שולחן ערוך אורח חיים לא א
שולחן ערוך אורח חיים · לא · א · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
מפרשים
(א) בשבת ויום טוב — (מנחות דף לו:) ו(עירובין דף צו.).
(א) שהן עצמן אות — פירוש, מצד מצוות שתלויים בם, לא מצד איסור מלאכה שבהם. ומשום הכי גם בחול המועד אין להניחם. והיש אומרים סבירא להו דוקא מצד איסור מלאכה הוא אות של יום טוב ושבת, ומשום הכי בחול המועד חייב:
(א) בשבת וי"ט אסור: ואם הניחן בשבת לשם מצוה עובר משום בל תוסיף (רשב"א סי' ס"א) ע' בעירובין דף צ"ז:
סעיף א: אסור — לשון המחבר; ומדברי מדרש הנעלם הוא, כמו שכתוב בסעיף ב, וכן כתב הרא"ש בהלכות קטנות בשם ספר העתים. אבל הרמב"ם והטור לא כתבו אסור, אלא "לאו זמן תפילין הן", וכמו שכתבתי לעיל סימן כ"ט, דאין איסור לדעת הטור. ועיין סימן ש"א סעיף ז:
מפני כו' — כר' עקיבא, וכנ"ל:
(א) אסור: היינו אם מניחן לשם מצוה ואז עובר משום בל תוסיף. מ"א ועיין ע"ת.
(א) אסור — עיין באר היטב. ועיין סימן ש"ח בט"ז שם, ובברכי יוסף כאן כתב דהכי נקטינן, שלא לטלטל תפילין בשבת. ועיין בפרי חדש סימן תצ"ו שכתב: אני הלכתי למצרים, ודעתי היה לחזור לארץ ישראל תוב"ב, וביום טוב שני בבוקר בביתי בצנעא הנחתי תפילין וקראתי קריאת שמע כו' ואחר כך הלכתי לבית הכנסת כו' עיין שם. ושם יבואר אם ירצה ה':
(א) ויו"ט — ויו"ט שני נמי בכלל לדידן בני חו"ל:
(ב) אסור להניח — ואפילו בטלטול י"א ג"כ דאסור אם לא לצורך גופם או מקומם כשאר כלי שמלאכתו לאיסור וי"א דכדי שלא יפלו או שלא יגנבום נמי מותר לטלטלם ממקום למקום ובמקום הדחק יש להקל ועיין בבה"ל:
(ג) שהן עצמם אות — בין הקב"ה ובין ישראל שנאמר כי אות היא ביני וגו' ויו"ט ג"כ מיקרי אות דבפסח מצרים כתיב אות והוקשו כל מועדי ה' בפ' אמור:
(ד) אות אחר — דהיינו תפילין דכתיב בהו והיה לך לאות על ידך:
(ה) היה זלזול — וגם עובר משום לאו דבל תוסיף והוא שהניחן לשם מצוה אבל במניחן שלא לשם מצוה אין בו משום בל תוסיף וגם משום זלזול אין בו אם לא שמניחן בפרהסיא דאז אסור מדרבנן ויש מחמירין בכל גווני אם לא שמונחים בבזיון כגון המוצא תפילין בשבת בשדה מותר ללובשם ולהכניסם לעיר דרך מלבוש כמו שיתבאר לקמן בסימן ש"א:
(*) אסור להניח: עיין במ"ב והנה מקור הדין עיין לקמן בסימן ש"ח ס"ד בט"ז ומ"א שם. והנה בדה"ח בהלכות מוקצה סתם להחמיר דאין לטלטלם כ"א לצורך גופם או מקומם וכן משמע בברכי יוסף בסימן זה אמנם בח"א משמע דכדי שלא יפלו וה"ה לכדי שלא יגנבו נמי מותר לטלטלם וכן משמע בהפמ"ג בסימן ש"ח בסק"ג במ"ז עי"ש וכל עצם הדין הזה מבואר בסי' ש"ח דתלוי אם אסור הנחת תפילין בשבת ויו"ט שלא לשם מצוה וא"כ לפי מה שנביא בסמוך דהגר"א הוא ג"כ מהמקילין בזה א"כ ממילא הוא ג"כ מהמקילין לענין טלטול וע"כ בודאי יש להקל בשעת הדחק וכמו שכתבתי בפנים:
(*) היה זלזול: עיין מה שכתבתי במ"ב והוא שהניחן וכו' הוא ממ"א לעיל בסימן כ"ט אך לא נתבאר בדבריו אם יש בו עכ"פ איסור מדרבנן ועיין בב"ח שמשמע מדבריו דאין איסור בהנחתן אפילו מדרבנן וכוונתו במניחן שלא לשם מצוה דאל"כ בלא"ה איכא בל תוסיף ומהגר"א בביאורו בסימן ש"א סוף סק"ז משמע ג"כ דבאינו מכוין בהנחתם בשבת ויו"ט לשם מצוה אינו אסור להניחם:
(א) סעיף א: בשבת ויו"ט אסור להניח תפילין וכו' — והטעם על פי הסוד, עיין שער הקדמות דף ל"ח ע"ד, ובעץ חיים שער הכללים סוף פרק י"ב, ובשער המצוות פרשת ויחי, ומה שכתב סולת בלולה אות א':
(ב) שם: בשבת ויו"ט אסור להניח תפילין וכו' — והוא הדין ביום כיפור. עו"ת אות א'. והוא הדין דאסור לטלטלן. ברכי יוסף אות א' יעו"ש. שערי תשובה אות א'. חס"ל סימן ל' אות ג':
(ג) שם: בשבת ויו"ט אסור להניח תפילין וכו' — ואפילו יו"ט שני של גלויות לאו זמן תפילין הוא. הרשב"א בתשובה סימן ס"א. תמים דעים סימן מ'. כנסת הגדולה בהגהת הטור. פתחי עולם אות א'. ועיין נהר שלום בהנדפס מחדש דף י' ע"ג סוף ד"ה ומצות ל"ת וכו' ודף כ"ה ע"ב ד"ה וענין ברכת העומר לבני חו"ל וכו' ודף ל"א ע"ג ד"ה הנענועים ביום א' וכו':
(ד) שם: מפני שהם עצמם אות וכו' — גם לפי הטעם שכתב הסמ"ג (וכן הוא בהקדמת התיקונים) מפני שבלא תפילין יש לו שני עדים, שהם אות המילה ואות השבת, ערל שמתו אחיו מחמת מילה ולא נימול לא יניח תפילין. פסקים וכתבים סי' ק"ך. והביאו כנסת הגדולה בהגהת הטור. וכן כתב הרדב"ז בתשובה סימן ב' אלפים ושל"ד. וכן דעת החיד"א בברכי יוסף אות ב'. וכתב סידור בית עובד בדיני זמן הנחת תפילין אות ו' וכן עיקר. והוא הדין דאסור להניחן. והיינו לנוהגין כסברת השולחן ערוך כמו שכתב סעיף ב' בחול המועד, עכ"ל. ובפרט לדברי האר"י ז"ל שנתן טעם בסוד, כמו שציינו באות א':
(ה) פורים חייב בתפילין. תמים דעים סימן מ'. כנסת הגדולה בהגהת הטור. ולעניין תשעה באב עיין מה שכתב הכנסת הגדולה שם, שמנהג שלוניק"י להניחם בשעת יוצר וקריאת שמע ותפילת י"ח, ואחר תפילת י"ח מסירים אותם וקורין קינות על הסדר וכו' יעו"ש. ועיין מה שכתבתי לעיל סימן ח"י אות ט"ז, ולקמן סימן ל"א אות כ"א ואות כ"ג: