שולחן ערוך אורח חיים יא יא
<< · שולחן ערוך אורח חיים · יא · יא · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
מפרשים
(ש) אם הגדיל — טור.
(ת) אבל עולה הוא לשיעור — בבבא קמא קיט ב.
(יב) אבל עולה הוא לשיעור — קשה, אמאי עולה? כיון דלא נחשב מן הבגד, דהא הבגד מסיים סמוך לגדיל, והוה ליה תחת הכנף, ואנן בעינן על הכנף כדלעיל. ויש לומר דעיקר הוא מה שכתב בית יוסף בשם רש"י סוף בבא קמא והרשב"א, דהיינו דרך האורגים שאורגים בסוף הבגד ב' או ג' חוטין רחוק מהאריגה, ועושין זה כדי להציל הבגד, שלא תסתר אריגתו על ידי הכביסה, ואותן החוטין אם נשמטים משם בשעת הכביסה הכובס נוטלן כו', עד כאן לשונם. והשתא לא קשיא מידי, דבאמת כיון שלא הסיר הגדיל עדיין ודעתו להשאירו עם הבגד – מקרי שפיר בכלל "כנפי בגדיהם" לענין שיעור קשר אגודל. וכי תימא, אם כן ליעבד ציצית בגוויה? זה אינו, דיש לחוש שהכובס יטלו לגדיל, כמו שכתב רש"י; ואז אף אם ישאיר מקום ששם הציצית, לא יהיה הציצית בבגד כלל. אבל לענין אגודל עולה, דאף על פי שיתקלקל אחר כך כשיטלנו הכובס מכל מקום כשר הוא, כיון דבשעת עשייה היה כשיעור, וכמו שכתוב סעיף י, כן נראה לי בזה. אלא דרמ"א כתב: וטוב שימדוד כו', והוא כשר אליבא דכולי עלמא:
(יז) בלא הגדיל — ואם הגדיל רוחב ב' אצבעות או ג', יחתוך מקצתו. והוא הדין אם חוטי השתי בולטין בלא ערב או ערב בלא שתי, מסתפק במרדכי וסמ"ק אם עולין למנין.
אם הגדיל הוא כו' — בא לתרץ קושיא הנ"ל, דקיימא לן דאפילו הוא רחב יותר מקשר גודל:
אורייל"ו — פירוש השני שברש"י:
ואם הטיל כו' — כראב"י, דרב סבירא ליה כוותיה. וזה שאמר דעל כנפי כו', ממימרא דרב, וכן ר' יוחנן:
אבל כו' טוב — סוף בבא קמא, אמר ר"י הכל עולה כו' ויצחק כו':
(יז) הוא רחב: עיין בני חייא וביד אהרן.
(יח) בלא הגדיל: ואם הגדיל רחב ב' אצבעות או ג' יחתוך מקצתו וה"ה אם חוטי השתי בולטין בלא ערב או ערב בלא שתי מסתפק במרדכי אם עולין למנין. מ"א.
(נד) שקורין אורילייזא - היינו מה שמניחין קצת חוטי שתי בלא ערב ובסוף אורגים ויש שכתבו שזהו מה שאנו קורין אותו בלשונינו קרייקע"ס. ואין חילוק בין אם הגדיל הוא באורך הבגד או ברחבו:
(נה) הוא רחב - שהוא יותר ממלא קשר גודל דאל"כ בלא"ה פסול כנ"ל:
(נו) ג' אצבעות - היינו שלא ירחיק הנקב משפת הגדיל והלאה יותר מג' אצבעות:
(נז) בלא הגדיל - ואם הגדיל רוחב ב' אצבעות או ג' יחתוך מקצתו וה"ה אם חוטי השתי בולטין בלא ערב או ערב בלא שתי יש ספק אם עולין למנין וע"כ יחתוך אותם במקום הכנפות וע"כ שפת הטלית שלנו שקורין שלא"ק שאין בו חוטין ארוגין משתי וערב יחתוך אותם קודם הטלת הציצית במקום הכנפות:
(*) לא יטיל בו: וטליתים שיש בשפת הבגד ארוג כעין תכלת וחוטים כפולים אין זה שפה אלא בגד ממש הוא [פמ"ג]:.
(*) וטוב שימדוד וכו': כתב בארה"ח בשם הברכ"י ושארי אחרונים דה"ה טליתים שלנו שיש להם גוון מאב"י בשפה מודדין מן הכנף ג' אצבעות ובכלל זה הגוון מאב"י:.
(לא) סעיף יא: אם הגדיל שקורין אוריליי"ז — היינו שמניחין קצת חוטי שתי בלא ערב ובסוף אורגין. עיין ט"ז ס"ק יב, לבושי שרד. ובספר בני חיי כתב, שזה האוריליי"ז הוא אותו צבע כעין גוון מאב"י שעושין בטליתות שלנו, ונסתפק דדווקא שחור, שמגנה הבגד, אבל אם מיפה את הבגד לא, או דילמא כל שאינו לבן כולו מגונה מיקרי, וכתב דעל הספק מודדין מלבד זאת השפה להחמיר. אבל הדבר משה סימן ו' הרבה להשיג עליו, וכתב שימדוד מכנף הטלית ובכלל הגוון מאב"י. וכן כתב יד אהרן בהגהת הטור, ברכי יוסף אות ח', ובמחזיק ברכה אות ז' בשם מור וקציעה, ש"ץ דף כ"ט עמוד א', זכ"ל חלק א' אות ט', בית יעקב אות ז'.
(לב) שם: לא יטיל בו הציצית וכו' — ואין חילוק בין מן הצדדין בין למטה בשפת הבגד. בית יוסף, לבוש, אליה רבא ס"ק ט"ז.
(לג) שם בהגה: וטוב שימדוד שיעור קשר גודל וכו' — וכן כתבו האחרונים.
(לד) שם: וטוב שימדוד וכו' בלא הגדיל וכו' — ואם הגדיל רחב ב' אצבעות או ג' יחתוך מקצתו. מגן אברהם ס"ק יז, ר' זלמן אות כ"א, ועיין דבר משה שם.
(לה) ואם חוטי השתי בולטין בלא ערב או ערב בלא שתי, כתב מגן אברהם שם דמסתפק במרדכי וסמ"ק אם עולין למניין. וכתב מחצית השקל: ומהאי טעמא באותן הטליתין הנקראים פולישי, שיוצא מהן משני צדדין חוטי שתי או ערב, יש לחתכן במקום הטלת הציצית. וכן כתב חס"ל אות ח', וכן כתב פרי מגדים אשל אברהם ס"ק י"ז, דסגי אם חתך כנגד הכנף ואין צריך לחתוך כל השתי שבבגד.
ואם אינו חותך, צריך ליזהר שלא יהיה הנקב למעלה מג' גודלין משפת החוטין הללו, שמא הן נחשבין בכלל הבגד. ואם משך החוטין הוא רחב הרבה, יחתוך קצתו. וגם יזהר למדוד מלא קשר גודל לבד מאלו החוטין, שמא אין נחשבין בכלל הבגד. ר' זלמן אות כ"ב.
פירושים נוספים