מ"ג יונה ד ו
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וימן יהוה אלהים קיקיון ויעל מעל ליונה להיות צל על ראשו להציל לו מרעתו וישמח יונה על הקיקיון שמחה גדולה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיְמַן יְהוָה אֱלֹהִים קִיקָיוֹן וַיַּעַל מֵעַל לְיוֹנָה לִהְיוֹת צֵל עַל רֹאשׁוֹ לְהַצִּיל לוֹ מֵרָעָתוֹ וַיִּשְׂמַח יוֹנָה עַל הַקִּיקָיוֹן שִׂמְחָה גְדוֹלָה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיְמַ֣ן יְהֹוָֽה־אֱ֠לֹהִ֠ים קִיקָי֞וֹן וַיַּ֣עַל ׀ מֵעַ֣ל לְיוֹנָ֗ה לִֽהְי֥וֹת צֵל֙ עַל־רֹאשׁ֔וֹ לְהַצִּ֥יל ל֖וֹ מֵרָֽעָת֑וֹ וַיִּשְׂמַ֥ח יוֹנָ֛ה עַל־הַקִּֽיקָי֖וֹן שִׂמְחָ֥ה גְדוֹלָֽה׃
תרגום יונתן
רש"י
להציל לו מרעתו – מחום השמש.
קיקיון – עשב הגדל למעלה בענפים רבים ומיצל, וכך שמו:אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רד"ק
ועשה עמו אות זה, להשכילו בגזרת ה', וכי רחמיו על כל מעשיו:
וקיקיון – הוא עשב שתארכנה פארותיו ותגבהנה ועושה צל.
ובמשנה: "ולא בשמן קיק". ואמרו בגמרא: מאי קיק? ריש לקיש אמר: קיקיון דיונה. אמר רבה בר בר חנה: לדידי חזי לי קיקיון דיונה, ולצלוליבא דמי, ואבי פשקי רבי. פירוש, בין בצעי המים הוא גדל. ועל פום חנוון מדלן יתיה. פירוש, על פתחי החנויות מדלין אותו לצל. ומפרצדוהי עבדין משחא. פירוש, מגרעיניו עושין שמן.
ופירש רבינו שמואל בן חפני, שהוא עשב הנקרא בלשון ערבי אלכרו"א. ופירוש צלוליבא, מצאתי בתשובת הגאונים, אילן סרק, ויש במקומינו הרבה, ועושה גרעינים ועושין מהן שמן, וכל מי שיש לו צינה הרבה שותה ממנו, ושמו בלשון ערבי אלכרו"ע:
מרעתו – מחום השמש שהיכהו, שיבשו עצי הסוכה שהיו לו צל:מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
וימן – עניין הזמנה:
קיקיון – שם עשב, שעליו גדולים ורחבים:
מצודת דוד
וימן – הצמיח עשב קיקיון, וגדלה למעלה, ועלה ממעל ליונה להיות לו לצל, להצילו מזריחת החמה הרעה לו. כי צל הסוכה הוא דבר שאינו מתמיד, כי הולך ומתייבש מחום השמש; ולא כן הקיקיון, היונק רטיבות הארץ.
וישמח וגו' – על כי היה לו לצל מתמיד:מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
השאלות
(ו-יא) מה היה ענין הקיקיון, וההוכחה שהוכיח לו ה' ממנו:
"וימן אלהים קיקיון" כי צל הסוכה לא היה מגין הרבה כמ"ש וישב תחתיה בצל, מבואר שלא היה הצל בכל הסוכה כי דפנות הסוכה לא סככו רק נגד הצד שעמדה שם השמש, והוצרך לישב בבקר תחת קיר מזרחי ובצהרים לא היה צל כלל והקיקיון עשה צל למעלה על ראשו להציל לו היינו לראשו שהיה מוכן לפגע מחום השמש, "וישמח יונה על הקיקיון" כי יונה דן מזה שרצון ה' שישב מקדם לעיר כי יתילד שם איזה דבר בעיר ומעכב אותו אשר שלומת רשעים יראה: