שולחן ערוך אבן העזר קלו ו


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

אם יש אחר בעיר ששמו כשמו ושם אשתו כשם אשתו, אינו יכול לגרש אלא בפני האחר.

הגה: ואפלו יצא גט מתחת יד אחת, אינה מגרשת, עד שתביא ראיה שגרשה בפני האחר, או תביא עדי מסירה שזהו שגרש את אשתו (ר"י ח"ה). יש אומרים דאם שמות המגרשים שוים, אף על פי שאין שמות הנשים שוים, מכל מקום יכתבו סימן במגרש או מצד כנוי שלו (בסדר גטין) או שהאחד כהן והשני אינו כהן (פסקי מהרא"י סי' ו'). ולכן נהגו לתת הגט ברבים, שאם היו בעיר שנים ששמותיהם שוים, שיהיה אצל הגט (חדושי אגדה פרק כל הגט):

מפרשים

 

בית שמואל

(ד) אלא בפני האחר:    הנה תוס' ר"פ כל הגט וב"ב דף קס"ז כתבו לר"מ אפי' שניהם הם לפנינו בעת הגירושין א"י לגרש משום דבעינן שיהא מוכח בגט מי הוא המגרש וצריך לכתוב סי' ולר"א א"צ שיהא מוכח בתוכו ומ"מ צריכים לגרש זה בפני זה ולכאור' קשה איך פסק בפשיטות דיכול לגרש בפני האחר הא קי"ל דהגט צריך להיות כשר לכ"ע לר"מ ולר"א ואפשר דלא קי"ל כתוס' אלא כדעת הר"ן בפרק כל הגט דכתב אפי' לר"מ א"צ שיהא מוכח מתוכו מיהו נראה הי"א שהביא הרב רמ"א ס"ל כשיטו' תוספות דבעינן שיהיה מוכח מתוכו לכן כתב שיכתוב סימן ודוקא סי' מהני אבל לגרש בפני אחר לא מהני ופליג על דיעה קמיית' בתרתי חדא דצריך דוקא סי' ולא מהני אם מגרש בפני האחר השני אפילו אם שמות הנשים אינו שוין צריך לכתוב סימן לפ"ז מ"ש בהג"ה לכן נהגו ליתן הגט ברבי' אין מדוקדק דהא לדעת הש"ג לא מהני אם מגרש בפני השני אלא צריך סימן, וכבר כתבתי בסימן ק"ל אפילו להפוסקים דס"ל דבעינן מוכח בתוכו מ"מ אם כבר ניתן הגט תנשא בו כמו בגט שאין עדים חתומים בו כלל דקי"ל אם ניתן לה תנשא, ועיין תשו' ש"י סי' ל"ו שם פסק אפילו אם ניתן הגט צריכה גט אחר ועיין בדק הבית מ"ש בשם הריטב"א בענין שני יב"ש איך שולחים גט לנשיהם:

(ה) אף על פי שאין שמות הנשים שוות:    והא דלא מהני שמות הנשים בסימן משום דיש לחוש שמא קידש אשה במקום אחר ואפי' בזה"ז דאיכא חר"ג שאל ישא ב' נשים חיישי' שמא עבר חר"ג כמ"ש בתשו' ש"י שם:

(ו) ולכן נהגו וכו':    הא דכתב לכן וכו' על דעה זו משום לדעת המחבר כשאין שמות הנשים שוין אין חשש ולי"א אפי' אין שמות האנשים /הנשים/ שוין מ"מ מגרשים ברבים: 

ט"ז - טורי זהב

אינו יכול לגרש אלא בפני האחר בטור סיים שמא יכתוב הגט ויתננו לאשת האחר ששמו כשמו ויאסרנה על בעלה פירוש שעי"ז תינשא לאחר ואח"כ כשיתברר דלא הוה גט תצא מזה ומזה כמו דאיתא בס"ס קנ"א לענין טעות גט ושובר דתצא מזה ומזה ולא אמר כאן שיבוא לידי ממזרות דאין אנו חוששין אותו בזה דמה ריוח יהיה לו זה משא"כ באיסור על בעלה שהוא עושה לה כן מחמת איזה שנאה שיש לו עליה או על בעלה:

מ"מ יכתבו סימן במגרש אין זה אלא (לענין סימן אבל לגרש דוקא זה בפני זה א"צ והטעם) כתבנו בסימן קל"ב סעיף ד' ע"ש: 

באר היטב

(ב) שמות:    והא דלא מהני שמות הנשים בסימן משום דיש לחוש שמא קידש אשה במקום אחר ואפי' בזמן הזה דאיכא חר"ג חיישינן שמא עבר חר"ג ב"ש.

פירושים נוספים



▲ חזור לראש