באר היטב על אבן העזר קנו

סעיף אעריכה


(א) יחדיו:    עיין כנה"ג שכתב ויש לחקור וכו' ע"ש. ולא הבנתי חקירתו. דהא מפורש בגמ' דהוי אשת אח שלא היה בעולמו וכ"כ הרמב"ם והכ"מ פרק ששי מהלכות יבום עיין ודו"ק.

סעיף בעריכה


(ב) ממזר:    היינו בחבושים בבית האסורים יחדיו דאל"כ יש לחוש שמא זנתה עם אחר ב"ש.

סעיף דעריכה


(ג) חדשיו:    ואם בעלה כאן א"א לידע שכלו חדשיו כי שמא נתעברה אח"כ. ואם אינו בכאן י"ל דחיישינן שמא בא אצלה ואפשר דחיישינן שמא בא ע"י שם ע"ל סימן ד'. ב"ש.


(ד) יום א':    וכ"פ המריב"ל ח"ג סימן קי"ד. כתב מהר"ם מטראני ח"ב סי' קט"ו אפי' לדברי הרמב"ם דבעיא ט' שלמים. אם היו ט' חדשים מקוטעים ונתקדשה אפילו לישראל אם היבם אינו מצוי שהוא במד"ה ואינו יודע אם הוא חי או מת מותרת בלא חליצה ע"ש.


(ה) למ"ד יום:    ואם הוא בודאי בן ח' מהני נמי אם שהה למ"ד יום וגמרו השערות וציפורן עיין ב"ש ס"ק ג'.


(ו) וצפרניו:    היינו בדשהה למ"ד יום וגמרו. ואם הוא חי למ"ד יום ומת ולא בדקו אם גמרו שעריו וצפרניו סומכין על דעה קמייתא שהוא בן קיימא דהא מדאורייתא פטור משיצא חי לאויר העולם. ט"ז ב"ש.


(ז) מד"ס:    בספיקות אלו דצריכה חליצה הוי חליצה פסולה וצריכה לחזור על כל האחים. עיין מהרשד"ם חא"ה סימן צ"ב קנ"ח. והר"א ששון סימן כ"ט והרח"ש סימן (כ"ח) [נ"ח] הקשה עליו דממ"נ אינה צריכה לחזור על כל האחים דאי הוי ולד של קיימא אינה צריכה חליצה כלל. ואם אין הולד של קיימא הוי חליצה גמורה וא"צ לחזור על כל האחין. וכ"כ הראנ"ח סימן נ"ב. ומהריב"ל ח"ג סימן כ"ב. ודברי ריבות סימן קס"ג ועיין הרדב"ז ח"א סימן צ"ג. ובמקור ברוך סימן ז'. ולחם רב סימן קפ"ח. ובגנת ורדים כלל ד' סימן א'. ובתשובת חכם צבי סימן ק"ח העלה נמי דאינה צריכה לחזור על כל האחים ע"ש.


(ח) ואפילו:    דין זה צ"ע ועי' תשו' מהריב"ל ח"ג דמ"א. ב"ש.

סעיף העריכה


(ט) נאמנת:    בתשובת הרא"ש כלל נ"ב מבואר דל"ד לעצמה אלא אפי' לאחר איתתא לא מהימנא. ועיין במהרח"ש סימן מ"א ובהר"א ששון סימן כ"ז דאין חילוק בין אשה אחת לשתי נשים ע"ש. ואם הוא אומר שכלו חדשיו נאמן רשב"ץ. והיא אינה נאמנת להקל אבל להחמיר שלא תתייבם נאמנת ב"ש ועיין ס"ק י"ב מש"ש.

סעיף ועריכה


(י) בני:    אנוס שאמר זה בני פוטר את אשתו מן היבום ולא חיישינן דלמא בנו מן הגויה הוא (מהרי"ל) [מהריב"ל] ח"ב סימן למ"ד כתב דחיישינן שמא בנו מן הגויה הוא וחולצת ולא מתיבמת. וכתב כנה"ג ונראה ברור דאם האנוס אומר שהו' בנו מן הגויה שנאמן וכ"כ הרמ"ט והרשד"ם ע"ש.


(יא) בנים:    אבל אם אומר קודם שבאו העדים נאמן טור וב"י. כתב הראנ"ח ח"ב סימן ל"ה דוקא שיש לו בנים אינו נאמן אבל אם אמר זה בני אפילו יש עדים יש לו אחים נאמן ע"ש ועיין ב"ש.

סעיף חעריכה


(יב) ויש חולקין:    הוא דעת הרא"ש שפסק בתשובה אשה אינה נאמנת להעיד לחברתה שכלו חדשי הולד א"כ ה"ה ע"א אינו נאמן כי כל מקום דע"א נאמן ה"ה אשה נאמנת להעיד לחבירתה. והרמב"ם דס"ל ע"א נאמן כ"כ ס"ל אשה נאמנת להעיד לחברתה שכלו חדשיו ועיין מ"ש הב"ש ועיין מה שתמה הכנה"ג דף י"א ע"ב סעיף כ"ו ודו"ק.

סעיף יאעריכה


(יג) מתייבמת:    אפי' ראויה היא לכהן מ"מ חולצת כן מוכח מש"ס דיבמות דף קי"ט ע"ב דהקשה מסיפא ניתן לי בן וכו'. ולא הקשה מרישא מבבא זו ש"מ דחולצת אפילו כשרה לכהונה דשוויא אנפשה חתיכה דאיסורא לכהונה ב"ש. ועיין סימן קנ"ח אם ע"א מעיד שמת בעלה ואח"כ בנה. ואם נשמע שמתו שניהם בעלה ובנה תו היא אינה נאמנת לומר שמת בעלה ואח"כ בנה עיין בעל המאור פרק האשה ועיין תוספת ד"ה אמאי הלך אחר רוב נשים וכו' דף קי"ט ע"א ומ"ש המרש"א שם. ואם ע"א יודע ממיתתם נתחבטו בזה גאוני ארץ. וט"ז מתיר. וב"ש סותר דבריו ע"ש.

סעיף יבעריכה


(יד) עדים:    עיין מ"ש הב"ש. כתב הרמ"ט ח"ש סימן פ"ג מי שבאה שמועתו מארץ רחוקה הרבה. והיה לו בנים כאן ומתו ולא נודע אם מת הוא קודם או הם אין לחוש לזה וחולצת. ואעפ"כ ראוי שתאסור עצמה על הכהנים ע"ש. והב"י בשם רבינו ירוחם כתב דנסתפק הר"ש אם מהני כשנדרה אשה זו שלא תנשא לכהן ע"ש.