שולחן ערוך אבן העזר קמא נו


מקרא לצבע סימון האותיות: חלקת מחוקק בית שמואל ט"ז באר היטב פתחי תשובה באר הגולה

שולחן ערוך

היה הגט יוצא מיד האשה והיא אומרת: שליח זה נתנו לי לגרושין, והשליח אומר: כן נתתיו לה ולגרושין, והבעל אומר: לא נתתיו לו אלא לפקדון, השליח נאמן והיא מגרשת. ואם אבד הגט ואין עדים שראו אותו בידה, אף על פי שהבעל אומר: לגרושין נתתיו לשליח, והשליח אומר: נתתיו לה, הרי זו ספק מגרשת; שהרי החזקה אשת איש, ואין כאן אלא עד אחד ובעל. ואפלו אמרה האשה: בפני נתנו לו לגרושין ונתנו השליח לי, הואיל והבעל והשליח מסיעים אותה אפשר שתעיז פניה, ושמא לא נתגרשה:

מפרשים

בית שמואל

(פג) היה הגט יוצא מיד האשה:    כ"כ הרמב"ם וס"ל כשהגט ביד האשה הוי כאלו היה ביד השליח אפילו לא ראו הגט ביד השליח אלא כיון דיכולה ליתן לידו הוי כאלו הגט בידו ועיי' בתשובת רשב"א ובח"ר מיהו צ"ל דאיירי כאן כשהם בשני מקומות דהא בעיר אחת יכול הבעל לומר לפקדון נתתיו אבל אין לומר כשהגט ביד האשה עדיף טפי כמ"ש בהר"ן והבאתיו לעיל דהא בסעיף נ"ז איירי נמי שהגט ביד האשה ומ"מ יכול הבעל להכחישו בעיר אחת:


(פד) אעפ"י שהבעל אומר לגירושין נתתי וכו':    הנה לפי הסוגיא פי"נ אם אומר גרשתי אינו נאמן והיא ספק מגורשת כמ"ש לקמן סי' קנ"ב אם כן אפילו אם הבעל אומר נתתי ליד השליח והוא ש"ק הוי ספק דהא לא עדיף מאומר גרשתי ונתתי לידה הגט השליח אינו אלא ע"א והא דאיתא בסוגיא זו דהיא ספק מגורשת משום לקולא לא אמרי' שליח עושה שליחותו משמע אם אמר נתתי לש"ק מגורשת בודאי יש לומר דסוגי' זו אתיא אליבא המ"ד בעל שאמר גרשתי נאמן אבל להמסקנא פי"נ אפילו אם אמר נתתי ליד ש"ק היא ספק מגורשת ובזה מיושב שפיר דברי רי"ו שהבי' הב"י וע"ש ומ"ש הטור דספק הוא אם שליח עושה שליחותו יש לומר כוונתו אפילו בש"ה ספק הוא:


(פה) הואיל והבעל והשליח מסייעים:    ואם השליח לבד מסייע היינו פלוגתא כמ"ש בהרא"ש וכמ"ש בסמוך:


באר היטב

▲ חזור לראש