שולחן ערוך אבן העזר כז ה
<< · שולחן ערוך אבן העזר · כז · ה · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
שולחן ערוך
יש מי שאומר שאם כשנתן לה הכסף אמר לה הריני נותנו לך בתורת קדושין הוי כאומר לי:
- הגה וצריך שיאמר לה לשון המוכיח להבא כגון שאומר הרי הן קדושין או קדושין יהיו אבל אמר הן קדושין לחוד אינו כלום (ב״י בשם תשו׳ הר״י דוראן) :
מפרשים
חלקת מחוקק
(יד) בתורת קדושין הוי כאומר לי: מפשט לשון זה משמע דהוי קדושין גמורין אבל המעיין בריב"ש בגוף התשובה סי' רס"ו יראה דלא הוי רק ספק קדושין:
(טו) לשון המוכיח להבא: בב"י כתב והובא בד"מ ג"כ בשם הרב דוראן במי שאמר קח טבעת זו קדושין על בתך שאינו כלום שאינו מוכיח בדברים אלו שהאשה הוא מקדש כלו' שמא מקדשה לאחר והוי כאלו/ לא /אומר לי ולפי זה מאן דמחמיר בחסרון לי מחמיר ג"כ הכא ויש לחלק ולמעשה צ"ע:
(טז) הן קדושין לחוד לא אמר כלום: בב"י מביא גוף התשובה ומדמה לה לביטול גט ואני תמה דשם משמע דבטל הוא משמע להבא כמו לעבר ואין הפרש בין הוא להן ואף שיש לחלק בין לשון בטל שהוא פעולה ובין ל' קדושין שהוא שם מ"מ מאחר דאמרי' בגמרא דלשון קדושין הם דאסר לה אכ"ע כהקדש וא"כ כשם דבהקדש אין חילוק בין אם אמר ככר זה הקדש כדאיתא בגמרא והובא בהרא"ש ותוספות או יהיה הקדש כך בקדושין אין חילוק בין אם אמר תכשיטין אלו קדושין יהיו לך או קדושין הן לך ממני ולא גרע לשון זה מאם אמר אני נותן לך בשביל חיבה ואהבה דפסק מהר"מ דיש לחוש לקדושין וכמו שנתבאר לעיל סעיף ג':
בית שמואל
(טז) בתורת קדושין: הטעם מבואר בב"י בשם ריב"ם כיון שנזכר דהוא הנותן לה בתורת קידושין נראה מלשונו דהוא המקדש והיא מתקדש' אפילו אם הוא שליח לאחר והיא שליח לאחרת אמרי' לא שביק אינש מידי דרמיא עליו, ואם אמר אני נותן לך לקדושין כתב בחדושי מהרי"ט דליכא חשש קידושין די"ל לצורך קדושין הוא נותן ואין מקדש בו ול"ד לאומר בתורת קידושין דשם מגלה דעתו בנתינה זו שהיא מקודשת מיהו בתשו' רשב"א כתב אם אמר אני נותן לך לקדושין הוי כאומר לי אם אמר קח טבעת זו קידושין על בתך לא הוי קידושין ול"ד לאומר בתורת קידושין כיון שלא אמר אני נותן לך:
(יז) הוי כאומר לי: משמע דהוי קידושי ודאי בתשו' רשב"א סימן תשע"ד כתב דהוי ס"ק וכן משמע מתשו' ריב"ש סי' רס"ו ועיין תשו' מהר"י הנ"ל:
(יח) הן קידושין אינו כלום: וכן קי"ל לקמן סי' קמ"א בביטול הגט דצריך לו' לשון להבא ואם אומר גט זה חרס הוא אינו גט ומסתמא מקשינן קדושין לגרושין לפ"ז צ"ל מ"ש בסמוך בשביל אהבה וחיבה הוי קדושין היינו שאומר לשון להבא מיהו בח"מ כתב קדושין לשון הקדש ובהקדש הוי הקדש לכן יש להחמיר בקידושין ואם דברו בתחילה מעסקי קידושין נראה להחמיר:
באר היטב
(יט) קידושין: כ"כ הב"י בשם הריב"ש ע"ש הטעם. אבל אם אמר אני נותן לך לקידושין ולא אמר בתות קדושין. כתב במהרי"ט ח"א סימן קל"ח ובחידושיו לקדושין דאין כאן חשש קידושין כלל עיין כנה"ג דף נ"ה ע"א. מיהו בתשובת הרשב"א כתב אם אמר אני נותן לך לקדושין הוי כאומר לי. אם אמר קח זה לקידושין לבתך אינו כלום מהרמ"ט ח"א סי' ס"ו ול"ד לאומר בתורת קדושין כיון שלא אמר אני נותן לך. אמר אני נותנו לך בקידושי בתך הוי ידים מוכיחות רשד"ם חא"ה סימן כ'. ועיין כנה"ג חילוקי דינים: לי. מלשון זה משמע דהוי קידושין גמורים. וכנה"ג הביא הרבה פוסקים דס"ל דהוי ס"ק ע"ש וכ"כ אחרונים.
(כ) להבא: לפ"ז מ"ש לעיל בשביל אהבה וחבה הוי קידושין היינו שאומר לשון להבא. ובח"מ כתב קידושין לשון הקודש. ובהקדש הוי הקדש לכן יש להחמיר בקדושין. ואם דיבר עמה מתחלה מעסקי קידושין נראה להחמיר ב"ש.