הגהות רבי עקיבא איגר/אבן העזר/סימן כז
סימן כז עריכה
סי' כ"ז ס"א או שוה פרוטה. נ"ב בחי' רשב"א שבועות פ"ד מסתפק אם מקדש בכלים י"ל דא"צ שיהי ש"פ כמו לענין שבועה בחוה"מ סי' פ"ח:
שם או שוה פרוטה. נ"ב קדשה בס"ת ע' ירושלמי נדרים פ"ה ה"ה ובקרבן עדה שם:
שם ה"א מקודשת לי בזה. נ"ב אם לא אמר בזה. ע' תשובת מבי"ט ח"א סי' רצ"א דמהני ומחלק שם דאם אמר תהא לי מקודשת לא מהני אא"כ אמר בזה. ועי תשו' קול אלי' חאה"ע סי' ה':
שם הגה לקדש בטבעת. נ"ב ואם אמר ה"א מקודשת לי בטבעת זו. והי' כוס ע' לקמן סי' ל"ח בב"ש ס"ק מ"ז. וע' בתשו' שי למורה סי' נ"ז:
ב"ש אות ב' וקשה הא כתב הרשב"א. נ"ב במחכ"ת ז"א דהרשב"א כ"כ היכי דהנתינה יהיה קדושין בזה כיון דלהמקבל לא הוי נתינה לא הוי קידושין. אבל אם מקדש בפרוטה ע"מ שאתן לך בזה אם נתינה בע"כ שמי' נתינה מקרי קיום תנאי ובזה דן המהרי"ט די"ל דאם ירצה ליתן לה שוה כסף והיא אינה רוצי' לא מקרי קיום תנאי וברור. וע' תשובת ב' דינים קדושין סי' ג':
שם אות ג' הר"ז ס' קדושין. נ"ב ע' לקמן רסי' ל' בב"ש דכוונת שוקא איננו כי אם במקום אסיפת התגרים למשא ומתן ובעת אסיפתן שם שאז נראה כאלו קנין אשה שוה לשארי שם. וע' תשובת הראנ"ח ח"א סימן פ"ה. ולענין קדושין בלילה ע' שער המלך ריש הל' גרושין:
ס"ד ולא אמר לי אינה מקודשת. נ"ב אף שהיא משודכת לו מכבר. תשו' תשב"ץ ח"ד טור ב' סי' ד'. ותשובת מבי"ט סימן קכ"ז:
שם על עסקי קדושין הר"ז מקודשת. נ"ב ואם דיבר עמה בעסק קדושין. אבל לא למי או שאמר הרי את מקודשת ולא אמר לי ואח"כ אמר ה"א צלעתי. נלע"ד דהוי קדושין דמכח דבריו תחלה מעסק קדושין מבינה דצלעתי לשון קדושין וממילא ידעה דמקדשה לעצמו מלשון צלעתי דמדבר בעדו:
ב"ש אות י"ט רי"ו מחמיר. נ"ב הובא בב"י סימן קל"ו:
ס"ח הוי ס' קדושין. נ"ב ואם היה המקדש י"ג שנים ובדקו ולא הביא ב"ש אף דבדאורייתא חיישי' לשמא נשרו מ"מ י"ל דהוי ס"ס כיון דהקדושין בעצמם המה ג"כ רק ספק ע' תשו' מהריב"ל ח"א כ"ג סי' י"ג ובתשובת רש"ך ח"ב סימן קכ"ח: