שולחן ערוך אורח חיים תק
"שולחן ערוך" בוויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחצו כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן ב"שולחן ערוך" יחד עם נושאי כליו. וראו גם ויקיטקסט:שולחן ערוך
אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט
<< | שולחן ערוך · אורח חיים · סימן תק | >>
ראו סימן זה בתוך:
טור אורח חיים ·
לבוש ·
ערוך השולחן
· שולחן ערוך הרב
מפרשי שו"ע על הסימן:
משנה ברורה · ביאור הלכה · באר היטב · ט"ז · מגן אברהם · כף החיים · ביאור הגר"א · פרי מגדים ·
שו"ע באתרים אחרים: תא שמע • על התורה • ספריא • שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
תרגומים: en.wikisource.org ·
SefariaENG
א • ב • ג • ד • ה • ו
סעיף א עריכה
אין קונים בשר בפיסוק דמים לומר לטבח "תן לי בסלע או בשתים". וכן לא יאמר לו "הריני שותף עמך בסלע". אלא מחלק להם שלישיות או רביעיות כפי החלקים שדרך לחלק בעיר בלא פיסוק דמים ומביא שתי בהמות ויאמר "זו כזו", ולמחר שמין הנשארת וכפי ששוה כך יפרע לו:
- הגה: ויש אומרים דדוקא ישראל לגבי ישראל שרי בכהאי גונא אבל ישראל עם נכרי אפילו בכהאי גוונא אסור (הגהות אשירי פרק אין צדין):
סעיף ב עריכה
אסור לשקול בשר אפילו בביתו לידע כמה יבשל. ואפילו ליתנו בכף מאזנים לשמרו מן העכברים אסור אם הוא תלוי במקום שרגילים לשקול בה. ואפילו לשקול מנה כנגד מנה אסור. ומותר לשקול בידו - שלוקח החתיכה בידו ומשער כמה יש בה. וטבח אומן אפילו זה אסור. אבל אם הוא יודע לכוין דרך חתיכתו לחתך ליטרא או חצי ליטרא חותך כדרכו ואינו חושש:
סעיף ג עריכה
אין נוקבין נקב בבשר בסכין לתלותו בו. אבל ביד מותר. ואם לעשות בו סימן מותר אפילו בסכין:
סעיף ד עריכה
מולגין הראש והרגלים ומהבהבין אותם באור אבל אין טופלין אותם בסיד ולא בחרסית ולא באדמה דמתחזי כעיבוד. ואין גוזזין אותם במספרים שנראה כעושה לצורך השיער:
סעיף ה עריכה
מותר למלוח כמה חתיכות בבת אחת אף על פי שאינו צריך אלא אחת:
- הגה: ויש אומרים דלא שרי להערים רק קודם אכילת שחרית (ר"י ובית יוסף בשם סמ"ג). ומותר למלוח הבשר ביום טוב אף על פי שהיה אפשר למלחו מערב יום טוב (מהרי"ל ותרומת הדשן סימן פ'):
סעיף ו עריכה
נוהגין לנקר בשר ביום טוב אפילו נשחט מערב יום טוב
- (וטוב לשנות קצת אם יוכל לשנות באיזה דבר) (מהרי"ל ותרומת הדשן סימן פ"ד):