שולחן ערוך אורח חיים תקנט ח


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

בעל ברית לובש לאבגדים אחרים, אך לא לבנים ממש.

הגה: לבואבי הבן והמוהל והסנדק כולם נקראים בעלי ברית (ב"י), ומותרים ללבוש לגבגדי יבשבת לאחר שגמרו הקינות לדובאין למול התינוק. אבל לא ילבשו לבנים (מהרי"ל).

מפרשים

 

(י) לא לבנים ממש:    וכן בשבת של חזון אין מחליפין כליהם אלא הכתונת בלבד ופי' בהגהה שכתונת הוי מעיל ולא חלוק וכ' מהר"מ טיקטין שטעמו שחלוק הוי דברים שבצנעה ומעיל הוי פרהסיא ואינו נוהג בשבת אבל הוא פי' דקי"ל איפכא דמעיל אסור משום דדבר המפורסם חמיר בט"ב מאבל (כמ"ש סי' תקנ"ד) וחלוק מותר עכ"ל במרדכי א"כ משמע דבעלי ברי' מותרי' בכתונת לבן וכמ"ש סי' תקנ"א ע"ש בשם המט"מ וכ"מ במנהגים שכ' לובשין בעלי ברית לבנים אך לא לבנים ממש ולא בשבת של חזון כו' ע"ש משמע שאין מחמירים יותר בשבת של חזון ובגדי שבת שהם עדיין חדשים וניכר הגיהוץ בהן נ"ל דאסור ללובשן כמ"ש סי' תקנ"א ס"ו:

כתב מהרי"ל אחר המילה פושטין הבגדים:
 

(יב) שבת:    ואם הם עדיין חדשים וניכר הגיהוץ בהן נ"ל דאסור ללובשן כמה שכתוב סימן תקנ"א סעיף ו' מ"א. ומותרים בכתונת לבן ואחר המילה פושטין בגדיהם. מהרי"ל.
 

(לא) בגדים אחרים – ומותרים להחליף הכתונת, כמו בשבת חזון.

(לב) ואבי הבן – והוא הדין אמו.

(לג) בגדי שבת – ואם הם חדשים, שניכר הגיהוץ בהן, אסור ללובשן [מ"א ודה"ח].

ובספר בגדי ישע מצדד דווקא אם הם חדשים ממש, אבל בלאו הכי, אף שניכר הגיהוץ שלהם, מותר.

(לד) ובאין למול התינוק – ולאחר המילה פושטין בגדיהן.
 

(*) מותר ללבוש בגדי שבת:    עין בספר בגדי ישע שכתב דמ"מ אסור לנעול מנעלים דשינוי בגדים הוא רק מנהג ומותר לבטלו לפי שעה לכבוד המילה אבל חלילה לבטל אחד מחמשה עינוים שהוא מדינא דגמרא:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש