רש"י על נחמיה ו
<< · רש"י על נחמיה · ו · >>
תוכן עניינים
- 1 פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 2 פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 3 פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 4 פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 5 פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 6 פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 7 פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 8 פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 9 פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 10 פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 11 פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 12 פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 13 פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 14 פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 15 פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 16 פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 17 פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 18 פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)
פסוק א (כל הפסוק)
"ולא נותר בה" - בחומת העיר
"דלתות לא העמדתי" - שלא נעשו דלתות בשערי העירפסוק ב (כל הפסוק)
"בכפירים" - שם מקום הוא
"אשר בבקעת אונו" - כך שם הבקעה
"והמה חושבים עלי" - הבנתי מהם שהיו חושבים עלי להרגני שםפסוק ג (כל הפסוק)
"מלאכה גדולה אני עושה" - מבנייני (העיר ס"א) העפר
"למה תשבת" - למה תהיה המלאכה בטלה
"כאשר ארפה" - ידי מן הבניין
"וירדתי אליכם" - לדבר ולהועד אליכםפסוק ה (כל הפסוק)
"את נערו" - ע"י נערו
"ואגרת פתוחה בידו" - כתב אגרת שלח לי על ידופסוק ו (כל הפסוק)
"כתוב בה" - באותה אגרת
"בגוים נשמע" - שנודע לכל העכו"ם שאתה וכל היהודים חושבים למרוד
"וגשמו אומר" - גשמו הוא גשם הערבי ופתרונו כאדם שאומר לחבירו כך הוא הדבר ופלוני אומר
"כדברים האלה" - מוסב על כתוב בה ומקרא מסורס הוא והרי הוא כאילו נאמר כתוב בה כדברים האלה בגוים נשמע וגו'פסוק ז (כל הפסוק)
"וגם נביאים וגו'" - עד ונועצה יחדיו היה כתוב באגרת
"נביאים" - בעלי לשון כמו בורא ניב שפתים (ישעיהו ט')
"לאמר" - שאומרים יש מלך ביהודה
"ועתה ישמע למלך" - אחרי שנקראת מלך ישמע למלך כדברים האלהפסוק ח (כל הפסוק)
"כי מלבך" - הרי כי במקום אלא
"בודם" - קונטרבנטאל"ש בלע"ז כמו אשר בדה מלבופסוק ט (כל הפסוק)
"כי כולם" - כי כל העכו"ם
"מיראים אותנו" - מתיראים ממנו וכך הם אומרים ירפו ידיהם וגו'
"ועתה חזק את ידי" - לסייעני בבנין החומהפסוק י (כל הפסוק)
"והוא עצור" - שמצאו בביתו
"ויאמר נועד" - אותו שמעיה היה נביא שקר וקבל שוחד מן סנבלט וחביריו להפחיד את נחמיה כדי לבטל את המלאכה
"כי באים להרגך" - שהרי יבואו להרגך סנבלט וחביריו
"ולילה באים" - וע"כ הזהירו ליכנס בהיכל ולסגור הדלתות עליו שעדיין לא נעשו דלתות שערי העיר כמה שנאמר בתחילת הפרשה גם עד העת ההיא דלתות לא העמדתי בשעריםפסוק יא (כל הפסוק)
"האיש כמוני יברח" - בתמיה אם איש כמוני יברח ליכנס בהיכל
"לא אבוא" - לא אכנס שם מפני פחד המיתה ולא אעבור על המצוה של הקב"ה שלא יבוא ויכנס זר בהיכלופסוק יב (כל הפסוק)
"ואכירה" - הכרתי בדבריו שלא שלחו הקב"ה בדבר זה שאעבור עבירה מפני פחד המיתה
"כי הנבואה דבר עלי" - שהרי הוא דבר הדברים הללו עלי בשם נבואה
"שכרו" - כל אחד ואחד מהם שכרו ונתנו לו שכר להפחידני ולבטל בבנין החומהפסוק יג (כל הפסוק)
"למען שכור הוא" - אמר לי הדברים הללו
"למען אירא" - כדי שאתירא מהם להיות עושה כן ליכנס בהיכל ולהיות חוטא
"והיה להם לשם רע" - למען שיהיה להם לשם רע לחרפני בעבירה זופסוק יד (כל הפסוק)
פסוק טו (כל הפסוק)
"בעשרים וחמשה" - ימים לחדש אלול בשנת כ' לדריוש המלך שבשנת עשרים לדריוש עלה נחמיה מבבל ובאותה שנה בנה חרבות ירושלים
"לחמשים ושנים יום" - סוף נ"ב יום מיום שהתחילו לבנותו נגמר בנין החומהפסוק טז (כל הפסוק)
"ויהי כאשר שמעו כל אויבינו" - דבר זה שנשלם בנין החומה
"ויראו כל הגוים" - וכאשר ראו כל העכו"ם שנגמר בנין חומת העיר
"ויפלו מאד בעיניהם" - נפלו הם עצמם בעיניהם שהיו מואסים בעצמם כי נפל פחד היהודים עליהםפסוק יז (כל הפסוק)
"חורי יהודה" - שרי יהודה
"על טוביה" - אל טוביה ישראל רשע היה (עיין במס' קדושין ע שמבואר שם שהיה עכו"ם וצ"ע מיוש"ה)
"ואשר לטוביה" - ואגרת אשר לטוביהפסוק יח (כל הפסוק)
"כי רבים ביהודה" - שהיו שרים רבים ביהודה אשר היו לו לטוביה בעלי ברית ושבועה
"כי חתן הוא" - אותו טוביה לשכניה
"ויהוחנן בנו" - של טוביה
"בת משולם" - אותו משולם שר וגדול היה