מיעוט. אבל במיעוטו, כגון שכולם מצד אחד של אתרוג, כשר. ויש פוסלים אפילו במיעוטו של צד אחד:
אם הוא מחצה על מחצה במקום אחד, יש מכשירין ויש פוסלים:
מחוטמו ואילך, דהיינו ממקום שמתחיל לשפע עד הפיטמא, פוסל חזזית וכל שינוי מראה בכל שהוא; ויש מי שאומר דה"ה דיבש פוסל שם בכל שהוא:
חזזית הוא כמו אבעבועות, ויש בו ממש שמקומו ניכר במישוש שהוא גבוה מאתרוג:
- הגה: ולכן יש להכשיר אותו חזזית שקורין בל"א מו"ל, לפי שאינן גבוהים משאר האתרוג (מהרי"ל). ויש מי שכתב דיש להכשירם מטעם דנחשבים מראה אתרוג, מאחר דרגילים להיות הרבה כך (ת"ה סי' צ"ט):
אם עלתה בו חזזית בענין שפסול, או שהוא מנומר - אם כשקולפו חוזר למראה האתרוג - כשר (לאחר שנקלף ולא חסר כלום):
נפל עליו מים, בתלוש, ותפח או סרח, או שהוא כבוש בחומץ או מבושל, או מנומר, פסול:
אם הוא שחור או לבן במקום אחד, פוסל ברובו. בשנים או בשלשה מקומות, דינו כחזזית, ליפסל אפילו במיעוטו:
מקום שהאתרוגים שלהם כעין שחורות מעט, כשרים. ואם היו שחורים ביותר כאדם כושי, הרי זה פסול בכל מקום:
העגול ככדור, פסול:
גדלו בדפוס ועשאו כמין בריה אחרת, פסול. עשאו כמו ברייתו, אע"פ שעשאו דפין דפין, כשר:
התיום, דהיינו שגדל שנים דבוקים זה בזה, כשר:
הירוק שדומה לעשבי השדה, פסול, אא"כ חוזר למראה אתרוג כשמשהין אותו:
שיעור אתרוג, קטן פחות מכביצה, פסול. אבל אם כביצה, אפילו אם הוא בוסר שעדיין לא נגמר פריו, כשר. ואם היה גדול כל שהוא, כשר: