שולחן ערוך אורח חיים לא א


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

בשבת ויום טוב אסור להניח תפילין מפני שהם עצמם אות ואם מניחים בהם אות אחר היה זלזול לאות שלהם:

מפרשים

ט"ז

מגן אברהם

(א) בשבת וי"ט אסור:    ואם הניחן בשבת לשם מצוה עובר משום בל תוסיף (רשב"א סי' ס"א) ע' בעירובין דף צ"ז:

באר היטב

(א) אסור:    היינו אם מניחן לשם מצוה ואז עובר משום בל תוסיף. מ"א ועיין ע"ת.


משנה ברורה

(א) ויו"ט — ויו"ט שני נמי בכלל לדידן בני חו"ל:

(ב) אסור להניח — ואפילו בטלטול י"א ג"כ דאסור אם לא לצורך גופם או מקומם כשאר כלי שמלאכתו לאיסור וי"א דכדי שלא יפלו או שלא יגנבום נמי מותר לטלטלם ממקום למקום ובמקום הדחק יש להקל ועיין בבה"ל:

(ג) שהן עצמם אות — בין הקב"ה ובין ישראל שנאמר כי אות היא ביני וגו' ויו"ט ג"כ מיקרי אות דבפסח מצרים כתיב אות והוקשו כל מועדי ה' בפ' אמור:

(ד) אות אחר — דהיינו תפילין דכתיב בהו והיה לך לאות על ידך:

(ה) היה זלזול — וגם עובר משום לאו דבל תוסיף והוא שהניחן לשם מצוה אבל במניחן שלא לשם מצוה אין בו משום בל תוסיף וגם משום זלזול אין בו אם לא שמניחן בפרהסיא דאז אסור מדרבנן ויש מחמירין בכל גווני אם לא שמונחים בבזיון כגון המוצא תפילין בשבת בשדה מותר ללובשם ולהכניסם לעיר דרך מלבוש כמו שיתבאר לקמן בסימן ש"א:

ביאור הלכה

(*) אסור להניח:    עיין במ"ב והנה מקור הדין עיין לקמן בסימן ש"ח ס"ד בט"ז ומ"א שם. והנה בדה"ח בהלכות מוקצה סתם להחמיר דאין לטלטלם כ"א לצורך גופם או מקומם וכן משמע בברכי יוסף בסימן זה אמנם בח"א משמע דכדי שלא יפלו וה"ה לכדי שלא יגנבו נמי מותר לטלטלם וכן משמע בהפמ"ג בסימן ש"ח בסק"ג במ"ז עי"ש וכל עצם הדין הזה מבואר בסי' ש"ח דתלוי אם אסור הנחת תפילין בשבת ויו"ט שלא לשם מצוה וא"כ לפי מה שנביא בסמוך דהגר"א הוא ג"כ מהמקילין בזה א"כ ממילא הוא ג"כ מהמקילין לענין טלטול וע"כ בודאי יש להקל בשעת הדחק וכמו שכתבתי בפנים:.

(*) היה זלזול:    עיין מה שכתבתי במ"ב והוא שהניחן וכו' הוא ממ"א לעיל בסימן כ"ט אך לא נתבאר בדבריו אם יש בו עכ"פ איסור מדרבנן ועיין בב"ח שמשמע מדבריו דאין איסור בהנחתן אפילו מדרבנן וכוונתו במניחן שלא לשם מצוה דאל"כ בלא"ה איכא בל תוסיף ומהגר"א בביאורו בסימן ש"א סוף סק"ז משמע ג"כ דבאינו מכוין בהנחתם בשבת ויו"ט לשם מדרבנן אינו אסור להניחם:.


כף החיים

(א) סעיף א: בשבת ויו"ט אסור להניח תפילין וכו' — והטעם על פי הסוד, עיין שער הקדמות דף ל"ח ע"ד, ובעץ חיים שער הכללים סוף פרק י"ב, ובשער המצוות פרשת ויחי, ומה שכתב סולת בלולה אות א':

(ב) שם: בשבת ויו"ט אסור להניח תפילין וכו' — והוא הדין ביום כיפור. עו"ת אות א'. והוא הדין דאסור לטלטלן. ברכי יוסף אות א' יעו"ש. שערי תשובה אות א'. חס"ל סימן ל' אות ג':

(ג) שם: בשבת ויו"ט אסור להניח תפילין וכו' — ואפילו יו"ט שני של גלויות לאו זמן תפילין הוא. הרשב"א בתשובה סימן ס"א. תמים דעים סימן מ'. כנסת הגדולה בהגהת הטור. פתחי עולם אות א'. ועיין נהר שלום בהנדפס מחדש דף י' ע"ג סוף ד"ה ומצות ל"ת וכו' ודף כ"ה ע"ב ד"ה וענין ברכת העומר לבני חו"ל וכו' ודף ל"א ע"ג ד"ה הנענועים ביום א' וכו':

(ד) שם: מפני שהם עצמם אות וכו' — גם לפי הטעם שכתב הסמ"ג (וכן הוא בהקדמת התיקונים) מפני שבלא תפילין יש לו שני עדים, שהם אות המילה ואות השבת, ערל שמתו אחיו מחמת מילה ולא נימול לא יניח תפילין. פסקים וכתבים סי' ק"ך. והביאו כנסת הגדולה בהגהת הטור. וכן כתב הרדב"ז בתשובה סימן ב' אלפים ושל"ד. וכן דעת החיד"א בברכי יוסף אות ב'. וכתב סידור בית עובד בדיני זמן הנחת תפילין אות ו' וכן עיקר. והוא הדין דאסור להניחן. והיינו לנוהגין כסברת השולחן ערוך כמו שכתב סעיף ב' בחול המועד, עכ"ל. ובפרט לדברי האר"י ז"ל שנתן טעם בסוד, כמו שציינו באות א':

(ה) פורים חייב בתפילין. תמים דעים סימן מ'. כנסת הגדולה בהגהת הטור. ולעניין תשעה באב עיין מה שכתב הכנסת הגדולה שם, שמנהג שלוניק"י להניחם בשעת יוצר וקריאת שמע ותפילת י"ח, ואחר תפילת י"ח מסירים אותם וקורין קינות על הסדר וכו' יעו"ש. ועיין מה שכתבתי לעיל סימן ח"י אות ט"ז, ולקמן סימן ל"א אות כ"א ואות כ"ג:


פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על אורח חיים לחץ כאן