שולחן ערוך אורח חיים ג יא
<< · שולחן ערוך אורח חיים · ג · יא · >>
מקרא לצבע סימון האותיות: ט"ז • מגן אברהם • באר היטב • משנה ברורה • כף החיים
שולחן ערוך
מפרשים
טורי זהב - מגן דוד
(י) בצרור שקנח בו חבירו — אמרינן בגמרא: אבל הוא עצמו, לית לן בה.
מגן אברהם
(ט) בעשבים — ואפילו האידנא דלא חיישינן לכשפים, אסור, מפני שמחתכים הבשר. ועיין סי' שי"ב סעיף ד'.
(י) תחתוניות — ואם קנח הוא עצמו בו, או שיבש, או שקנח מצד אחר, לית לן בה (הג"א). עיין סימן שי"ב סעיף א'.
(יא) וכן נהגו — וטעמא על זה לא ידענא, וכיון דדשו בה רבים, שומר פתאים ה' (דרכי משה). ולי נראה דטעמא משום שעושין בו כישוף, ששיניו נושרות; והאידנא לא חיישינן שיבא הדבר לידי המכשפים.
באר היטב
(י) כשפים — עיין סימן שי״ב סעיף ד ועיין ע״ת וב״ח ובחוות יאיר סימן רל״ג:
(יא) חבירו — אבל אם קנח הוא עצמו בו, או שיבש, או שקנח מצד אחר, לית לן בה. הג״א מ״א:
משנה ברורה
(יח) בחרס – ואפילו היא חלקה ואינה מקרע הבשר; דאם אינה חלקה ויש בה חידודים קטנים, יש בזה גם כן מפני הסכנה, שלא ינתק שיני הכרכשתא.
(יט) חבירו – אבל אם קינח הוא עצמו בו, או שיבש, או שקינח מצד אחר, לית לן בה.
(כ) אינן בשדה – ולא שכיחי כשפים, לכן מותר בחרס. ודווקא אם הוא חלק, וכנ"ל.
(כא) בדבר שהאור וכו' – אפשר דווקא לעניין שאר דברים; אבל לענין עשבים יבישים, גם לההג"ה יש להחמיר, דהם מחתכים את הבשר וכדלקמן בסימן שי"ב סעיף ה', עיין בפרי מגדים.
כתב בהגהות רבי עקיבא איגר בשם הספר חסידים: כשיוצא מבית הכסא, יראה המקום שישב עליו שלא יהיה טינופות, שמא יבוא חבירו פתאום או בלילה וישב עליו.
כף החיים
(כה) סעיף י"א: לא יקנח בחרס וכו' — והא דכתב מרן ז"ל סי' שי"ב סעיף ה' דמקנח באוזן החרס, התם לא מיירי רק לעניין איסור שבת, ובא לאשמעינן דבצרור איכא איסור שבת, אבל בחרס שהוא אוזן הכלי מותר משום איסור שבת; אף על גב דאיכא למיחש לכשפים, מכל מקום לא חיישינן ליה במקום איסור שבת. ב"ח. הלכה ברורה אות ד' בשם הנזכר. עולת תמיד אות י"ב. וכן כתב ברכי יוסף אות ו', ועיין שם שהאריך בזה, והעלה דבחול, אף באוזני כלים אין לקנח משום כשפים; ודלא כהאליהו זוטא, והביאו בספרו אליהו רבה אות ט', שכתב דהמקנח באוזני כלי חרס אין בו משום כשפים. שערי תשובה אות י'. ר' זלמן אות ט"ז. מטעמי השלחן אות כ"ח.
(כו) שם: משום כשפים — אף על פי שהוא חרם קדמונים שאין לסמוך על רפואת החלמוד, מכל מקום מה שיש לחוש מענייני כשפים והזיקות שבגופו, למיחש מבעיא. ועל כן לא ישתה אופיא, ולא ינפח בהו, ולא ידחה בידו, ולא יאכל מן האגד שאסר גינאה, ולא יאכל ירק שנפל על השולחן, ולא ישב תחת המרזב; וכשרוצה לשתות מים שנשאבו מן הנהר, ישפוך תחילה ממנו לארץ. ים של שלמה פרק כל הבשר סי' י"ב. והשמיט הא דלא קטל לכו כינה אמנייכו. מטעמי השלחן אות כ"ט.
(כז) שם: ולא בעשבים יבשים וכו' — ואפילו האידנא דלא חיישינן לכשפים (רוצה לומר, כיוון שאינם בשדה, וכדברי רמ"א לעניין חרס. לבושי שרד) אסור, מפני שמחתכין הבשר. ועיין סי' שי"ב סעי' ט'. מג"א סע"ק ט'. מטעמי השולחן אות ל'.
(כח) שם: שהמקנח בדבר שהאור שולט בו וכו' — אינו אומר בדבר שהאור שורף, שכל דבר האור שורף; אלא דבר שבמהרה האור שורפו. מטעמי השולחן שם בשם גמרא חולין דף ט"ז ע"ב:
(כט) שם: בדבר שהאור שולט בו וכו' — בגמ' איתא גם כן דלא יקנח בסיד ובחרסית מחמת זה. מטעמי השולחן שם.
(ל) שם: ולא בצרור שקנח בו חבירו וכו׳ — ואם קנח הוא עצמו בו, או שיבש, או שקנח מצד אחר, לית לן בה. מג"א סק"י. ר' זלמן אות י"ז.
(לא) איתא בירושלמי סוף פרק המוציא: אין מקנחין לא בפי הכלב, ולא בפני הכלב, ולא במים שלוקק בהם הכלב, ולא במים שאין בהם ארבעים סאה, ולא בדבר שנכנס לאור ויצא, ולא במים של מרחץ. אליהו רבה אות ט׳. חיי עולם על השולחן ערוך סעיף י"א.
(לב) שם בהג"ה: ועכשיו שבתי כיסאות שלנו אינם בשדה וכו' — אבל בתי כסאות שבשדה, יש ליזהר גם בזמן הזה. ובית הכסא שבשדה הוא אפילו סמוך לעיר, כל שאין בני אדם מצויין שם. ואם יש עוד אחר עמו, אין צריך ליזהר אפילו בבית הכסא שבשדות. ובעיר אפילו בלילה אין צריך ליזהר. מטעמי השולחן אות ל"ד.
(לג) שם: נהגו לקנח בחרס — היינו אוגני כלי חרס, שהם חלקים ולית בהו סכנה. עיין סימן שי"ב סעיף ד'-ה'. פרי מגדים אשל אברהם אות י"א. ר' זלמן אות ט"ז. ודלא כלבוש.
(לד) שם: וכן נהגו לקנח בדבר שהאור שולט בו וכו׳ — אבל בדבר שקנח בו חבירו, אפשר גם בבית יש סכנה. פרי מגדים שם. חיי עולם על מגן אברהם סע"ק י"א.
(לה) שם: וכן נהגו לקנח וכו׳ — יזהר לקנח את עצמו יפה, כי אס יש לו אפילו משהו צואה בפי הטבעת, אסור לו לומר שום דבר שבקדושה. קיצור שולחן ערוך שם. ואפילו בדיעבד, שאם עבר והתפלל, אפשר דצריך לחזור ולהתפלל. ולכן צריך להזהר מאד. חיי אדם כלל ג׳ אות ב׳.
ועיקר הרחיצה במים, כמו שכתוב (משלי ל יב): "ומצואתו לא רוחץ". באר היטב ס"ק ט"ז בשם סידור האר"י ז"ל. סולת בלולה אות ח'. בן איש חי שם אות י"א. מטעמי השולחן שם.===ברכי יוסף ===