פתיחת התפריט הראשי

שולחן ערוך אורח חיים שמז

סעיף אעריכה

מן התורה אינו חייב אלא כשעוקר חפץ מרשות היחיד והניחו ברשות הרבים או איפכא. אבל פשט ידו לפנים וחפץ בידו ונטלו חבירו העומד בפנים; או שפשט ידו לחוץ וחפץ בידו ונטלו חבירו העומד בחוץ -- שזה עקר וזה הניח -- שניהם פטורים אבל אסור לעשות כן מדרבנן.

ואם פשט ידו לפנים וחפץ בידו, והניחו לתוך יד חבירו העומד בפנים; או שפשט ידו לפנים ונטל חפץ מתוך יד חבירו העומד בפנים והוציא לחוץ, שנמצא שהעומד בחוץ לבדו עקר והניח -- הוא חייב וחבירו פטור אבל אסור.    ואפילו אם העומד בחוץ הוא עכו"ם -- אסור מפני שהוא כנתנו על מנת להוציא.

והוא הדין להוציא ידו לחוץ והניחו ביד חבירו העומד בחוץ, או שנטל מיד חבירו העומד בחוץ והכניס בפנים -- שהעומד בפנים חייב שהוא עקר והניח, והעומד בחוץ פטור אבל אסור.