באר היטב על אורח חיים תקנט
סעיף ב
עריכה(א) ערבית: ואומרים קדיש עם תתקבל אבל אחר איכה עד למחר אחר יציאת בה"כ קדיש בלא תתקבל. מנהגים ואחרונים.
(ב) במוצאי שבת: ואין מברכין בניהם בלילה מהרי"ל. שחרית אין השמש קורא לבה"כ ומשכימין קצת לבה"כ.
סעיף ג
עריכה(ג) לארץ: ונ"ל דמותר לישב על השק דאינו אלא מנהג לישב ע"ג קרקע. מ"א: מהרי"ל ישב להדיא על הרצפה ולא על גבי המעלה דלפני התיבה והיה לו סרבל גרוע שלא להפסיד בגדיו בישיבת הקרקע ולמנחה החליף מן הגרוע.
(ד) שיצאו: דהולכין על הקברות והוי עד חצות דאז רשאים לישב על הספסל מנהגים. וכתב הט"ז אבל שאר דברים דהיינו רחיצה וסיכה ונעילת הסנדל וכו' ודאי אסורים עד הלילה כמו אכילה ושתיה והמון העם טועים והולכים אחר חצות במנעלים ומחסרון ידיעה עושים כן ע"ש ועיין סי' תקנ"ד ס"ק א'.
(ה) אחד: ומהרי"ל כתב להדליק עוד נר אחד שאם יכבה נר החזן ידליק ממנו. משמע שהקהל לא יאמרו איכה וקינות רק ישמעו מהש"ץ. מ"א. וט"ז כתב דכל הקהל צריכים לומר הקינות דמה יועיל אמירות החזן לחוד ע"כ נראה דבכל שכונה יהיה נר אחד שע"י הדוחק יוכלו לומר קינות לאורו ע"ש. ובאר היטב כ' דמ"ש כ"א נר אחד היינו דוקא בכניסת הלילה אבל בשעת קריאת איכה וקינות יכולין להדליק כל אחד נר ע"ש: מהרי"ל היה נותן ריוח בין כל פסוק ופסוק מעט ובין כל איכה יותר מעט. ופסוק אחרון שבכל איכה אומר בקול רם. וטוב שיחיד יקרא איכה גם ביום. של"ה.
סעיף ד
עריכה(ו) תחנון: ואומרים מזמור לתודה כ"ש בעט"ב וכ' א"ז וכן הנהיג זקיני הגאון ז"ל דלא כהגמ"נ. ועיין ססי' נ"א. ואין אומרים שיר מזמור לאסף. כתב הט"ז נ"ל דמותר לעשות הספד על חכם שמת ולישב ע"ג קרקע בט"ב ואפי' אחר חצות ע"ש. וכ"פ בתשו' דבר שמואל סי' ט' ע"ש.
(ז) בתורה: ויש לברך ברוך דיין האמת קודם שקורא בתורה בלא שם ומלכות. מ"א ע"ש.
(ח) אסוף: בניגון איכה.
(ט) הקטורת: וכ"ש שאין אומרים סדר הקרבנות הכתובים סוף סי"א.
סעיף ו
עריכה(י) אבל: אונן אסור בלילה ולמחר נכנס ויושב בבה"כ עד שמשלימין הקינות.
סעיף ז
עריכה(יא) לתינוקות: ב"ח כת' דליתן לתינוק הנימול כמ"ש סי' תרכ"א סעיף ג' לענין יוה"כ אבל דעת רמ"א כיון שט"ב הוא דרבנן לא מחמרינן כ"כ ומוטב ליתן לתינוק גדול קצת שחייב לחנכו בברכה. מ"א.
סעיף ח
עריכה(יב) שבת: ואם הם עדיין חדשים וניכר הגיהוץ בהן נ"ל דאסור ללובשן כמה שכתוב סימן תקנ"א סעיף ו' מ"א. ומותרים בכתונת לבן ואחר המילה פושטין בגדיהם. מהרי"ל.
סעיף ט
עריכה(יג) ונדחה: אבל אם חל מילה בט"ב משלימין מיהו מותרים לאכול בליל י' בשר כמ"ש בסימן תקנ"ח סק"א.
(יד) בעל ברית: כולם בכלל כמ"ש ס"ח.
(טו) בעוד: הוא מנחה קטנה מ"א עיין שם. וכתב מי"ט וה"ה פדיון הבן למהרש"ל דהוי סעודת מצוה שהאב והכהן לא ישלימו וכ' המ"א בסי' תקס"ח סעיף קטן י' דפשוט דבמקום דמותר לאכול על הסעודה אינו תענית כלל ומותר אחר כך לאכול אפי' בביתו מיהו קודם הסעודה נראה לי דאסור לאכול בביתו מיהו הבעלי ברית מותרים לאכול מיד די"ט שלהם הוא ע"ש. ועכשיו נתפשט המנהג להשלים אפי' באחד מד' צומות שנדחו וכ"כ הרדב"ז ומ"א דעכשיו נתפשט המנהג שרוב הסעודות עושין בלילה א"כ ביום התענית גם כן אין להקל עיין שם. (אבל בספר אליה רבה דחה אותו בשתי ידים ומסיק להיתר גמור רק שלא יעשו סעודה ע"ש).
סעיף י
עריכה(טז) חצות: ולצורך סעודת מצוה מותר לשחוט קודם חצות עיין סי' תקנ"א ס"ט בהג"ה.
(יז) הקברות: ואם אין קברי ישראל הולכים על קברי עכו"ם ואין לילך על קברי עכו"ם אם יש שם כו"ם. וכ' בכתבי האר"י ז"ל דאין לילך על הקברות אלא לצורך הלוית המת ובפרט אם לא תיקן עון קרי כי מתדבקים בו החיצונים.