רש"י על יונה ד ו
| רש"י על יונה • פרק ד' • פסוק ו' | >>
• א • ב • ו • ז • ח • י • יא •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיְמַ֣ן יְהֹוָֽה־אֱ֠לֹהִ֠ים קִיקָי֞וֹן וַיַּ֣עַל ׀ מֵעַ֣ל לְיוֹנָ֗ה לִֽהְי֥וֹת צֵל֙ עַל־רֹאשׁ֔וֹ לְהַצִּ֥יל ל֖וֹ מֵרָֽעָת֑וֹ וַיִּשְׂמַ֥ח יוֹנָ֛ה עַל־הַקִּֽיקָי֖וֹן שִׂמְחָ֥ה גְדוֹלָֽה׃
וימן – לשון הזמנה.
להציל לו מרעתו – מחום השמש.
קיקיון – עשב הגדל למעלה בענפים רבים ומיצל, וכך שמו: