שולחן ערוך אורח חיים תרכא ד
<< · שולחן ערוך אורח חיים · תרכא · ד · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
מפרשים
במוסף אומר. שלא היתה עיקר העבוד' של כ"ג אלא במוסף י"כ עם קרבנות שעירים של י"כ:
בטור הביא דעות שי"ל אנא השם בראשונה ואח"כ אומר אנא בשם כפר נא וכ"ה במחזורים ונ"ל הטעם דכשמבקש רחמים אומר בשם דהיינו שמתפלל שהוא ית' יושיעו ע"י שם העצם שהוא רחמים גמורים בלי תערובות דין כלל כנ"ל ובפי' של מחזור כתוב דכשאומר אנא השם לא היה מזכיר שם המפורש רק בכינוי אדנות רק בפעם שנית ונעלם ממנו הברייתא בפרק טרף בקלפי שעשרה פעמים זכר שם המפורש ג' פעמים בוידוי ראשון:
בנוסח אנא השם חטאתי לא הזכיר התנא במשנה וכן אנחנו בתפיל' שם של אדנות כדרכנו בכל השמות והטעם לפי שאין זה אלא סיפור דברים של כ"ג ולא דברי עצמנו והא דאמרי' לפני ה' תטהרו אע"פ שזה ג"כ סיפור דברי כ"ג אין קפיד' דהוא לשון הפסוק וכ"כ הטור בשם רב סעדיה גאון שראוי לו' לפני השם תטהרו כמו אנא השם. כתב הרי"ץ גיאות אם אומר לפני ה' אין בכך כלום דקרא הוא דקרי' ואין אנו הוגין השם באותיותיו עכ"ל דרך זה צריכים אנו לו' במה שאנו אומרים בכל יום בתפלת יוצר קק"ק ה' צבאות ואין זה אלא ספור דברי המלאכים והיה לנו לו' השם אלא דפסוק הוא וכתב מו"ח ז"ל שכשאנו אומרים בפיוט צעק לה' חטאת בתפלת כה"ג יר"מ ה' שתהא השנה הזאת וכן באנשי השרון יר"מ ה' וכו' ראוי לומר באלו לשון השם ולא ימצא במחבר שהתעורר ע"ז ונלע"ד ודוקא במקום שהיה הכ"ג הוגה השם המפורש דהיינו במעשה העבוד' אנו אומרים השם במקום אדנ"י להורות שהיה באזכרה זו שינוי ואלו היינו אומרים אדנ"י ה"א שגם כ"ג אמר כן אבל בתפלתו של כ"ג לא זכר שם המפורש אלא כשאר התפלות כדאיתא בפ' טרף בקלפי ת"ר י"פ מזכיר כ"ג את השם בו ביום ג' בוידוי ראשון דהיינו אנא השם חטאתי אנא השם כפר לפני ה' תטהרו וג' בוידוי שני וג' בשעיר המשתלח וא' בגורלות פי' כשאומר לה' חטאת ע"כ אין קפידא במה שאנו אומרים שם אדנ"י דעכ"פ אינו לבטלה דעי"ז אנו מתעוררים ומתפללים ומכוונים למה שאנו צריכים ג"כ בזמנינו כמו שמצינו שיש בנוסח תפלת כ"ג שנה שתעלנו בשמחה לארצינו דזה לא אמר הכ"ג שהרי ישב בא"י אלא שאנו מכניסים זה למה ששייך לנו אלא שבמ"ש צעק לה' חטאת שבזה היה הכ"ג מזכיר שם המפורש אנו צ"ל להשם חטאת כמ"ש מו"ח וקצת י"ל גם בזה דלישנא דקרא הוא אשר עלה עליו הגורל לה' ועשהו חטאת אבל נרא' דעצהי"ט יאמר בזה להשם חטאת כנלע"ד ונראה ללמוד מדברי רי"ץ גיאות דכל הקורא פסוק יוכל לומר השם באדנות כמו שאומרו בתפלה ועוד יש ללמוד מדברים הנזכרים כאן דבמקום שאין אנו רוצים להזכיר שם של אדנות י"ל השם ולא כמ"ש המון עם אדושם כי אין זה דרך כבוד של מעלה אלא י"ל בלשון התנא השם:
ויש למחות כו'. כ"כ הריב"ש שהחזנים שעושים כן הוא מחמת חסרון ידיעה ובלבוש כ' אבל כבר פשט המנהג שהחזן נופל על פניו עכ"ל ונראה שהם סומכים שהליכה לא מקרי הפסק וכמ"ש בסי' ח' ס"ג ובסי' קי"ד:
(ד) סדר עבודה: עבב"י כמה דקדוקים בסדר שלהם והפיוטים שלנו הוא אליבא דהלכתא אבל בסליחות יש דברים שאינן אליבא דהלכתא דוק ותשכח: מ"ש הע"ש בענין הפייסות ע' בתי"ט ואומרים אנא השם אנא בשם משום שהכ"ג אמר השם ככתבו אבל לפני ה' תטהרו מקרא הוא דקרינן לכן אומרים השם בכינויו וכן לה' חטאת עיין בריב"ש סי' רי"ט דלא כב"ח וכ"ה שכתבו לומר להשם חטאת ומכ"ש ביהי רצון וכו' שאף הכ"ג לא היה אומר השם ככתבו ועוד שאנו אומרים בו כמה בקשות בשבילנו שלא היה כ"ג אומר והכי נוהגין דלא כב"ח:
(ה) עבודה: דעיקר העבודה של כהן גדול הי' במוסף עיין ט"ז ומ"א.
(ו) לעקור: וכבר פשט המנהג שגם הש"ץ נופל על פניו. לבוש. אבל לא יעקור רגליו גם יעמוד קצת רחוק בתחילה מהתיבה וכן נוהגים. ועסי' קל"א דיש להשתטח עשבים על הרצפה.
(יג) במוסף וכו': דעיקר עבודה של כ"ג היה במוסף ולכך אנו אומרים ג"כ כדי לקיים ונשלמה פרים שפתינו:
(יד) ליפול על פניהם: ועיין סימן קל"א דיש להשתטח עשבים על הרצפה משום דאסור לשטוח אפיו על הרצפה או יחוץ בטליתו:
(טו) ויש למחות: דהרי שנינו אפילו נחש כרוך על עקבו לא יפסיק:
(טז) ביד העושים כן: אבל כבר פשט המנהג שגם הש"ץ עושה כן ונראה שהם סומכין דהליכה לא מקרי הפסק [ט"ז] וכעת פשט המנהג שנותנין עוד שטענדע"ר לפניו ובעבודה מסלקין אותו השטענדע"ר ואין עוקר רגליו [פמ"ג]: