שולחן ערוך אבן העזר יז א
שולחן ערוך אבן העזר · יז · א · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
שולחן ערוך
אשת איש בכלל עריות היא ואין קדושין תופסין בה. במה דברים אמורים? בודאי אשת איש; אבל אם היא ספק מקודשת או ספק מגורשת, קדושין תופסין בה מספק וצריכה גט משניהם. והוא הדין לפסולי גיטין מדרבנן, שאם בא אחר וקידשה שצריכה גט משניהם, מהראשון דרבנן ומהשני מדאורייתא:
מפרשים
חלקת מחוקק
(א) בד"א בודאי א"א: גם גבי עריות ה"מ למיתני חילוק זה דבספק ערוה קדושין תופסין וכבר כתבתי לעיל בסי' ט"ו ס"ק א' מה שנסתפק בד"מ בדין קדושי ערוה מדרבנן:
בית שמואל
(א) ספק מקודשת: עיין סימן ט"ו בד"מ ומ"ש שם ואם זרק לה גט ואיכא ספק אם היה קרוב לו או לה הוי ספק מגורשת ולא אמרינן דאוקמינן אותה על חזקת א"א ועיין מהרי"ק שורש קע"ב בספק קידושין והבאתי דבריו לקמן ועיין יבמות דף ל"א:
באר היטב
(א) תופסין בה: ואפי' גירשה בעלה אח"כ אין קידושין שנתן לה בעודה א"א חיילי וצריך לקדשה קידושין אחרים. הרשב"א סי' אלף קס"ד. אשת אליהו הנביא או ריב"ל מותרת לינשא ונ"מ לדורות אם יזכה א' כמו הם ד"מ בשם מהרא"י. אם מתה אשה א' תחת בעלה מיתה ודאית ושוב חיתה ע"י נביא כמו אליה לבן הצרפית ואלישע לבן השונמית לא פקעה זיקת הבעל מעליה ואינה יכול' להנשא לאחר ויש סעד מעובדא דאשת ר' חנינא בן חכינאי כתובות דף ס"ב ע"ב ודו"ק כנה"ג. אשת צדוקי לדברי הרא"ם ח"א סי' צ"ד היא א"א גמורה והבא עליה חייב משום א"א ה"ה דלא תפסי בה קדושין אם קדשה אחר אפילו ישראל. ולפי דברי הרדב"ז הובאו דבריו במוהר"ר בצלאל אשכנזי סימן ג' ובהרש"ך ח"ג סימן ט"ו אינה א"א ותפסי בה קידושין עיין בכנה"ג.