רש"י מנוקד על המקרא/ספר איכה/א
(א) אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד – יִרְמְיָה כָּתַב סֵפֶר קִינוֹת, הִיא הַמְּגִלָּה אֲשֶׁר שָׂרַף יְהוֹיָקִים עַל הָאֵשׁ אֲשֶׁר עַל הָאָח (ירמיהו לו,כג); וְהָיוּ בָּהּ שָׁלֹשׁ אָלֶ"ף בֵּיתוֹ"ת: "אֵיכָה יָשְׁבָה" (איכה א), "אֵיכָה יָעִיב" (איכה ב), "אֵיכָה יוּעַם" (איכה ד). שׁוּב הוֹסִיף עָלָיו "אֲנִי הַגֶּבֶר" (איכה ג), שֶׁהוּא שָׁלֹשׁ אָלֶ"ף בֵּיתוֹ"ת, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעוֹד נוֹסַף עֲלֵיהֶם דְּבָרִים רַבִּים כָּהֵמָּה" (ירמיהו לו,לב), שָׁלֹשׁ כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ.
בָדָד – גַּלְמוּד מִיּוֹשְׁבֶיהָ.
רַבָּתִי עָם – יוֹ"ד יְתֵרָה, כְּמוֹ 'רַבַּת עָם', שֶׁהָיְתָה עַמָּהּ רַב. יֵשׁ מִדְרְשֵׁי אַגָּדָה הַרְבֵּה, וַאֲנִי בָּאתִי לְפָרֵשׁ לְשׁוֹן הַמִּקְרָא כְּמַשְׁמָעוֹ.
הָיְתָה כְּאַלְמָנָה – וְלֹא אַלְמָנָה מַמָּשׁ, אֶלָּא כְּאִשָּׁה שֶׁהָלַךְ בַּעְלָהּ לִמְדִינַת הַיָּם וְדַעְתּוֹ לַחֲזֹר אֶצְלָהּ.
(ב) בָּכוֹ תִבְכֶּה – שְׁתֵּי בְּכִיּוֹת עַל שְׁתֵּי חֻרְבָּנִין.
בַּלַּיְלָה – שֶׁהַמִּקְדָּשׁ נִשְׂרַף בַּלַּיְלָה, דַּאֲמַר מָר (ראו סדר עולם רבא פרק כז): "לְעֵת עֶרֶב הִצִּיתוּ בּוֹ אֶת הָאוּר". דָּבָר אַחֵר: בַּלַּיְלָה – לַיְלָה שֶׁל בְּכִיַּת מְרַגְּלִים בְּתִשְׁעָה בְּאָב גָּרְמָה לָהֶם. דָּבָר אַחֵר: בַּלַּיְלָה – שֶׁכָּל הַבּוֹכֶה בַּלַּיְלָה, הַשּׁוֹמֵעַ קוֹלוֹ בּוֹכֶה עִמּוֹ.
וְדִמְעָתָהּ עַל לֶחֱיָהּ – מִתּוֹךְ שֶׁהִיא בּוֹכָה תָּמִיד.
כָּל רֵעֶיהָ – אוֹהֲבֶיהָ.
(ג) גָּלְתָה יְהוּדָה – מֵאַרְצָהּ.
מֵעֹנִי – מֵחֲמַת עֹנִי.
וּמֵרֹב עֲבֹדָה – שֶׁהִכְבִּידוּ עָלֶיהָ כַּשְׂדִּים.
הִיא יָשְׁבָה בַגּוֹיִם – וּבַמָּקוֹם שֶׁגָּלְתָה וְיָשְׁבָה שָׁם, לֹא מָצְאָה מָנוֹחַ.
בֵּין הַמְּצָרִים – שֶׁיֵּשׁ גֹּבַהּ מִכָּאן וּמִכָּאן וְאֵין מָקוֹם לָנוּס.
הַמְּצָרִים – גְּבוּלִים שֶׁל שָׂדֶה וָכֶרֶם. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: בֵּין שִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז לְתִשְׁעָה בְּאָב.
(ד) בָּאֵי מוֹעֵד – עוֹלֵי רְגָלִים.
נוּגוֹת – לְשׁוֹן יָגוֹן; וְאֵין שֹׁרֶשׁ בַּתֵּבָה אֶלָּא הַגִּימֶ"ל לְבַדָּהּ.
(ה) שָׁלוּ – יוֹשְׁבִים בְּשַׁלְוָה.
הוֹגָהּ – הִדְאִיבָהּ, וְהוּא לְשׁוֹן יָגוֹן.
(ו) כְּאַיָּלִים לֹא מָצְאוּ מִרְעֶה – כָּאַיָּלִים אֲשֶׁר לֹא מָצְאוּ מִרְעֶה, שֶׁאֵין לָהֶם כֹּחַ לִבְרֹחַ, שֶׁהֻחְלַשׁ כֹּחָם בָּרָעָב.
לִפְנֵי רוֹדֵף – כָּל "רֹדֵף" שֶׁבַּמִּקְרָא חָסֵר, וְזֶה מָלֵא, שֶׁנִּרְדְּפוּ רְדִיפָה שְׁלֵמָה. עַל כֵּן יָסַד הַפַּיָּט: "מָלֵא רֻדַּפְתִּי, וְחָסְרָה שְׁנַת גְּאוּלַי"; "שְׁנַת גְּאֻלַי בָּאָה" (ישעיהו סג,ד, ולפנינו "גְּאוּלַי" מלא) – חָסֵר כְּתִיב.
(ז) זָכְרָה יְרוּשָׁלַ͏ִם – בְּגָלוּתָהּ.
יְמֵי עָנְיָהּ – יְמֵי חֻרְבָּנָהּ, שֶׁהֱבִיאָהּ לִידֵי עֹנִי.
וּמְרוּדֶיהָ – הִיא לְשׁוֹן צַעַר, כְּמוֹ: "וְיָרַדְתִּי עַל הֶהָרִים" (שופטים חא,לז); "אָרִיד בְּשִׂיחִי וְאָהִימָה" (תהלים נה,ג).
כֹּל מַחֲמֻדֶיהָ – וְזָכְרָה כָּל טוּב מַחֲמֻדֶיהָ שֶׁמִּימֵי קֶדֶם.
שָׂחֲקוּ עַל מִשְׁבַּתֶּהָ – שָׂמְחוּ עַל שְׁבִיתַת מְשׂוֹשָׂהּ, חַגָּהּ, חָדְשָׁהּ וְשַׁבַּתָּהּ (על פי הושע ב,יג). וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה דּוֹרְשׁוֹ בְּלָשׁוֹן אַחֵר, שֶׁהָיוּ שׁוֹבְתִין בַּגּוֹלָה בְּשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים וְשׁוֹמְטִים בַּשְּׁבִיעִית, וְהָיוּ הַגּוֹיִם מְשַׂחֲקִים עֲלֵיהֶם וְאוֹמְרִים: שׁוֹטִים, בְּאַרְצְכֶם לֹא שְׁמַטְתֶּם, וְעַכְשָׁיו בַּגּוֹלָה תִּשְׁמְטוּ? בְּאַרְצְכֶם לֹא שְׁמַרְתֶּם, וְעַכְשָׁיו בַּגּוֹלָה תִּשְׁמְרוּן?".
(ח) לְנִידָה – לְגוֹלָה, לְשׁוֹן "נָע וָנָד" (בראשית ד,יב), אישמובימינ"ט [esmovement = הנעה[1]] בְּלַעַז.
עֶרְוָתָהּ – קְלוֹנָהּ.
נֶאֶנְחָה – לְשׁוֹן נִפְעֲלָה, שושפיר"א [sospira = נאנחה] בְּלַעַז. "שָׁמְעוּ כִּי נֶאֱנָחָה אָנִי" (פסוק כא) הוּא שֵׁם דָּבָר, שושפירוש"א [sospirose = שופעת אנחות[2]] בְּלַעַז.
(ט) אטֻמְאָתָהּ בְּשׁוּלֶיהָ – לְשׁוֹן גְּנַאי הוּא: דַּם נִדּוּתָהּ נִכָּר בְּשׁוּלֵי בְּגָדֶיהָ. כְּלוֹמַר: חַטּאוֹתֶיהָ גְּלוּיִין; הַרְבֵּה עֲשָׂאָתַן, בְּגָלוּי.
לֹא זָכְרָה אַחֲרִיתָהּ – כְּשֶׁהָיוּ חוֹטְאִין, לֹא נָתְנוּ לֵב מַה תִּהְיֶה אַחֲרִיתָן. לְפִיכָךְ, וַתֵּרֶד פְּלָאִים, יְרִידָתָהּ נִפְלֵאת פְּלָאִים הַרְבֵּה, שֶׁהַכֹּל מַפְלִיאִים שֶׁאֵרַע לָהּ מַה שֶּׁלֹּא אֵרַע לְכָל עִיר.
(י) יָדוֹ פָּרַשׂ צָר – עַמּוֹן וּמוֹאָב.
עַל כָּל מַחֲמַדֶּיהָ – סִפְרֵי תּוֹרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם "הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב" (תהלים יט,יא). הַכֹּל נִפְנוּ לָבֹז כֶּסֶף וְזָהָב, וְהֵם נִפְנִים עַל סִפְרֵי תּוֹרוֹת כְּדֵי לְשָׂרְפָם, לְפִי שֶׁכָּתוּב בָּהֶם: "לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי" וְגוֹ' (דברים כג,ד).
אֲשֶׁר צִוִּיתָה לֹא יָבֹאוּ בַקָּהָל לָךְ – אֵלּוּ עַמּוֹן וּמוֹאָב.
(יב) לוֹא אֲלֵיכֶם – לֹא תְּהֵא כַּצָּרָה הַזֹּאת עוֹד לְכָל עוֹבְרֵי עַל דָּת! אָמְרוּ חֲכָמִים: מִכָּאן לְקוּבְלָנָא מִן הַתּוֹרָה; 'רְאוּ מֶה עָשָׂה לִי', הַבִּיטוּ וּרְאוּ וְגוֹמֵר.
אֲשֶׁר עוֹלַל לִי – אֲשֶׁר נַעֲשָׂה לִי.
אֲשֶׁר הוֹגָה ה' – אוֹתִי, בְּיוֹם חֲרוֹן אַפּוֹ; גַּם זֶה לְשׁוֹן יָגוֹן.
(יג) וַיִּרְדֶּנָּה – וַיִּרְדְּ אוֹתָהּ, וַיְשַׁבֵּר אוֹתָהּ עַל יְדֵי רִדּוּי וְיִסּוּרִין; לָכֵן הַנּוּ"ן דְּגוּשָׁה, לְפָתְרוֹ בְּלָשׁוֹן יְחִידִית, כְּמוֹ יַעֲשֶׂנָּה, יְכַרְסְמֶנָּה, יִרְעֶנָּה; שֶׁהָעֶצֶם לְשׁוֹן נְקֵבָה, כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר: "הָעֲצָמוֹת הַיְבֵשׁוֹת" (יחזקאל לז,ד). שִׁבֵּר כָּל אַחַת וְאֶחָת. דָּבָר אַחֵר: וַיִּרְדֶּנָּה, כְּמוֹ "וַיִּרְדֵּהוּ אֶל כַּפָּיו" (שופטים יד,ט); הֵרִיק אֶת הַמֹּחַ, גּוֹרֵר וְרוֹדֶה הַמֹּחַ מִתּוֹכוֹ.
(יד) נִשְׂקַד עֹל פְּשָׁעַי בְּיָדוֹ – אֵין לְתֵבָה זוּ דִּמְיוֹן בַּמִּקְרָא; וּבְלָשׁוֹן אֲרַמִּי שֶׁל פְּסִיקְתָּא קוֹרִין לְדָרְבָן 'מַסְקָדָא', מַלְמַד הַבָּקָר. וְאוֹמֵר אֲנִי: נִשְׂקַד, פוינטורי"ד [pointured = נָקוּד[3]] בְּלַעַז: נְקֻדִּים, מְנֻמָּרִים וּמְסֻמָּנִים הָיוּ פְּשָׁעַי בְּיָדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזִכָּרוֹן, לֹא נִשְׁכַּח מִנְיָנָם וְתַשְׁלוּמֵיהֶם.
יִשְׂתָּרְגוּ – נַעֲשׂוּ קְלִיעוֹת קְלִיעוֹת וְעָלוּ עַל צַוָּארִי; לְשׁוֹן מִשְׁנָה: (אֵין) "מְסָרְגִין אֶת הַמִּטּוֹת" (מו"ק פ"א מ"ח).
(טו) סִלָּה – רָמַס וְרָפַס; לְשׁוֹן "סֹלּוּ סֹלּוּ הַמְסִלָּה" (ישעיהו סב,י).
קָרָא עָלַי מוֹעֵד – יְעִידַת גְּיָסוֹת לָבֹא עָלַי. וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ מַה שֶׁדָּרְשׁוּ: תַּמּוּז דְּהַהִיא שַׁתָּא – מַלּוֹיֵי מַלְּיוּהּ, שֶׁל שָׁנָה שְׁנִיָּה לְצֵאתָם מִמִּצְרָיִם; לְכָךְ אֵרַע חֲזָרָתָן שֶׁל מְרַגְּלִים לֵיל תִּשְׁעָה בְּאָב, שֶׁעָלֶיהָ הֻקְבְּעָה בְּכִיָּתָן לְדוֹרוֹת.
גַּת דָּרַךְ – לְשׁוֹן הֲרִיגָה, כְּמוֹ: "פּוּרָה דָרַכְתִּי לְבַדִּי" (ישעיהו סג,ג); כְּדוֹרֵךְ עֲנָבִים לְהוֹצִיא יֵינָם, כָּךְ רָמַס הַנָּשִׁים לְהוֹצִיא דָּמָם:
(טז) עֵינִי עֵינִי – כְּלוֹמַר, תָּמִיד עֵינִי יוֹרְדָה מַיִם. כֵּפֶל הַלָּשׁוֹן מְלַמֵּד שֶׁאֵין הֲפוּגוֹת.
(יז) פֵּרְשָׂה צִיּוֹן בְּיָדֶיהָ – כְּמוֹ: "וּפֵרַשׂ יָדָיו בְּקִרְבּוֹ" (ישעיהו כה,יא), כְּאָדָם הַמּוֹלִיךְ יָדָיו; מוֹלִיכָם וּמְבִיאָם וּמִצְטַעֵר בָּהֶם. דָּבָר אַחֵר: פֵּרְשָׂה צִיּוֹן – לְשׁוֹן שְׁבִירָה, כְּמוֹ: "פֹּרֵשׂ אֵין לָהֶם" (להלן ד,ד): וְלֹא יִפְרְסוּ לָהֶם עַל אָבֵל, לְנַחֲמוֹ עַל מֵת. כָּךְ חִבְּרוֹ מְנַחֵם; וּבִלְשׁוֹן מִשְׁנָה (תוספתא ברכות פ"ד ה"ו): "פְּרוּסָה קַיֶּמֶת". וּמַשְׁמָעוֹ, כְּאָדָם הַמִּצְטַעֵר שֶׁחוֹבֵק אֶת יָדָיו וּמְשַׁבְּרָם.
[תּוֹסֶפֶת מָצָאתִי: צִוָּה ה' לְיַעֲקֹב סְבִיבָיו צָרָיו – צִוָּה עַל יַעֲקֹב שֶׁיִּהְיוּ צָרָיו סְבִיבָיו: אַף כְּשֶׁגָּלוּ לְבָבֶל וּלְאַשּׁוּר, הֶגְלָה סַנְחֵרִיב אֶת אוֹיְבֵיהֶם, עַמּוֹן וּמוֹאָב, וְהוֹשִׁיבָם אֶצְלֵיהֶם, וְהֵם מְקַנְתְּרִים אוֹתָם; כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת קִדּוּשִׁין (דף ע"ב ע"א): הוּמַנְיָא אִיכָּא בְּבָבֶל, כֻּלָּהּ דְּעַמּוֹנָאֵי.]
לְנִדָּה – לְרִחוּק, לָבוּז.
(יט) קָרָאתִי לַמְּאַהֲבַי – לְאוֹתָם שֶׁמַּרְאִים עַצְמָם כְּאוֹהֲבִים.
