רש"ש על המשנה/פאה/ב

רש"ש על המשנה מסכת פאה פרק ב

פירושים רבי עובדיה מברטנורא ● פירוש תוספות יום טוב • פירוש יכין ובועז (תפארת ישראל) ● פירוש מלאכת שלמה ● עיקר תוספות יום טוב ● פירוש המשניות לרמב"ם ● מפרשי המשנה

ב

במשנה אע"פ שאין הבקר כו'. ר"ל הגם שבבקר אינם יכולים להחרש מ"מ במעדר יכולים להעדר הוא נותן כו' כנ"ל לפרש לפירוש הרמב"ם בשם הקדמונים ופי' הרע"ב ולשון אע"פ על כוונה זו תמצא בריש בכורות בגמרא (ב' סע"א) והנותן כו' אע"פ שא"ר ע"ש בפירש"י. וכן בלשון התוס' ר"ה (סוף דף י"ד) ע"ש: שם בתוי"ט ד"ה שאינה יכולה כו' ומבואר שיש כאן ט"ס כו' ולכך צריך להיות בתחלת דבריו שאם אינו עומד באמצע כו'. אבל ק"ל על פירושו דא"כ הכי הל"ל אה"מ שיכולה להקצר כאחת רי"א אינה מפסקת דבזה הוא דפליג על ת"ק ולא לינקוט מאי דמודה ביה הת"ק וכה"ג קאמר הש"ס בשבועות (ל"ח) ושמואל עד דאודי ליה אודיי ליפלוג עליה איפלוגי ע"ש [אמנם אשכחן כה"ג לר"י גופיה בב"ב (פ"ז) במשנה לפי מאי דמסיק הגמרא שם דאסיפא קאי ע"ש]:

ז

שם. שדה שקצרוה נכרים. נל"פ דהיינו נכרי שקצר שדהו ואח"כ מכר התבואה לישראל ולהכי בסיפא לא מצי למיתני קצר חציה וקצרו נכרים חציה והיינו שמכרה לנכרי חציה הב' דבזה היה חייב למה שקצר: שם. קצר חציה וקצרו ליסטים חציה פטורה כו'. נראה דה"ה קרסמוה נמלים ושברה הרוח לחציה הב' דפטור אף מה שקצר. והתנא ריש מילתיה נקיט והוה כמו וכו' וכה"ג לקמן פ"ו מ"ח איזה היא קמה שמצלת אה"ע ע"ש וביבמות פ"א מ"ב כיצד פוטרות צרותיהן ומפרש ג"כ לצרות צרותיהן וכן בכ"מ דוק ותשכח [וגדולה מזו תמצא בא"ר פ"ב דזבים מ"ג בד"ה כלב ע"ש] ולפעמים נקיט מה דסיים ברישא ויכוין גם להקודמים כמו בפ"ה דדמאי מ"ט ובפ"א דכלאים מ"ז ע"ש בתוי"ט [וכה"ג כתבו התוס' בב"ב (י"ח) ד"ה ואם והתוי"ט בפי"א דזבחים מ"ז ד"ה טעונין] ועמש"כ בספ"ב דבכורים [וכה"ג בתוי"ט פ"ב דהוריות מ"ה ד"ה שהמלך]: