רש"י על נחמיה ו י
<< | רש"י על נחמיה • פרק ו' • פסוק י' | >>
• א • ב • ג • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַאֲנִי־בָ֗אתִי בֵּ֣ית שְֽׁמַֽעְיָ֧ה בֶן־דְּלָיָ֛ה בֶּן־מְהֵֽיטַבְאֵ֖ל וְה֣וּא עָצ֑וּר וַיֹּ֡אמֶר נִוָּעֵד֩ אֶל־בֵּ֨ית הָאֱלֹהִ֜ים אֶל־תּ֣וֹךְ הַֽהֵיכָ֗ל וְנִסְגְּרָה֙ דַּלְת֣וֹת הַהֵיכָ֔ל כִּ֚י בָּאִ֣ים לְהׇרְגֶ֔ךָ וְלַ֖יְלָה בָּאִ֥ים לְהׇרְגֶֽךָ׃
"והוא עצור" - שמצאו בביתו
"ויאמר נועד" - אותו שמעיה היה נביא שקר וקבל שוחד מן סנבלט וחביריו להפחיד את נחמיה כדי לבטל את המלאכה
"כי באים להרגך" - שהרי יבואו להרגך סנבלט וחביריו
"ולילה באים" - וע"כ הזהירו ליכנס בהיכל ולסגור הדלתות עליו שעדיין לא נעשו דלתות שערי העיר כמה שנאמר בתחילת הפרשה גם עד העת ההיא דלתות לא העמדתי בשערים