רש"י על צפניה ב א
<< | רש"י על צפניה • פרק ב' • פסוק א' | >>
• א • ב • ד • ה • ו • ז • ח • ט • יא • יב • יג • יד • טו •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
הִֽתְקוֹשְׁﬞשׁ֖וּ וָק֑וֹשּׁוּ הַגּ֖וֹי לֹ֥א נִכְסָֽף׃
"התקוששו" - התלקטו ואספו יחד כמו לקושש קש (שמות ה)
"וקושו" - מעשיכם השוו מעשיכם לדעת קונכם ורז"ל דרשו קשוט עצמך ואח"כ קשוט אחרים עשו שניהם לשון היקש אדם המשוה עצמו ומישר דרכו
"הגוי לא נכסף" - ת"י דלא חמד למיתב לאורייתא