רש"ש על המשנה/פאה/ג

רש"ש על המשנה מסכת פאה פרק ג

פירושים רבי עובדיה מברטנורא ● פירוש תוספות יום טוב • פירוש יכין ובועז (תפארת ישראל) ● פירוש מלאכת שלמה ● עיקר תוספות יום טוב ● פירוש המשניות לרמב"ם ● מפרשי המשנה

ג

המדל כו' והמחליק מאחת יד כו'. עי' פי' הרמב"ם [הובא ברע"ב] ונראה דהמחליק בצלים דרישא היינו נמי ממקום אחד דלישנא דמחליק הכי משמע שעושה המקום חלק כפי' הא' שבר"ש. והא דברישא נותן לאלו לעצמן כו' והכא מן המשואר על הכל הוא משום דברישא לחים ויבשים דמו לב' מיני חטים (כמ"ש הר"ש) ושוק וגורן הוו כב' גרנות אבל הכא תרווייהו ענבים בשולות כ"צ ולכוונה זו הוסיף התנא כאן תנאי מאחת יד לומר ששניהם שוים באיכותם:

ו

רע"א קרקע כ"ש חייבת בפאה. בירוש' ר"מ בעי וליתנן אמר קמה כ"ש חייבת בפאה. נל"פ דפריך מאי איריא דתני קרקע כ"ש יאמר קמה כ"ש. דהא תנן לעיל מ"ה המוכר קלחי אילן כו' ע"ש בפי' הר"ש דמוכח דאפי' אין לו קרקע ללוקח מ"מ חייב בפאה. ומשני בגין דתני בכורים תני קרקע. והרא"פ שם ל"ד כלל. וכן ל' הר"ב לק' מ"ז דחשיב לפאה בדברים שקרקע בהם דוקא הוא שלא בדיוק וביותר תמוה לשון הרשב"ם בב"ב (ק"נ א') ד"ה ואיידי שכתב דבשלמא גבי פאה פאת שדך כתיב קרקע כ"ש כו' ע"ש: