שולחן ערוך אבן העזר יז מב
<< · שולחן ערוך אבן העזר · יז · מב · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
ב' עדים אומרים מת וב' אומרים לא מת, הרי זו לא תינשא ואם נישאת תצא, מפני שהוא ספק. ואם נשאת לאחד מעידיה והיא אומרת ברי לי שמת, הרי זו לא תצא. אין מוציאין אשה מבעלה אם יצא קול שבעלה הראשון חי (רבינו ירוחם):
מפרשים
(פ) ואם נשאת תצא מפני שהוא ספק: כלומר אף על פי שנשא' בהיתר ע"פ שנים הראשונים תצא מהיתירה ע"פ עדות האחרונים דלא אמרינן לא תצא מהיתירה אלא בפסולים אבל כל שהאחרונים ב' עדים כשרים ודאי מוציאין אותה דתרי ותרי ספיקא הוא, ואשה בחזקת א"א קיימא והבא עליה באשם תלוי קאי:
(קכח) ואם נשאת תצא: כלו' אף על גב דנשא' בהיתר ע"פ שנים הראשונים תצא מהיתרה ע"פ עדים האחרונים דלא אמרינן לא תצא אלא בפסולים אבל כשאחרונים כשרים מוציאים אותה דתרי ותרי ספיק' הוא והיא בחזקת א"א עומדת וכ"כ בח"מ ועיין בתוספת בסוגי' בפ"ב דכתובות בתשובת ריב"ש סי' שע"ט כתב אפילו אם התירוה אותה ע"פ שני עדים ואחר כך באו שני עדים ואמרו לא מת אסורה להנש' ול"ד להיתר ע"פ עד אחד ובא אחר כך עד אחד ואומר שהוא חי דשם ע"י ההיתר נעשה העד הראשון כשנים והוי כאלו אין ספק בדבר וכן כל מקום שנ' לא תצא אם התירו' לא תנש' מיהו בשבויה מהני ההיתר אף על גב שבאו עידי השבויה אחר ההיתר מותרת כי עדותם אין סותרת ההיתר דיכול להיות אף על גב דהיתה בשביה לא זנתה לכן מהני ההיתר שם אם לא באו עידי טומאה:
הרי זו לא תצא בטור סיים ניסת ע"פ עד כשר ואח"כ באו ב' ואמרו לא מת או ניסת ע"פ אשה ואח"כ בא עד כשר ואומר לא מת אפי' ניסת לא' מעידי' תצא עכ"ל האי לא' מעידיה קאי אריש' ואע"ג דשם אין כאן אלא ע"א כשר מ"מ שפיר קאמר מעידיה לשון רבים כיון שיש עכ"פ ג' עדים ואמר דאם ניסת לא' מהם תצא ל"מ למי שהיה מעיד לא מת אלא אפי' לאותו דאמר מת ובחנם דחק בפרישה בזה:
(קכט) ספק: כלומר אף על גב דנשאת בהיתר על פי שנים הראשונים תצא מהתירה על פי עדים האחרונים דלא אמרינן לא תצא אלא בפסולים אבל כשאחרונים כשרים מוציאין אותה דתרי ותרי ספיק' הוא ואשה בחזקת א"א קיימי והבא עליה באשם תלוי קאי ח"מ. ול"ד להיתר ע"פ ע"א דשם ע"י ההיתר נעשה העד הראשון כשנים והיה כאלו אין ספק בדבר ועיין כנה"ג דף ל"א ע"א. וכן אפי' במקום שנאמר לא תצא אם התירוה אפ"ה לא תנשא לכתחלה משום לזות שפתים כמ"ש סעיף ל"ז. מיהו בשבויה מהני היתר אע"ג שבאו עידי השבויה אחר ההיתר מותרת כי עדותם אינו סותרת ההיתר דיוכל להיות אע"ג דהיתה בשביה לא זנתה לכן מהני היתר שם אם לא באו עידי טומאה ש"ס.