שולחן ערוך אורח חיים ג י
<< · שולחן ערוך אורח חיים · ג · י · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
מפרשים
(ל) לא יקנח ביד ימין — ברכות סב א.
(ט) ביד ימין — הרבה טעמים נאמרו בגמרא: האחד, מפני שקושר בה תפילין; השני, שרגילין להושיט בה לפה; השלישי, מפני שמראה בה טעמי תורה. ולאלו הטעמים, אם הוא איטר ימין, יקנח בימין. אבל יש טעם רביעי בגמרא, לפי שנתנה תורה בימין; ולפי זה, אפילו באיטר הולכין אחר ימין של כל אדם, וצריך לקנח בשמאל (פירוש, של כל אדם). וצריך לומר אפילו לטעם השלישי, מכל מקום מותר להראות טעמי תורה בשמאל אף שמיוחד לקנח, שהרי איטר מקנח בשמאל כמו שכתבנו, אע"פ שהוא מראה בה טעמי תורה כנ"ל. אלא שהב"י כתב בסימן מ"ג שאסור לקנח בימין, על כן צריך לומר דגם איטר יקנח בימין (פירוש, של כל אדם), דלדידיה הוי השמאל שלו ימין, והוי שפיר אפילו לטעם הרביעי.
(ח) ביד ימין — מפני שבימין מראה טעמי התורה, ועוד טעם אחר בגמרא. ולכולהו טעמא, איטר יד מקנח בשמאל דידיה שהוא ימין דעלמא. אך רבא אמר מפני שהתורה נתנה בימין, שנאמר: "מימינו אש דת למו", אם כן לפי זה אפילו איטר אין לקנח בימין דעלמא. וצריך עיון אי הלכה כמותו דהוא בתרא, או שמא כיון דכולהו תנאי דלא כוותיה לית הלכתא כוותיה וכנ"ל. ומה שכתב הט"ז דאיטר מקנח בשמאל דעלמא כמו שכתב הב"י סימן מ"ג, ליתא, דלא הוזכר שם איטר. ועוד נראה לי דאם כותב בשמאל ושאר מעשיו עושה בימין, דיש לקנח בימין, דאיכא תרי טעמי, שכותב בשמאל וקושר בה תפילין. וכתב בשל"ה שלא יקנח באצבע אמצעי שכורך עליה רצועה של תפילין, כמו שכתוב סימן כ"ז סעיף ח'.
ה
לא יקנח ביד ימין. לענין אטר עמ"ש הט"ז ומגן אברהם ומ"ש הרב שמלה חדשה דף ק"י ע"ב ובס' פרי צדיק דף ע"ג:
(ט) ימין — מפני שקושר בה תפילין. ועוד טעמים אחרים בגמרא. ואיטר יד יקנח בשמאל דידיה שהוא ימין של כל אדם. מ״א, וכן משמע מדברי ט״ז, עיין במגיני ארץ דפוס אמשטרדם. ובבאר היטב אשר לפני כתב בשם מגן אברהם וט״ז דאיטר יד יקנח בימין דידיה עיין שם, ולא דק. ואם כותב בשמאל ושאר מעשיו עושה בימין, יש לקנח נמי בימין דעלמא, עיין מגן אברהם. וכתב של״ה שלא יקנח באצבע אמצעית שכורך עליו רצועה של תפילין:
(ה) ימין — עיין באר היטב. ובבכור שור דף ק"י חולק על המגן אברהם בזה, וכתב לחלק בין רגיל בכתיבת דבר קדושה ורגיל בהוראות, או אינו רגיל בשתיהן, והוא איטר שכותב בשמאל ושאר מעשיו בימין דעלמא, יש לו לקנח בימין שלו שהוא שמאל דעלמא. וכן אם אינו רגיל בכתיבת דברי קדושה ורגיל בטעמים, אף על גב דמתרמי בשום זמן שכותב דברי קדושה, אין סברא לחוש לזה והרי הוא ככל אדם. ואם רגיל בכתיבת דברי קדושה ואינו רגיל בטעמים, מקנח בשמאל שלו שהוא ימין כל אדם, ולא יקנח בימין שלו שכותב בה. ואם הוא איטר שכותב בימין ושאר מעשיו בשמאל, אם הוא רגיל בכתיבה ולא בטעמים, הוא מקנח בשמאל כל אדם. ואם רגיל בטעמים ולא בכתיבה, יקנח בימין דעלמא. ואם רגיל בשתיהן או אינו רגיל, הרי הוא ככל אדם ומקנח בשמאל של כל אדם, זאת תורת העולה מדבריו ז"ל. ועיין במחזיק ברכה בשם מור וקציעה, שאשה גם כן לא תקנח בימין, והוא כתב על זה שאין להחמיר עליה כו' עיין שם. ועיין ביד אפרים מה שכתב בפירוש דברי הט"ז מה שכתב: אלא שהב"י בסימן מ"ג כתב שאסור לקנח בימין, עיין שם שהוא נכון, והבאים אחריו נדחקו בפירוש דבריו ז"ל:
(יז) ביד ימין – מפני שקושר בה תפילין על זרוע השמאלי, ועוד טעמים אחרים, עיין בגמרא. וטוב ליזהר מלקנח באצבע האמצעי שכורך עליו הרצועה.