הֵמָּה רִמּוּנִי – כְּגוֹן בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל, שֶׁהָיוּ יוֹצְאִים לִקְרַאת הַגּוֹלִים כְּשֶׁהָיוּ הַשַׁבָּאִים מוֹלִיכִים אוֹתָם דֶּרֶךְ עֲלֵיהֶם, וּמַרְאִים אֶת עַצְמָם כְּאִלּוּ מְרַחֲמִים עֲלֵיהֶם. וְהָיוּ מוֹצִיאִים לָהֶם מִינֵי מְלוּחִים וְנוֹדוֹת נְפוּחִים, כִּסְבוּרִים שֶׁהוּא יַיִן, וְאוֹכְלִים וּצְמֵאִים וְרוֹצִים לִשְׁתּוֹת; וּכְשֶׁמַּתִּיר הַנּוֹד בְּשִׁנָּיו, הָיְתָה הָרוּחַ נִכְנֶסֶת בְּמֵעָיו וְהוּא מֵת. וְהוּא שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: "בַּיַּעַר בַּעְרַב תָּלִינוּ" וְגוֹמֵר (ישעיהו כא,יג), "לִקְרַאת צָמֵא הֵתָיוּ מָיִם יֹשְׁבֵי אֶרֶץ תֵּימָא בְּלַחְמוֹ קִדְּמוּ נוֹדֵד" (שם,יד).
וְיָשִׁיבוּ אֶת נַפְשָׁם – כְּדֵי שֶׁיָּשִׁיבוּ אֶת נַפְשָׁם.
(כ) חֳמַרְמְרוּ – כֻּוְּצוּ. וְיֵשׁ כָּזֶה בִּלְשׁוֹן מִשְׁנָה: "נָפְלָה לָאוּר וְנֶחְמְרוּ בְּנֵי מֵעֶיהָ" (חולין פ"ג מ"ג).
בַּבַּיִת כַּמָּוֶת – בְּתוֹךְ הַבַּיִת הָיְתָה אֵימַת שֵׁדִים וּמַזִּיקִים וּמַלְאֲכֵי מָוֶת; וּמִחוּץ – חֶרֶב הָאוֹיֵב מְשַׁכֶּלֶת.
(כא) כִּי אַתָּה עָשִׂיתָ – אַתָּה גָּרַמְתָּ לִי שֶׁהֵם שׂוֹנְאִים אוֹתִי, שֶׁהִבְדַּלְתַּנִי מִמַּאֲכָלָם וּמִמִּשְׁתֵּיהֶם וּמֵהִתְחַתֵּן בָּם; אִם נִתְחַתַּנְתִּי בָּהֶם, הָיוּ מְרַחֲמִים עָלַי וְעַל בְּנֵי בְּנוֹתֵיהֶם.
הֵבֵאתָ יוֹם קָרָאתָ – הַלְוַאי וְהֵבֵאתָ עֲלֵיהֶם יוֹם הַמּוֹעֵד שֶׁקָּרָאתָ עָלַי.
וְיִהְיוּ כָמֹנִי – בְּרָעָה.
(כב) תָּבֹא כָל רָעָתָם לְפָנֶיךָ – יִזָּכְרוּ וְיִפָּקְדוּ עֲוֹנוֹתָם לְפָנֶיךָ.
וְעוֹלֵל לָמוֹ – וּפְעֹל לָמוֹ, כְּמוֹ: "גַּם בְּמַעֲלָלָיו יִתְנַכֶּר" (משלי כ,יא); "וְכִפְרִי מַעֲלָלָיו" (ירמיהו לב,יט).
רש"י מנוקד על חמש מגילות
עריכהרש"י מנוקד על חמש מגילות מבוסס על מהדורת "מצודת אברהם", מאת הרב אברהם דייויס והרב יעקב פופקו (לייקווד, תשס"א). באתר ספריא הכינו באדיבותם מהדורה דיגיטלית על פי מהדורה זו, ובעלי זכויות היוצרים אישרו להם לשחרר אותה ברשיון CC-BY. חוץ מזה עדכנו בה את הפיסוק, תיקנו לעתים אף את הניקוד, פיתחנו ראשי תיבות, הוספנו הסברים ללעזים, והוספנו מראה מקומות למקורות רש"י בסוגריים.
הערות
עריכה- ^ במשמעות זו לא מצוי במקומות אחרים.
- ^ רש"י מראה את הניגוד בין הפועל בעבר לבין התואר (בלשונו: "שם דבר"). אלא שהגרסה שלפנינו לא ברורה. לכאורה הכוונה היא ש"נאנחה" לבד הוא פועל, אבל אחרי הכינוי "היא" הוא תואר. אך היה יותר מתקבל על הדעת לראות כאן פועל, ובפסוק כ"א להלן תואר. [לא הבנתי את פלפולו של בעל ההערה. ויקיעורך]
- ^ כלומר: כל הפשעים רשומים ביד הקב"ה.