שולחן ערוך אורח חיים תרכא ב

^המילה ביום הכיפורים מלין ^ובין יוצר למוסף אחר קריאת התורה. ולאחר המילה אומרים אשרי. (והמנהג למול ^זאחר אשרי) (מנהגים).

ואם הוא ^חבמקום שצריך לצאת מבית הכנסת אין מלין ^טעד אחר חזרת ספר תורה ^יוחוזרים ואומרים קדיש:

מפרשים

מגן אברהם

עריכה

(א) מילה ביה"כ: אומרים זכור ברית ואל תפר וכו' ואם תלד בשבת אומרים גאולה יום ליבשה (לבוש) עמ"ש ססי' תקפ"ד:

(ב) והמנהג: ויש נוהגין למול קודם אשרי:

באר היטב

עריכה

(ג) מילה: ואומרים זכור ברית ואם חל בשבת אומרים יום ליבשה עסס"י תקפ"ד.

משנה ברורה

עריכה

(ה) מילה: ואומרים זכור ברית. ואם חל בשבת אומרים יום ליבשה:

(ו) בין יוצר למוסף וכו': דתפלת שחרית קודם שהיא תדיר משא"כ מוסף:

(ז) אחר אשרי: ויש נוהגין למול קודם אשרי [מ"א] ועיין בא"ר סימן תקצ"א שהסכים ג"כ דכן נכון לעשות מכמה טעמים ע"ש:

(ח) במקום שצריך לצאת: כגון שאין עירוב ואין יכולין להביא התינוק לבהכ"נ:

(ט) עד אחר חזרת ס"ת: למקומה כדי שלא יהא בזיון להניח ס"ת ולצאת לחוץ:

(י) וחוזרים ואומרים קדיש: הנה זה נכון לדעת המחבר דהמילה הוא קודם אשרי א"כ כשיבואו יאמרו אשרי וקדיש וכידוע דקדיש זה קאי על אשרי אבל לדעת רמ"א דהמילה הוא אחר אשרי א"כ יש הפסק גדול בין האשרי ולקדיש ע"י הליכה שלחוץ אכן זה מיירי במקום שאומרים יה"ר קודם מוסף שיש בו כמה פסוקים ועלייהו יהיה קאי הקדיש ובמקומות שאין אומרים היה"ר י"ל איזה מזמור קודם אמירת הקדיש:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}