פתיחת התפריט הראשי

שולחן ערוך אורח חיים רסז ב

שולחן ערוך

מקדימין להתפלל ערבית יותר מבימות החול. ובפלג המנחה יכול להדליק ולקבל שבת בתפילת ערבית ולאכול מיד

(ועיין לעיל סימן רל"ג כיצד משערין שיעור פלג המנחה):

מפרשים

מגן אברהם

(א) מקדימין:    כ' הטור סי' רצ"ג בשם הרי"ץ גאות במקום שנהגו כרבנן שאין מתפלל ערבית אלא משחשיכה אין להתפלל של שבת בע"ש ולא של מ"ש בשבת ואין לקדש ולהבדיל אלא בכניסת היום בין יין מצוי או אינו מצוי דהא אפשר בפת ע"כ וכיון שהרמב"ם והרא"ש מסכימין לדעת א' כוותייהו נקטי' דלא כרי"ץ גיאות עכ"ל ב"י וצ"ע דבגמרא אמרי' מדצלי רב של שבת בע"ש ש"מ דהלכה כר"י משמע דלרבנן אסור וכ"כ הרא"ש שם דכלם כר"י ס"ל וכ"כ הש"ג וכ"כ הכ"מ פ"ג מתפלה דדעת הרמב"ם דשבת וחול שוין וא"כ דבריו סותרין אהדדי אך בתר"י משמע דבע"ש רשאי להקדים דדוקא גבי מ"ש בעינן לדבר מצוה ע"ש ודוק וצ"ע דהוא נגד הגמר':

אח"כ מצאתי שכתב בה"ג וז"ל דרב צלי של שבת בע"ש וצלי ר' ירמי' אחורי' תפלה של חול ולא פסקיה לר' ירמיה ש"מ דלאו עד פלג המנחה בלחוד הוא דמצלינן מנחה ומכאן ואילך ערבית קאמר רב דהא לא פסקי' לר' ירמיה דצלי מנחה ורב הכי סבר אי בעי לצלויי של שבת בע"ש מצלי כלו' מוסיפין מחול על הקודש עכ"ל וצ"ל לדידיה דמעיקרא הוי בעי למיפשט מרב דהלכה כר"י אבל להמסקנא דאי בעי עביד כמר וכו' רשאי להקדים בע"ש אף על פי שבחול עושה כרבנן וכ"ד הרמב"ם למעיין שם דלא כמ"ש בכ"מ:

ונ"ל לתת טוב טעם דהא תפלת ערבית נתקנה כנגד איברים ופדרים שמתעכלין בלילה ובשבת אסור ליתנן דאמרינן ולא עולת חול בשבת כדאי' בשבת דף ק"ד וכיוצא בזה בב"י סי' רל"ו בשם הכל בו ועוד דהמרדכי כתב דרשאי לעשות פעם כן ופעם כן ואף דלא קי"ל הכי מ"מ בע"ש יש לסמוך עליו מיהו בסוף מ"ק כתב דביום א' אין לעשות שני קולי דסתרי אהדדי ולכן צריך ליזהר בע"ש להתפלל מנחה קודם פלג המנחה וכל זה להנוהגין להתפלל ערבית בלילה ועמ"ש סי' רל"ג ובכתבים אי' שהאר"י היה מתפלל ערבית בלילה אף בע"ש והע"ש כתב דרבנן מודים בע"ש ולא עיין בגמרא גם מ"ש דפליגי ר"י ורבנן בפלוגתא דת"ה והלבוש כמ"ש סי' רל"ג לא דק כלל דהא רבנן לא הזכירו כלל פלג המנחה ואין שום רמז לדבריו גם מ"ש דלהלבוש הוי פלג המנחה ב' שעות ומחצה קודם צ"ה לא דק דאם מחשבין היום מהנץ החמה עד השקיעה הוי מיל ב' חומשי שעה וא"כ הוי ב' שעות וג' רביעית שעה וחלק עשירי עיין סי' רס"א ומ"ש סי' תנ"ט גם מ"ש דיש נ"מ לענין יחיד שטעה וכו' נ"ל דהוא בכלל דהא בגמרא קאי אליבא דרב דס"ל כר"י ע"ש וכתב הב"ח דיכול לקבל שבת קודם תפלת ערבית, כ' המ"מ אף על פי שמבע"י קידש או הבדיל מותר לו לערב לאכול בקידוש זה ולאכול ולעשות מלאכה בהבדלה זו וזה דעת קצת מן הגאונים וכ"כ מן האחרונים וכדברי רבינו וכן עיקר עכ"ל וכ"כ ב"י סי' ער"א בשם רשב"א ובמרדכי פ"ב דמגילה כתב דמ"ד תוספו' שבת דרבנן אפ"ה יוצא משחשיכה בקידוש זה כיון דבשעה שמקדש יבוא אח"כ לחיוב דאורייתא ע"ש שהאריך:

וצ"ע דהא קטן אינו מוציא הגדול כמ"ש סי' קפ"ו ואף על גב שיבא אח"כ לידי חיוב דאורייתא ע"ש ועמ"ש סי' רס"א ס"ב, כתוב בשל"ה בשם ס"ח דמ"מ צריך לאכול כזית בלילה כדי לקיים ג' סעודות בשבת וכ"כ הב"ח סי' תע"ב בשם ר"ל מפראג אבל בתוס' ורא"ש משמע דיכול לגמור הסעודה מבע"י וכ"כ הת"ה סי' א' וכ"מ ברי"ו ח"א וטעמא דאחר פלג המנחה חשבינן לילה ומ"מ טוב להחמיר:


(ב) ולאכול מיד:    הקשה הרב"י הא קי"ל דאסור לאכול קודם ק"ש וי"ל כיון שקרא מבע"י מפלג המנחה ואילך אף על גב דאיכא מ"ד דצריך לחזור ולקרות משתחשך מ"מ רשאי לאכול קודם עכ"ל ולא ראה מ"ש הרא"ש דרב קרא ק"ש אחר צ"ה ולא סמך גאולה לתפלה ומה שאכל קודם ק"ש היינו שהתחיל לאכול חצי שעה קודם זמנה וכ"כ ל"ח ועמ"ש סי' רל"ה:

ועכ"פ הנוהגים להתפלל ערבית בע"ש מבע"י מ"מ כשיגיע חצי שעה סמוך לזמן ק"ש אסורין להתחיל לאכול דהם לא נפקי כלל בק"ש דיממא:

באר היטב

(א) ולאכול מיד:    כתב בשל"ה בשם ספר חסידים דמ"מ צריך לאכול כזית בלילה לקיים ג' סעודות בשבת וכ"כ הב"ח סימן תע"ב. אבל בתוס' ורא"ש משמע דיוכל לגמור הסעודה מבע"י וכ"כ הת"ה. ומ"מ טוב להחמיר מ"א והט"ז סוף סימן רצ"א כתב דכיון דתוספת מחול על הקודש דאורייתא הוא ע"כ יצא שפיר אפי' גמר קודם הלילה ע"ש ועכ"פ הנוהגין להתפלל ערבית בע"ש מבע"י מ"מ כשיגיע חצי שעה סמוך לזמן ק"ש אסורים להתחיל לאכול דלא נפקי בק"ש דיממא מ"א וע"ל סי' רל"ה ס"ק ג' מש"ש בשם המ"א.


משנה ברורה

(ב) מקדימין — משום דהוי נהיגי עלמא לקבל עליהם שבת מכי פתח הש"ץ ברכו, וכדלעיל בסימן רסא סעיף ד, לכך מהנכון להקדים להתפלל ערבית כדי להקדים הקבלת שבת. והוא הדין דיכול לקבל עליו שבת קודם תפילת ערבית:

(ג) ובפלג וכו' — משמע מדברי המגן אברהם, דאפילו הנוהגין להתפלל מעריב בזמנה, מותרים להתפלל בליל שבת מבעוד יום ובלבד שיהיה מפלג המנחה ואילך, דכיון דמצותה להוסיף מחול על הקודש וכבר קיבל שבת עליו, יכול לסמוך על דעת הסוברים דהוי כלילה לעניין תפילה. אך הנוהג כן יזהר על כל פנים בערב שבת להתפלל מנחה קודם פלג המנחה, כדי שלא יהיה תרתי דסתרי אהדדי [היינו דלדעת ר' יהודה בגמרא, זמן מנחה נמשך רק עד פלג המנחה, ומשם ואילך הוא זמן תפילת ערבית. ולדעת רבנן, זמן מנחה הוא עד סוף היום, וזמן מעריב הוא בערב]. ויש אומרים, דבציבור יש להקל להתפלל מעריב מבעוד יום אף אם התפלל מנחה אחר פלג המנחה. ונראה לי שאין לסמוך על זה, רק כשהוא מתפלל מעריב על כל פנים בבין השמשות ובשעת הדחק, אבל לא כשהוא עדיין ודאי יום. וקריאת שמע יחזור ויקרא כשהוא ודאי לילה. ועיין בביאור הלכה:

(ד) המנחה יכול וכו' — אבל קודם פלג המנחה אין יכול להדליק ולקבל שבת. ואפילו אם בדיעבד התפלל תפילת שבת, צריך לחזור ולהתפלל. ופלג המנחה, יש אומרים דהוא שעה ורביע קודם הלילה, ויש אומרים דהוא שעה ורביע קודם השקיעה. ועיין לעיל בסימן רסג סעיף ד ובמה שכתבתי שם במשנה ברורה (ס"ק יט):

(ה) ולאכול — הטעם, דכיון דקיבל עליו שבת והוסיף מחול על הקודש, נחשב כשבת לעניין זה דיכול לקדש ולאכול מיד, ויוכל לגמור סעודתו מבעוד יום. ויש חולקין, וסוברין שיזהר למשוך סעודתו עד הלילה ויאכל כזית בלילה. וטעמם, דכיון דהג' סעודות ילפינן ממה דכתיב: "אכלוהו היום כי שבת היום לה'" וגו' (שמות טז כה), בעינן שיקיים אותם ביום שבת עצמו. ולכתחילה נכון לחוש לדבריהם:

(ו) מיד — ואם לאחר שהתפלל מעריב אין עד הלילה חצי שעה, יש ליזהר שלא להתחיל לאכול, אלא ימתין עד הערב ויחזור ויקרא קריאת שמע בלא הברכות ואחר כך יאכל, הואיל ולהרבה פוסקים לא יצא ידי חובת קריאת שמע קודם הלילה. מיהו הנוהג להקל בזה אין למחות בידו, דיש לו על מי לסמוך. וכל זה לעניין היתר אכילה, אבל לעניין קריאת שמע גופא דהוא דאורייתא אין לסמוך, ויזהר לקרותה בלילה לצאת ידי חובת קריאת שמע:

ביאור הלכה

(*) ובפלג וכו':    עיין במ"ב במש"כ וי"א דבצבור וכו' הוא מדה"ח שכתב דבצבור יש להקל מטעם כיון דבשאר מקומות נוהגין להקל בזה גם בחול וכמש"כ המגן אברהם בסימן רל"ה מטעם שטרחא לאספם פעמים ולקבצם עכ"פ יש להם לסמוך על האי טעמא בערב שבת עכ"ל. ומה שכתבנו שאין לסמוך וכו' הוא משום דכל האחרונים לא הזכירו קולא זו וטעמם הוא כיון דאנן נהיגין בשאר ימות החול להתפלל בזמנה כדין משום שאין לקולא זו מקור מן הש"ס איך נסמוך על קולא זו בשבת. ומה שכ' דבבה"ש יש לסמוך להקל בשעת הדחק עיין בסימן תפ"ט סק"ו במגן אברהם לענין ספירה ועיין לעיל בסימן רס"א בבה"ל ד"ה ושעור זמן. אך לענין ק"ש שהוא דאורייתא בודאי צריך מן הדין לחזור ולקראה בשעה שהוא ודאי לילה וכנ"ל בסימן רל"ה ס"א:.





▲ חזור לראש