פתיחת התפריט הראשי

שולחן ערוך אורח חיים רסז ג

שולחן ערוך

בברכת "השכיבנו" אינו חותם בה "שומר עמו ישראל", אלא כיון שהגיע ל"ובצל כנפיך תסתירנו", אומר: "ופרוס סוכת שלום עלינו ועל ירושלים עירך. ברוך אתה י"י הפורס סכת שלום עלינו ועל כל עמו ישראל ועל ירושלים":

מפרשים

מגן אברהם

(ג) כיון שהגיע וכו':    משמע דא"ל כי אל שומרנו וכו' וב"ח קורא תגר על האומרים אותו ובלבוש ישב המנהג ע"ש, וברקנ"ט ס"פ וירא כ' בפי' הנק' קשת יהודה וז"ל אם יאמר שומר עמו ישראל כאלו מודה שעל שאר האומו' שולטין המזיקין והקב"ה שומר ישראל ע"כ אומרי' סתם הפורס סוכת כו' עכ"ל וא"כ י"ל כשאו' ושמור צאתינו וכו' ואינו מזכיר ישראל לית לן בה אח"כ ראיתי בזוה' ויקהל ע' שס"ז שחלק בין רבים ליחיד שיחיד צריך שמירה א"כ דוקא שומר עמו ישראל א"א דמשמע על כלל ישראל אבל ושמור צאתינו י"ל דקאי אכל יחיד ויחיד וכן נכון:

באר היטב

(ב) ופרוס:    משמע דא"ל כי אל שומרנו וכו' ושמור צאתנו וכו' וכ"כ הטור הטעם שבשבת א"צ שמירה שהשבת שומר ונוהגין לומר הפסוק ושמרו בני ישראל וגו' לומר שאם ישמרו שבת א"צ שמירה ע"כ. ואנחנו נוהגים לומר כי אל שומרנו וגו' ושמור צאתנו וגו' דאנו יודעים שאין אנו בחזקת שומרי שבת כראוי ע"כ צריכים להתפלל על השמירה אלא דאין מסיימין. ט"ז ע"ש.


משנה ברורה

(ז) אינו חותם — דבשבת אין צריך שמירה, כי השבת בעצמו הוא השומר אותנו:

(ח) אומר ופרוס — רוצה לומר דגם "כי אל שומרנו" וכו' לא יאמר, דלא כמנהגנו. והאחרונים יישבו המנהג:

(ט) הפורס סוכת וכו' — ואם שכח ואמר "שומר עמו ישראל" תחת "הפורס סוכת שלום", אם נזכר תוך כדי דיבור, יאמר מיד אחר תיבת "לעד", "הפורס" וכו'. ואם שהה כדי דיבור [הוא כדי שיאמר "שלום עליך רבי ומורי"] מעת שסיים תיבת "לעד", אין צריך לאמרו, ולא יחזור עוד הפעם. המנהג לומר אחר סיום הברכה: "ושמרו בני ישראל" וגו', ובמועדים "וידבר משה" וגו', בראש השנה "תקעו", וביום הכיפורים "כי ביום הזה" וגו' [פמ"ג]:

ביאור הלכה

▲ חזור לראש