שולחן ערוך אורח חיים תרמח ג


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

מפולש - יש מפרשים כפשוטו, דהיינו שניקב מצד זה לצד זה, ויש מפרשים שכיון שניקב עד חדרי הזרע שהגרעינים בתוכו, מקרי מפולש:

מפרשים

 

שניקב מצד זה לצד זה. הוא דעת בה"ג בתוס' שלא מקרי מפולש אלא בכך אבל דעת התוס' דאם ניקב עד חדרי הזרע פסול אף בלא חסר והא דבעי' מפולש היינו שלא כנגד אותן חדרים ואם ניקב במקום החדרים הוה מפולש דאותן החדרים הווין כמו סמפונות בריאה וזהו הי"א שמביא כאן ובר"ן כתו' וז"ל ויש מחמירין ואומרים שהקליפה דבר בפ"ע הוא וכל שניקבה כולה מצד אחד נקב מפולש מקרי ע"כ והיינו דעת התוס' שזכרתי דכל עובי האתרוג עד חדרי הזרע קרוי קליפה וכדאי' שם לעיל מיניה בגמרא לענין תרומה שאין נוטלין אתרוג תרומה שמפסיד' פרש"י שקליפ' החיצונה נמאסת במשמוש הידים ואסור להפסיד תרומה ואמרי' שם אם קרא עליה שם תרומה חוץ מקליפת' החיצונה אז מותר לחד מ"ד היינו עובי האתרוג עד חדרי הזרע הוא קליפ' החיצונ' דהרי אנו רואים שיש קליפ' פנימית שהיא בחדרי הזרע עצמה יש חדר בין כל חלק גרעיני זרע האתרוג לחבירו ואותן החדרים קרוים קליפה פנימית והזרע שוכן בתוכה אבל כל עובי האתרוג עד החדרים מבחוץ קרוי קליפה חיצונה ודוגמא לדבר בקורקבן אמרי' בו עור החיצון והוא כל עובי בשר הקורקבן ה"נ ממש הוא באתרוג ואין לטעות ולומר דקליפה החיצונה קרוי למה שהוא כמין גליד למעלה כמ"ש בשם הר"ן בסמוך גבי נסדק שהוא דק מאוד ואינו בכלל האתרוג שאפי' אם נקלף רובו מהאתרוג כשר כדאי' אח"ז דהיאך יאמרו בזה בגמ' שקרא שם תרומה על האתרוג ולא על אותה הקליפ' הדקה שבודאי בלא"ה אינה בכלל תרומה בזה שנא' שהיא בכלל אכילה ואסור להפסיד תרומה דמה הפסד יש בה שאינה מכלל בשר האתרוג כלל ואית' ברמב"ם פי"א דתרומה דקליפי אתרוג אע"פ שאין בהם אוכל שמשליכים הבעלי בתים מ"מ אסורים לזרים בודאי על קליפי הדקה שזכרנו קאמר דאלו עובי האתרוג מה שהוא בכלל בשר האתרוג ודאי אין משליכים אותם אלא אוכלים אותם שיש בו חריפות כמ"ש בסמוך בשם הר"ן ותו דאם תאמר שקליפה החיצונה דבגמ' באתרוג היא הדק הא אכתי יבוא לידי הפסד תרומה דכיון שנמאס ע"י משמוש מי שרוצה לאכול אח"כ יחתוך קצת בעובו וישליך משם מקום המשמוש ולא די לו במה שיחתוך כחוט השערה וא"כ יבוא לידי הפסד תרומה אלא ודאי דעל עובי האתרוג קאמר דודאי מן בשר אתרוג הוא ואינו קורא שם תרומה עליו ומזה מיירי הר"ן כאן דאם אותו עובי ניקב עד חדרי הזרע נמצא שלשה קליפות שייכים באתרוג. הא' הוא הדק מאוד שהוא כמין גליד למעלה בו אין שום פסול רק אם נקלף כולו כדאיתא אח"כ. הב' הוא קרוי קליפה החיצונה היינו כל עובי האתרוג עד חדרי זרע ויש בו טעם חריפות כשאוכלין אותו בזה אמרינן דאם חסר בו קצת דפסול להרמב"ם אפי' בלא פילוש ולהראב"ד ע"י פילוש וכדלעיל וגם דין נסדק דבסמוך היא בקליפה זו. הג' הוא קליפה פנימי' שהיא בין זרע לזרע בתוך האתרוג עצמו. אבל בקליפה החיצונ' שהוא עובי האתרוג שזכרנו אין בו שום חילוק עוד וכולו חד הוא ומה גבול יש לחלוק שם. כתבתי כל זה לפי שכתב הב"י ע"ד הר"ן ואפשר דכל עובי האתרוג עד חדרי הזרע קרוי קליפה כו' עכ"ל כ' לשון מסופק קצת בזה ומו"ח ז"ל נמשך לו מזה דבאמת יש חילוק בעובי האתרוג בין קליפה לשאר העובי עד חדרי זרע וכתב שלא אפשר לפרש דכל עובי האתרוג עד חדרי זרע קרוי קליפה כמ"ש ב"י דלא משתמע הכי בלשון כלל אלא הקליפה החיצונה היא שיש בה חריפות אם ניקבה כולה מצד אחד הוה מפולש ע"כ ולא דק בזה דכל עובי האתרוג עד חדרי זרע זולת הקליפה הדקה שיש בה חריפות ולא מקרי מפולש אלא עד חדרי זרע וא"צ להאריך מזה עוד כי דבר ברור הוא:
 

(ז) הזרע:    עיין ט"ז שהאריך והעלה שג' קליפות שייכים באתרוג. האחד הוא הדק מאוד שהוא כמין גליד למעלה בו אין שום פסול רק אם נקלף כולו כדאיתא בסעיף ו'. הב' הוא קרוי קליפה החיצונה והיינו כל עובי האתרוג עד חדרי זרע ויש בו טעם חריפות כשאוכלין אותו בזה אמרינן דאם חסר בו קצת פסול להרמב"ם אפי' בלא פילוש. ולהראב"ד ע"י פילוש כמ"ש וגם דין נסדק דבסמוך הוא בקליפה זו: הג' הוא קליפה פנימית שהיא בין זרע לזרע בתוך האתרוג עצמו עיין שם.
 

(יג) שניקב מצד זה לצד זה - שע"ז מורה שם מפולש כמו מבוי המפולש:

(יד) עד חדרי הזרע וכו' - טעמם שהקליפה העבה המקפת את חדרי הזרע אינה נחשבת עם חדרי הזרע לד"א אלא היא נחשבת לדבר בפ"ע לענין זה וכיון שניקבה כולה מצד א' ה"ז נקב מפולש וע"כ אע"פ שחדרי הזרע וצד השני של האתרוג נשארו שלימים ה"ז פסול. ולענין הלכה יש להחמיר כסברא האחרונה אבל בשעת הדחק שא"א למצוא אתרוג אחר יש לסמוך על סברא הראשונה ומותר לברך על אתרוג זה ובפרט היכי שאינו חסר כלום כגון שניקב ע"י מחט דיש בזה ס"ס שמא הלכה כהי"א הנזכר בס"ב דגם במפולש דוקא כשיש חסרון:

(טו) מפולש - ואם ניקבה הקליפה העבה מצד זה לצד זה שלא כנגד חדרי הזרע דהיינו במקום שהאתרוג מתקצר למטה זה מקרי מפולש בין לדעה א' ובין לדעה שניה:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש