שולחן ערוך אורח חיים תקנא ו

^מדכלים חדשים, בין לבנים בין צבועים, בין של צמר בין של פשתן, אסור ללבוש בשבת זה.

(ואנו מחמירין ^כ^מהמראש חודש ואילך):

מפרשים

מגן אברהם

(כ) כלים חדשים: נ"ל שדרך לכבוש הבגדים במכבש א"כ הוי מגוהצין ואסורים מדינ' ומה"ט נהגו איסו' בבגדי שבת דאע"פ שלבשן כמה שבתות עדיין גיהוצם ניכר:

(כא) מר"ח ואילך: והב"ח כתב דאסו' מי"ז בתמוז ואילך דהא אין מברכין שהחיינו כמ"ש סי"ז ולזה מ"ש שם דבשבת שרי לברך שהחיינו א"כ מותר ללבוש חדשים בשבתות שבין המצרים אבל מר"ח ואילך אסור ללבוש אפי' בשבת א"נ מיירי שקנה בגד מתוקן כמו שהוא ובירך שהחיינו בשעת קניה קודם י"ז בתמוז דאז מותר ללבוש בין המצרים אבל מי שקנה בגד שאינו מתוקן ונתן לאומן לתפור מברך בשעת לבישה עמ"ש סי' רכ"ג ס"ד:

באר היטב

עריכה

(כ) מר"ח: והב"ח כתב דאסור מי"ז בתמוז ואילך דהא אין מברכין שהחיינו כמ"ש סי"ז. ולזה מ"ש שם דבשבת שרי לברך שהחיינו א"כ מותר ללבוש חדשים בשבתות שבין המצרים אבל מר"ח ואילך אסור ללבוש אפי' בשבת וע' מגן אברהם.

משנה ברורה

עריכה

(מד) כלים חדשים – ובמקום שדרך לכבוש הבגדים במכבש, אם כן הוו בכלל מגוהצין, ואסורין אפילו הם ישנים, שהגיהוץ עושה אותן כחדשים, ואסורין ללבוש בשבוע זו. ומהאי טעמא נהגו איסור בבגדי שבת ללבשן בשבת חזון, דאף על פי שלבשן מכבר כמה שבתות, עדיין גיהוצן ניכר, והוי כחדשים:

(מה) מראש חודש ואילך – ומיירי שקנה בגד מתוקן כמו שהוא, ובירך שהחיינו בשעת קניה, קודם י"ז בתמוז, ועל כן אין איסור קודם ראש חודש. דמי שקנה בגד שאינו מתוקן ונתן לאומן לתפור, הלא מברך בשעת לבישה, ואסור ללבוש מי"ז בתמוז משום שהחיינו.

ולדעת המקילין, דבשבתות שבין המצרים מותר לברך שהחיינו, אם כן מותר ללבוש חדשים בשבתות שבין המצרים. אבל מראש חודש ואילך, אסור אפילו בשבת.

ובגדים שאינם חשובים כל כך, שאין צריך לברך עליו שהחיינו, כגון מנעלים חדשים ואנפלאות וכיוצא בזה, בודאי מותר לקנותו וללבשו מי"ז בתמוז עד ראש חודש. ועיין עוד מה שכתבנו בסעיף י"ז בשם הגר"א:

ביאור הלכה

עריכה

(*) כלים חדשים וכו' אסור ללבוש: וה"ה כלים ישנים המכובסין כדלעיל בס"ג. ודע דכתונת אפילו חדשה מותר ללבוש בשבת חזון וכמו לענין כיבוס דמותר לכבוד שבת [כ"מ מפמ"ג]:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}