רש"י על איכה א א
<< | רש"י על איכה • פרק א' • פסוק א' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יט • כ • כא • כב •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות • לגרסת רש"י מנוקד ומעוצב
אֵיכָ֣ה ׀ יָשְׁבָ֣ה בָדָ֗ד הָעִיר֙ רַבָּ֣תִי עָ֔ם הָיְתָ֖ה כְּאַלְמָנָ֑ה רַבָּ֣תִי בַגּוֹיִ֗ם שָׂרָ֙תִי֙ בַּמְּדִינ֔וֹת הָיְתָ֖ה לָמַֽס׃
איכה ישבה בדד – ירמיה כתב ספר קינות, היא המגילה אשר שרף יהויקים על האח אשר על האש. והיו בה שלש אל"ף ביתו"ת: "איכה ישבה", "איכה יעיב", "איכה יועם". שוב הוסיף עליו: "אני הגבר", שהוא שלש אל"ף ביתו"ת, שנאמר (ירמיהו לו לב): "ועוד נוסף עליהם דברים רבים כהמה" – שלש כנגד שלש.
בדד – גלמוד מיושביה. רבתי עם – יו"ד יתירה, כמו "רבת עם", שהיתה עמה רב. יש מדרשי אגדה הרבה, ואני באתי לפרש לשון המקרא כמשמעו.
היתה כאלמנה – ולא אלמנה ממש, אלא כאשה שהלך בעלה למדינת הים, ודעתו לחזור אצלה.