פתיחת התפריט הראשי

שולחן ערוך אבן העזר קל א

שולחן ערוך

צריך שיחתמו שני עדים כשרים זה תחת זה (במרדכי הל' גטין) למטה משיטה אחרונה של גט. ולא יניחו כדי אויר שני שיטין בין שיטה אחרונה לחתימתם.

הגה: ואם הניחו, הגט פסול (טור). ויש חולקין ומכשירין על ידי עדי מסירה (הרמב"ם והרמב"ן והרשב"א והר"ן) ואם חתם העד האחרון תחלה, ואחר כך חתם הראשון, כשר, אף על פי דמתחלה היה השני חתום שני שיטות מן הגט (סדר גטין). ומכל מקום לכתחלה לא יעשו. יש אומרים, דלכתחלה אין לחתם בגט אפלו קרוב ונתרחק או מחתנים בעלמא (בסדר הגט בשם מהרי"ל). וטוב להדר אחר הסופר שלא יהיה קרוב לאיש ולאשה, אבל היכא דלא אפשר אין קפידא בדבר (מהרי"ק ק"ו). ולא יהא אחד מן העדים חשוד בעריות. ויש מחמירין שלא יהיה בעל מום, ושלא יהיו העדים קרובים לסופר, וכלם לא יהיו קרובים לרב המסדר הגט, וטוב לחוש לכל זה לכתחלה (כל זה בסדרים). גם נוהגין לקח עדי חתימה לעדי מסירה, והם יראו שהבעל צוה לסופר לכתב, כדי שיהיה הכל נעשה בפני כת אחת של עדים (במרדכי הל' גטין ובסמ"ג). ולא יחתמו העדים רק בדיו וקולמוס של בעל, כמו הסופר (בסדרים), וכמו שנתבאר לעיל ריש סימן ק"כ:

מפרשים

בית שמואל

(א) צריך שיחתמו שני עדים:    בש"ס מבואר ר"ג תיקן שיחתמו העדי' היינו לר"א דאמר ע"מ כרתי וא"צ ע"ח תיקן ר"ג עצה טובה שיחתמו העדי' דזמנין ימותו ע"מ או אזלי למ"י מ"ה תיקן שיחתמו, ולר"מ דאמר ע"ח כרתי וצריכי' לחתום ע"פ הדין תיקן ר"ג שיפרשו את שמותם כי בתחלה לא פירשו את שמותם ותיקן הוא שיפרשו את שמותם כדי שיכול לקיים את החתימות בקל, אף על גב לדידן קורעי' את הגט מיד ולא שייך טעמים הללו מ"מ לכתחלה צריכין לכתוב הגט שיה' כשר אף לר"מ כ"כ בת"ה סי' רל"ב, מיהו אכתי קשה לדידן דקורעי' את הגט מיד אחר הנתינה ל"ל שיפרשו את שמותם דהא אף לר"מ לא פורשי' את שמותם אלא ר"ג תיקן שיפרשו את שמותם כדי שיכול לקיים את החתימות ועכשיו קורעי' את הגט א"כ אף אם לא יפרשו את שמותם כשר אפילו אליבא דר"מ, והיינו טעמא של הרשב"א ורי"ו שכתבו דא"צ שיפרשו את שמות' אלא הרמב"ם והטור והמחבר כתבו דיפרשו את שמותם קשה כהנ"ל ולהרמב"ם י"ל דכתב דינו לדין דהש"ס דלא היו קורעי' את הגט גם י"ל דס"ל לר"מ צריכי' שיפרשו את שמותם ע"פ הדין אלא ר"ג תיקן שיפרשו שמותן ואת שמות אביהן כדי שיכול לקיים בקל ועכשיו באמת ס"ל דא"צ לפרוש את שמות אביהן אלא על המחבר קשה דכתב בסדר הגט דקורעי' הגט וכאן כתב דצריך לכתוב שמו ושם אביו, ועיין בתוס' ריש גיטין והרא"ש פ' השולח כתבו הא דתיקן ר"ג שיהיו חותמין לא שצריכים לחתום אלא עצה טובה היא אף על גב דתוס' כ"כ אליבא תירוץ קמא דאוקמי דאתי' כר"א דאמר ע"מ כרתי מ"מ אפי' אליבא דר"מ הדין כן, כתב הרשב"ם /הרשב"ץ/ ע"פ הדין א"צ כתב אשורית בחתימת העדי' גם כשתינוק חריף יכול לקרות כשר אפילו כשתינוק שאינו חריף א"י לקרותו:


(ב) הגט פסול:    אף על גב אם כתב על דבר שיכול לזייף כשר ע"פ ע"מ כמ"ש בסי' קכ"ד שאני התם דניכר שיכול לזייף אז אין סומכי' על ע"ח אבל כאן יש לחוש שמא ימלא הריוח ולא יהיה ניכר שום ריעותא:


(ג) ויש חולקי' ומכשירי':    כן הוא דעת הרמב"ם וקשה על המחבר למה פסק בחושן המשפט סימן מ"ה אם הרחיקו ב' שיטין ולא חילק בין אם ע"מ בפנינו לבין אם ליכא ע"מ ויותר קשה על הרמב"ם דס"ל אפילו בגיטין די בע"ח לבד ומ"מ פסק פ"א ה"ג אם יש ע"מ כשר ושם בפ"ז ה' מלוה פוסל ואפשר בשטרות שאני דבעינן שיהא עומד לימים רבים, ואם טעה העד וחתם יוסף בן שמעון ואביו היה שמו ראובן וחזר וחתם יוסף בן ראובן כת' הב"י בשם הרמב"ם /הרשב"ץ/ דפסול דחתימ' זו יב"ש אינה בעולם א"כ ה"ל כמזויף בתוכו ואין לדמות דין זה למ"ש בחושן המשפט סי' מ"ה אם חתמוהו פסולי' למילוי כשר כי בגט לא אמרי' למילוי חתמו כמ"ש בסי' ק"כ בשם תוס' ובט"ז מדמה דין דכאן לדין דשם ואנ"ל:


באר היטב

(א) פסול:    גט שהיה בו ספק אם היה עידיו מרוחקים שני שיטין בשעת הדחק הכשירו הר"ם מטאלון ורשד"ם חא"ה סי' ס"ט.


(ב) ונתרחק:    עיין כנה"ג דף קנ"ה ע"ב.







▲ חזור לראש