שולחן ערוך אבן העזר מה ב
<< · שולחן ערוך אבן העזר · מה · ב · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
האידנא, נהגו בכל מלכות ארץ ישראל ומצרים ותוגרמה שלא לחוש לסבלונות, זולתי בקונסטנטינא שחוששין להם.
- הגה: היה מנהג בעיר, ונתבטל, הולכין אחר עכשיו (ריב"ש סימן ה'). לא היה מנהג בעיר, כגון שהיא עיר חדשה, נדון כמחצה על מחצה (הר"ן פ"ב דקדושין). ויש אומרים דיש להחמיר אפילו במקום דכולי עלמא מסבלי והדר מקדשי, אם לא שיש עוד צד היתר אצל זה (תרומת הדשן סימן ר"ז ובפסקיו סימן ע"ד).
- ונראה לי, דאם החתן אמר שלא שלח רק לסבלונות בעלמא, לכולי עלמא ליכא למיחש בכהאי גוונא. וכן מעשים בכל יום, לפעמים חוזרים בשדוכים, והסבלונות חוזרים, ולא נהגו להצריכה גט הואיל והוא במקומות בזמן הזה דכולי עלמא מסבלי והדר מקדשי, והחתן אינו אומר ששלח לשם קדושין:
מפרשים
(טו) האידנא נהגו וכו': הטעם משום דכולהו מסבלי והדר מקדשי והוא מנהג קבוע ביניהם והטוען תמורת המנהג אינו נאמן:
(טז) נידון כמחצה על מחצה: נראה דמיירי ששאר עיירות הסמוכות לה חלוקו' במנהגיה' וע"כ עיר חדשה נידון כמחצה ע"מ אבל עיר חדשה במלכות א"י או בשאר ארצות אשר אין חוששין לסבלונות למה תשתנה העיר החדשה מכלל המדינה:
(יז) דיש להחמיר: אפי' במקום דכ"ע מסבלי הטעם משום שמהר"ם כ' מי יכניס עצמו לידע מנהג המקומות דאולי יש מיעוט דמקדשי והדר מסבלי ועיין בתשובת מהרי"ק מ"ש על דברי מהר"מ:
(יח) הי' מנהג בעיר: עי' תשובות מהרשד"מ שם אם בעיר אחד שני מנהגים כגון קהל אשכנזים וקהל ספרדיים:
(יט) עיר חדשה: היינו שהיו באים מכמה מקומות ובקצת מקומות שבאו משם היה מנהג לקדש וה"מ ובמקצת מקומות מסבלים וה"מ הוי כמחצה על מחצה וחוששין לקדושין ועיין בחושן המשפט סימן של"א לענין ממון לא חיישינן אא"כ הרוב באים ממקום שיש מנהג ואם ידוע דהיו באים ממדינה אחת מכמה מקומות הולכים אחר המנהג באותה מדינה אם לא היו המקומות חלוקין במנהג ואם הוא ממקום דאין חוששין לסבלונות ובא למקום דחוששין הולכים אחר מנהג המקום שבא משם אא"כ שהוא כאן שלשים יום אז דינו כבני העיר הזאת ועיין תשובות בן לב ח"ג ותשובות רש"ך סימן ק"מ:
(כ) דיש להחמיר: עיין תשובות מהר"מ שהשיג על זה וס"ל אפי' אמר החתן דקידש לא משגיחין בו במקום דכולהו מסבלין וכן מנהג מדינות שלנו ועיין תשובות מהרש"ל סי' כ"א מאריך בזה ובתשובות מ"ב סי' ט"ז פוסק ג"כ כמהר"מ:
(כא) אם לא שיש עוד צד היתר: ולכאורה נראה אם ידוע דלא קידש קודם לכן מקילין ואין מחמירים תרי חומר' חומר' דרש"י וחומר' זו כשכולם מסבלים וכן כשאין חשש שקידש עכשיו לא מחמירי' חומרא דתוספות וחומר' זו אף על גב דכתב בת"ה דעיקר כתו' וכן היכא דנוהגים לקדש תחת החופה ומברכים ברכת הארוסין לא חיישינן לסבלונות מהרי"ק שורש קע"א וכן כ' בד"מ בשמו וכ"כ ב"ה: