מגן אברהם על אורח חיים תרכא
סעיף א
עריכהבזוהר כל מי שמצטער על מיתת בני אהרן או מוריד דמעות עליהם מוחלין לו עונותיו ובניו אין מתים בחייו וכ"כ בשם האר"י: בהפטרה א"א מלך מוחל וסולח רק ודברך אמת וקיים לעד בא"י מלך על כל הארץ וכו' (לבוש ד"מ):
סעיף ב
עריכה(א) מילה ביה"כ: אומרים זכור ברית ואל תפר וכו' ואם תלד בשבת אומרים גאולה יום ליבשה (לבוש) עמ"ש ססי' תקפ"ד:
(ב) והמנהג: ויש נוהגין למול קודם אשרי:
סעיף ג
עריכה(ג) ונותנין לתינוק הנימול: כיון דטעימת כוס אינו אלא משו' גנאי שלא יאמרו שלא לצורך הוא ברכ' זו לכן די כשנותנין לתינוק קטן כזה (ראב"ן פ"ג דעירובין) ובתשו' הר"ן סי' נ"ב כתב בשם הרשב"א דהוי ברכה לבטלה כיון שנותן לתינוק קטן כזה ובלבוש כתוב כיון שכתוב במנהגים ונותנים לתינוקות אין למחות ביד הנוהגים היתר עכ"ל ומ"מ נ"ל דמלבד מה שנותנין לפי התינוק כשאו' בדמיך חיי צריך ליתן לו לשתות קצת מהכוס דאל"כ מ"מ איכא גנאי להכוס ועיין ביורה דעה סי' רס"ה סס"א וסס"ד:
סעיף ד
עריכה(ד) סדר עבודה: עבב"י כמה דקדוקים בסדר שלהם והפיוטים שלנו הוא אליבא דהלכתא אבל בסליחות יש דברים שאינן אליבא דהלכתא דוק ותשכח: מ"ש הע"ש בענין הפייסות ע' בתי"ט ואומרים אנא השם אנא בשם משום שהכ"ג אמר השם ככתבו אבל לפני ה' תטהרו מקרא הוא דקרינן לכן אומרים השם בכינויו וכן לה' חטאת עיין בריב"ש סי' רי"ט דלא כב"ח וכ"ה שכתבו לומר להשם חטאת ומכ"ש ביהי רצון וכו' שאף הכ"ג לא היה אומר השם ככתבו ועוד שאנו אומרים בו כמה בקשות בשבילנו שלא היה כ"ג אומר והכי נוהגין דלא כב"ח:
סעיף ה
עריכה(ה) חטאתי: חטא שוגג עון במזיד פשע מורד וצ"ל הקל תחלה:
סעיף ו
עריכה(ו) כפר' ביוה"כ: כשנודרין בעבורם דאומרים אילו היה חי היה נותן ג"כ צדקה אבל בעבור רשע אינו מועיל, ב"י רוקח וכ"מ במרדכי וע' בספר חסידים: