שולחן ערוך אבן העזר קלו ז

אין מגרשין בשבת. ואם השעה צריכה לכך, כגון שכיב מרע שתקף עליו החלי ורוצה לגרשה כדי שלא תזקק ליבם, אם הגט ברשותו יקנה לה אותו, ותזכה בו ובגט שבתוכו. ואם אי אפשר בלא טלטול, כגון שאין הגט מנח ברשותו, יטלנו בידו ויתננו לה.

ויש אומרים דבזמן הזה דכותבין תורה שבעל פה, מתר לטלטל גט בשבת (מרדכי ריש הזורק והסמ"ג), ויכול לתנו לה בכל ענין:

מפרשים

בית שמואל

עריכה

(ז) יקנה לה אותו רשות: ולא שייך לומר מה שקנתה האשה קנה בעלה משום דאמרי' גיטה וחצרה באין כאחד ש"ס והא דהתירו טפי הקנין מטלטול הגט משום קנין התירו חז"ל בעלמא בצוואת שכ"מ גם אינו ניכר כ"כ ועיין בהרא"ש ובהר"ן ולכאורה קשה הא א"א לכתוב בשבת וע"כ איירי דנכתוב בע"ש א"כ גט מוקדם הוא דכתב בע"ש וא"ל דאיירי דמוסר הגט לשליח חדא דל' הטור והמחבר לא משמע כן ועוד דהא מוכח מתוספות והמ' דלא איירי דמוסר לשליח דאל"כ ל"ק הקושי' דהקשו מהא דבעל אינו אוכל פירות כמה שמתרץ הר"ן קושיא זו דאיירי בשליח א"כ ע"כ תוס' ס"ל דלא איירי כשאומר לשליח ואפשר דאיירי דהכינו גט בע"ש והיו כותבים בו הזמן כאלו הי' נכתב בשבת וא"ל א"כ מאוחר הוא דלאו מאוחר הוא כיון דלא מסר עד שבת כמ"ש בסימן קל"ב או י"ל בגט ש"מ אית ליה קלא ולא /והוי/ כמו גט הנותן לשליח שוב ראיתי בע"ש באורח חיים סימן ל"ט הקשה קושיא זו ותירץ דאיירי על ידי שליח וליתא גם כתב בשם מהרש"ל דאין ליתן הגט אלא יקנה לה הבעל מקום שמונח הגט ואישתמט' מיני' הש"ס וכל דברי הפוסקים בסי' זה או י"ל דנכתב הזמן בשבת זו או חודש זה כתב הר"ן דאין מגרשים ע"י קנין אגב להקנות לה הגט אלא דוקא מחמת חצירה מגורשת ולא הוי כטלי גיטך מע"ג הקרקע משום כיון מרשותו בא לרשות' הוי נתינה מעלייתא תוס' ר"פ הזורק:

(ח) וי"א דבזה"ז כותבים: ואז אסור לגרש ע"י קנין דהא קנין אסור וטלטול זה מותר ובבדק הבית הקשה על דעה זו דהא האי עובדא בש"ס ש"מ דתקיף ליה עלמא היה בפני רבא והורה דאסור לטלטל הגט ובימי רבא ניתנה תורה בע"פ לכתוב ולמה הורה לאסור שלא לטלטל לכן השמיט דיעה זו:

באר היטב

עריכה

(ג) בשבת: וה"ה בערב שבת ס"ה להרשד"ם סי' ק"ה.

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}