וכתבו האחרונים, דאיטר יד שכל ענייניו עושה בשמאל, מקנח בשמאל דידיה שהוא ימין כל אדם. ואם כותב בשמאל ושאר מעשיו עושה בימין או להיפך, עיין בביאור הלכה.
- לא יקנח ביד ימין - עיין במ"ב. ואיטר שכותב בשמאל ושאר מעשיו עושה בימין מצדדים הפמ"ג ולבושי שרד דיקנח בשמאל דעלמא ולא אזלינן בתר כתיבה דידיה אף דהוא קושר בה תפילין וכדלקמן בסימן כ"ז ואם כותב בימין ושאר מעשיו עושה בשמאל יש לעיין לפי טעמיהם עי"ש ובספר בכור שור משמע דאם ידו השמאלי רגיל בכתיבת דברי קדושה ואינו רגיל להראות טעמי תורה (עיין רש"י ברכות ס"ב ע"א וזה אינו נהוג אצלנו) נחשבת אצלו ימין ולא יקנח בה אלא יקנח בשמאל שלו שהוא ימין כל אדם ואם כותב בדברי קדושה בימין ורגיל בזה ואינו רגיל להראות טעמי תורה ושאר מעשיו עושה בשמאל ה"ה ככל אדם ומקנח בשמאל דעלמא ועיין בארה"ח שהאריך בזה ולדבריו יהיה הדין כמו שכתבנו בשם הפמ"ג ולבושי שרד ואם כותב בימין ושאר מעשיו עושה בשמאל לדבריו ג"כ ה"ה ככל אדם:
(כ) סעיף יו"ד: לא יקנח ביד ימין — ואטר יד מקנח בשמאל דידיה שהוא ימין דעלמא. ט"ז ס"ק ט' לפי גירסא שלפנינו. וכן פירש דבריו יד אפרים ומשבצות זהב ומחצית השקל ס"ק ח' וכן כתב מגן אברהם ס"ק ח' עיין מחצית השקל. ר"ז אות י"ד. קיצור שו"ע שם אות ה'. חיי עולם על המג"א ס"ק ח.
וכן אם כותב בשמאל ושאר מעשיו עושה בימין דיש לקנח בימין דעלמא. מגן אברהם ומחצית השקל שם. ר"ז שם. נוה שלום אות יו"ד. ומה שכתב המחזיק ברכה אות ח' דדברי המגן אברהם קשים וכו' וכבר השיג עליו האליה רבא והבכור שור עיין נוה שלום שם שמיישב דברי המגן אברהם. ועיין חיי עולם שם מה שכתב על המגן אברהם ועל דברי הלבושי שרד והפרי מגדים.
(כא) שם: לא יקנח וכו' — אבל לשפשף הניצוצות של מי רגלים מבואר בב"י סימן מ"ג דשרי אפילו בימין. ואפשר דהוא הדין דשרי להרוג כנה בימין. אליה רבא אות ח', ר"ז במהדורא תניינא אות ט', בן איש חי שם אות י"ד.
(כב) שם: לא יקנח ביד ימין — ואפילו כשמקנח בנייר וכדומה לא יקנח בימין. פאת השולחן על קיצור שולחן ערוך שם בשולי היריעה, ודלא כדמשמע מר' זלמן שם באות הנזכרת.
(כג) כתוב בשל"ה שלא יקנח באצבע אמצעי שכורך עליה רצועה של תפילין. והביאו מגן אברהם שם. אליה רבא שם. ר"ז אות ט"ו. קיצור שולחן ערוך שם. ואם אי אפשר לו בכך מחמת רוב הלכלוך שאינו מתקנח היטב, אז יקנח בכל אצבעותיו. בן איש חי שם.
(כד) אשה נמי לא תקנח ביד ימין, מור וקציעה. ואינו מוכרח להחמיר עליה, דעלובה אשה אתמר בה כל היד המרבה ואמרו עליה חמת מלא וכו'. מחזיק ברכה אות ט'. אבל הרה"ג בן איש חי שם כתב דאשה נמי לא תקנח בימין כי יש עוד טעמים לדבר זה דשייכי גם בה.