רש"י על שמות לד ז

<< | רש"י על שמותפרק ל"ד • פסוק ז' | >>
א • ב • ג • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יג • יד • טו • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות  לגרסת רש"י מנוקד ומעוצב


שמות ל"ד, ז':

נֹצֵ֥ר[1] חֶ֙סֶד֙ לָאֲלָפִ֔ים נֹשֵׂ֥א עָוֺ֛ן וָפֶ֖שַׁע וְחַטָּאָ֑ה וְנַקֵּה֙ לֹ֣א יְנַקֶּ֔ה פֹּקֵ֣ד ׀ עֲוֺ֣ן אָב֗וֹת עַל־בָּנִים֙ וְעַל־בְּנֵ֣י בָנִ֔ים עַל־שִׁלֵּשִׁ֖ים וְעַל־רִבֵּעִֽים׃


"נצר חסד" - שהאדם עושה לפניו

"לאלפים" - לשני אלפים דורות

"עונות" - אלו הזדונות פשעים אלו המרדים שאדם עושה להכעיס

"ונקה לא ינקה" - לפי פשוטו משמע שאינו מוותר על העון לגמרי אלא נפרע ממנו מעט מעט ור"ד מנקה הוא לשבים ולא ינקה לשאינן שבים (יומא פו)

"פקד עון אבות על בנים" - כשאוחזים מעשה אבותיהם בידיהם שכבר פירש במקרא אחר לשונאי

"ועל רבעים" - דור רביעי נמצאת מדה טובה מרובה על מדת פורענות אחת לחמש מאות שבמדה טובה הוא אומר נוצר חסד לאלפים

  1. ^ בספרי תימן נֹצֵ֥ר בנו"ן רגילה