שולחן ערוך אורח חיים תרכא ג


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

מברכין יאעל המילה בלא כוס.    (ויש אומרים דמברכין בכוס יבונותנין לתינוק הנימול וכן נוהגין):

מפרשים

 

ונותנין לתינוק. משמע אבל לא לתינוקות אחרים גם בזה נרא' הטעם כמ"ש בסי' תרי"ח דבשביל שהוא מצוה חיישי' דאתי למסרך בכל י"כ בדבר מצו':


 

(ג) ונותנין לתינוק הנימול:    כיון דטעימת כוס אינו אלא משו' גנאי שלא יאמרו שלא לצורך הוא ברכ' זו לכן די כשנותנין לתינוק קטן כזה (ראב"ן פ"ג דעירובין) ובתשו' הר"ן סי' נ"ב כתב בשם הרשב"א דהוי ברכה לבטלה כיון שנותן לתינוק קטן כזה ובלבוש כתוב כיון שכתוב במנהגים ונותנים לתינוקות אין למחות ביד הנוהגים היתר עכ"ל ומ"מ נ"ל דמלבד מה שנותנין לפי התינוק כשאו' בדמיך חיי צריך ליתן לו לשתות קצת מהכוס דאל"כ מ"מ איכא גנאי להכוס ועיין ביורה דעה סי' רס"ה סס"א וסס"ד:
 

(ד) לתינוק:    דהיינו דמלבד מה שנותנין לפי התינוק כשאומר בדמייך חיי צריך ליתן לו לשתות קצת מהכוס מ"א ע"ש ועיין סי' תקנ"ט ס"ז.
 

(יא) על המילה בלא כוס:    ר"ל דמברכין רק ברכת אשר קידש ידיד מבטן אבל לא הברכה שעל הכוס דהלא צריך לטעום ממנו וא"א ביוה"כ וליתן לתינוקות לשתות ג"כ אין כדאי דחיישינן דלמא אתי למיסרך עי"ז לשתות תמיד ביוה"כ. ורשאי למצוץ הדם כדרכו בחול והנוהגים למצוץ ביין לא יזלפו בפה ולא במוך משום חשש סחיטה רק יזלפו ביד לבד [מטה אפרים]:

(יב) ונותנין לתינוק הנימול:    ר"ל מלבד מה שנותנין בפי התינוק כשאומר בדמיך חיי צריך ליתן לו לשתות קצת מן הכוס דאל"כ איכא גנאי להכוס [מ"א] ואם מלין אצל היולדת והיולדת חולה בענין שמותרת לאכול יכול להוציאה וגם יאמר לה שתכוין לצאת בברכתו ותשתה ממנו:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש