שולחן ערוך אבן העזר קלו

"שולחן ערוך" בוויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחצו כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן ב"שולחן ערוך" יחד עם נושאי כליו. וראו גם ויקיטקסט:שולחן ערוך

אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט

<< | שולחן ערוך · אבן העזר · סימן קלו | >>

ראו סימן זה בתוך: טור אבן העזר · לבוש · ערוך השולחן
מפרשי שו"ע על הסימן:    חלקת מחוקק · בית שמואל · באר היטב · פתחי תשובה · ט"ז
שו"ע באתרים אחרים:    תא שמע על התורה ספריא שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
תרגומים: en.wikisource.org · SefariaENG

דין איזה לשון צריך שיאמר בשעת הנתינה, והמגרש בשבת
ובו שבעה סעיפים:
אבגדהוז
העריכה בעיצומה
העריכה בעיצומה
שימו לב! דף זה (או קטע זה) עדיין לא גמור והוא לא מציג את היצירה בשלמותה.

דף זה (או קטע זה) נמצא כעת בשלבי הקלדה. אם יש באפשרותכם להמשיך את ההקלדה - אתם מוזמנים.

  • סימן זה נכתב בכתיב חסר. יש להפוך כל המילים החסרות לכתיב מלא ולמחוק תבנית בעבודה והודעה זו

המגרש צריך שיאמר כשיתן לה הגט: "הרי זה גטך", וכיוצא בזה. ואם נתן בידה ולא אמר כלום, הרי זה גט פסול.

הגה: ולכתחלה יאמר לה: הרי זה גטך (והתקבלי גטך) (מרדכי פ' המגרש וב"י בשם הקנטרס) והרי את מגרשת ממני והרי את מותרת לכל אדם (שם ובטור) מעכשו (ב"י בשם י"א). ונוהגין שהבעל כופל הגט כמו אגרת, ונותנו לה, כדי שתוכל לאחזו כלו בידה כשנתנו לה. והבעל צריך לידע מה הוא אומר לה. וכן כל מה שאומר לה, יודיעו אותו פרושו (הכל בסדר גטין):


במה דברים אמורים, בשלא היה מדבר עמה על עסקי גטה. אבל אם היה מדבר עמה על עסקי גטה, ונטל הגט ונתן בידה ולא אמר כלום, הרי זה גט:

כשיתן לה הגט יאמר לה: "הרי את מגורשת ממני בגט זה ומותרת לכל אדם", או "הרי את משלחת ממני". ואם שלוחו נותנו לה, אומר: "הרי את מגורשת מפלוני בגט זה והרי את מותרת לכל אדם". ואם אמר: "איני אישך", "איני בעלך", יש מי שאומר, שאינו גט, אפילו היה מדבר עמה על עסקי גטה, דכתיב "ושלחה" (דברים כד, א) ולא שישלח את עצמו. ויש מי שאומר, שאם היה מדבר עמה על עסקי גטה, הויא ספק מגורשת:


אמר לה: "הרי את לעצמך", הרי זה גט. אבל אם אמר לה: "הרי את בת חורין", לא אמר כלום:

צריך שיתננו לה בתורת גרושין, אבל אם נתנו לה בתורת שהוא שטר חוב, אינה מגורשת, אלא אם כן יאמר אחר כך: הרי זה גטך, או שיודיע כן לעדים בתחלה.

הגה: ובלבד שתדע האשה שנתגרשה בו, או שהעדים מגידים לה אחר כך (כ"כ התוספות פרק הזורק):


אם יש אחר בעיר ששמו כשמו ושם אשתו כשם אשתו, אינו יכול לגרש אלא בפני האחר.

הגה: ואפילו יצא גט מתחת יד אחת, אינה מגורשת, עד שתביא ראיה שגרשה בפני האחר, או תביא עדי מסירה שזהו שגרש את אשתו (ר"י ח"ה). יש אומרים דאם שמות המגרשים שוים, אף על פי שאין שמות הנשים שוים, מכל מקום יכתבו סימן במגרש או מצד כנוי שלו (בסדר גטין) או שהאחד כהן והשני אינו כהן (פסקי מהרא"י סי' ו'). ולכן נהגו לתת הגט ברבים, שאם היו בעיר שנים ששמותיהם שוים, שיהיה אצל הגט (חדושי אגדה פרק כל הגט):


אין מגרשין בשבת. ואם השעה צריכה לכך, כגון שכיב מרע שתקף עליו החלי ורוצה לגרשה כדי שלא תזקק ליבם, אם הגט ברשותו יקנה לה אותו, ותזכה בו ובגט שבתוכו. ואם אי אפשר בלא טלטול, כגון שאין הגט מנח ברשותו, יטלנו בידו ויתננו לה.

ויש אומרים דבזמן הזה דכותבין תורה שבעל פה, מתר לטלטל גט בשבת (מרדכי ריש הזורק והסמ"ג), ויכול לתנו לה בכל ענין: