הגהות רבי עקיבא איגר/אבן העזר/סימן קנו
סימן קנו עריכה
סימן קנו ס"ב גוסס. נ"ב וזרע טריפה ומת תוך יב"ח ע' תשובת גנת וורדים חאה"ע כלל ב' סי' ד':
ב"ש אות ג' ע' תשו' מהרשד"ם. נ"ב וכן מבואר בת' מהריב"ל ח"ג סי' כ"ג דהיכי דהוי ספק אם צריכה חליצה צריכה חיזור ואולם בת' ח"צ סי' ק"ח השיג דבספק א"צ חיזור דממ"נ או דפטורה מחליצה או דהוי חליצה מעליא וכ"כ בתשובת הראנ"ח ח"א סי' נ"ב ובתשו' מהרח"ש סימן ל"ב ונ"ח וכן הסכים בס' בית מאיר בצלעות הבית סי' א' ועל זה סמכתי בילדה בזנות והוא הודה ואמר זה בני ונשאה ומת שצריכה חליצה דשמא אפקרה כדלקמן ס"ט דל"צ חיזור כיון דכל דינא דחיזור הוא דרבנן והרבה פוסקים פוסקים דל"צ חיזור ע' תה"ד סי' רכ"א ובתשו' בית יוסף סי' ו' ובתשו' מהר"י אדריבי סי' קס"ג. וגם הרבה פוסקים דס"ל דל"ח למדאפקרה ועכ"פ בלא דיימא מעלמא א"כ בודאי כדאי לסמוך על הני רבוואתא הנ"ל דבספק א"צ חיזור:
שם אות ה' כל חודש ל' יום. נ"ב וכ"כ בספר בית יהודא בסופו בדיני מנהגי בפרטים השייכים בשם רבו:
ס"ו שיש לו בנים. נ"ב ובזה בני ע' תשובת הראנ"ח ח"ב סי' ל"ו:
ס"ט העובר ממני הוא. נ"ב בהה"מ זה בני מאנוסתי או ממפותתי. וקשה לי דבאנוס מה"ת לחוש דאפקרה לאחרים והנה בלא אמר כלום רק דידעינן דאנס אותה וילדה י"ל דל"ח לגבי דידה לאפקרה מ"מ לגבי דידיה חיישי' דשמא זינתה עם אחרים ויש לו בנים מהם וא"כ אם זה הבן הנולד מאנוסתו לקח אשה ומת בלא בנים אסורה לעלמא דשמא הבועל הזה הפקיר עצמו לזנות ויש לו בנים וזקוקה להם אלא בזה י"ל דהוי מחצה נקיבות ומיעוט מפילות אך נ"מ בא' שזינה עם אחת ולא הולידה לו דאם הוא מת בלא בנים א"י להתייבם כיון דדילמא זינה גם עם אחרות ויש לו בנים מהם וצ"ע לדינא:
ס' י"ב עד שיבואו עדים. נ"ב ואם חלצה ואחר כך באו עדים שמת בעלה ואח"כ מת בנה מכריזים ומתירים אותה לכהונה ע"ל סי' קס"ד ס"ב וע' ברמב"ן במלחמות ובהה"מ פי"ז הי"ח מהל' אסורי ביאה וע' תשו' לחם רב סי' ל"ג:
ב"ש אות י"ח נסתפק הרא"ש. נ"ב הר"ש והוא בת' רשב"ש סי' תרי"ד וע' תשו' גינת וורדים חאה"ע כלל ב' סי' ה':