רש"י מנוקד על המקרא/ספר שמות/פרשת תצוה

פרשת תצוה

פרק כז (2)

(כ) וְאַתָּה תְּצַוֶּה. זָךְ – בְּלִי שְׁמָרִים, כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ בִּמְנָחוֹת (פ"ח מ"ד, דף פ"ו ע"א): מְגַרְגְּרוֹ בְּרֹאשׁ הַזַּיִת וְכֻלֵּהּ.
כָּתִית – הַזֵּיתִים הָיָה כּוֹתֵשׁ בְּמַכְתֶּשֶׁת, וְאֵינוֹ טוֹחֲנָן בְּרֵחַיִם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא בּוֹ שְׁמָרִים. וְאַחַר שֶׁהוֹצִיא טִפָּה רִאשׁוֹנָה, מַכְנִיסָן לְרֵחַיִם וְטוֹחֲנָן. וְהַשֶּׁמֶן הַשֵּׁנִי פָּסוּל לַמְּנוֹרָה וְכָשֵׁר לִמְנָחוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: כָּתִית לַמָּאוֹר, וְלֹא כָּתִית לִמְנָחוֹת.
לְהַעֲלוֹת נֵר תָּמִיד – מַדְלִיק עַד שֶׁתְּהֵא שַׁלְהֶבֶת עוֹלָה מֵאֵלֶיהָ (שבת כ' ע"א).
תָּמִיד – כָּל לַיְלָה וְלַיְלָה קָרוּי תָּמִיד, כְּמוֹ שֶׁאַתָּה אוֹמֵר: "עוֹלַת תָּמִיד" (שמות כט,מב), וְאֵינָהּ אֶלָּא מִיּוֹם לְיוֹם. וְכֵן בְּמִנְחַת חֲבִתִּין נֶאֱמַר "תָּמִיד" (ויקרא ו,יג), וְאֵינָהּ אֶלָּא "מַחֲצִיתָהּ בַּבֹּקֶר וּמַחֲצִיתָהּ בָּעָרֶב" (שם). אֲבָל "תָּמִיד" הָאָמוּר בְּלֶחֶם הַפָּנִים (שמות כה,ל), מִשַּׁבָּת לְשַׁבָּת הוּא.

(כא) מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר – תֵּן לָהּ מִדָּתָהּ, שֶׁתְּהֵא דּוֹלֶקֶת מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר (יומא ט"ו ע"א). וְשִׁעֲרוּ חֲכָמִים חֲצִי לֹג, לְלֵילֵי טֵבֵת הָאֲרֻכִּין, וְכֵן לְכָל הַלֵּילוֹת; וְאִם יִוָּתֵר, אֵין בְּכָךְ כְּלוּם (רש"י שם ד"ה תן לה).

פרק כח

(א) וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ – לְאַחַר שֶׁתִּגָּמֵר מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן.

(ג) לְקַדְּשׁוֹ לְכַהֲנוֹ לִי – לְקַדְּשׁוֹ, לְהַכְנִיסוֹ בִּכְהֻנָּה עַל יְדֵי הַבְּגָדִים, שֶׁיְּהֵא כֹּהֵן לִי. וּלְשׁוֹן כְּהֻנָּה – שֵׁרוּת הוּא, שיריינטריא"ה [serjentrie = שירות] בְּלַעַז.

(ד) חֹשֶׁן – תַּכְשִׁיט כְּנֶגֶד הַלֵּב.
וְאֵפוֹד – לֹא שָׁמַעְתִּי וְלֹא מָצָאתִי בַּבָּרָיְתָא פֵּרוּשׁ תַּבְנִיתוֹ. וְלִבִּי אוֹמֵר לִי שֶׁהוּא חָגוּר לוֹ מֵאֲחוֹרָיו, רָחְבּוֹ כְּרֹחַב גַּב אִישׁ, כְּמִין סִינָר שֶׁקּוֹרִין פורציינ"ט [porceint = חגורה], שֶׁחוֹגְרוֹת הַשָּׂרוֹת כְּשֶׁרוֹכְבוֹת עַל הַסּוּסִים. כָּךְ מַעֲשֵׂהוּ מִלְּמַטָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְדָוִד חָגוּר אֵפוֹד בָּד" (שמ"ב ו,יד), לָמַדְנוּ שֶׁהָאֵפוֹד חֲגוֹרָה הִיא. וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁאֵין בּוֹ אֶלָּא חֲגוֹרָה לְבַדָּהּ, שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר: "וַיִּתֵּן עָלָיו אֶת הָאֵפֹד" (ויקרא ח,ז), וְאַחַר כָּךְ – "וַיַּחְגֹּר אֹתוֹ בְּחֵשֶׁב הָאֵפֹד" (שם); וְתִרְגֵּם אוּנְקְלוֹס: "בְּהִמְיַן אֵיפוֹדָא". לָמַדְנוּ שֶׁהַחֵשֶׁב הוּא הַחֲגוֹר, וְהָאֵפוֹד שֵׁם תַּכְשִׁיט לְבַדּוֹ. וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁעַל שֵׁם שְׁתֵּי הַכְּתֵפוֹת שֶׁבּוֹ הוּא קָרוּי אֵפוֹד, שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר: "שְׁתֵּי כִּתְפוֹת הָאֵפוֹד" (שמות כח,כז); לָמַדְנוּ שֶׁהָאֵפוֹד שֵׁם לְבַד, וְהַכְּתֵפוֹת שֵׁם לְבַד, וְהַחֵשֶׁב שֵׁם לְבַד. לְכָךְ אֲנִי אוֹמֵר, שֶׁעַל שֵׁם הַסִּינָר שֶׁל מַטָּה קָרוּי אֵפוֹד, עַל שֵׁם שֶׁאוֹפְדוֹ וּמְקַשְּׁטוֹ בּוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֶּאְפֹּד לוֹ בּוֹ" (ויקרא ח,ז). וְהַחֵשֶׁב הוּא חֲגוֹר שֶׁלְּמַעְלָה הֵימֶנּוּ, וְהַכְּתֵפוֹת קְבוּעוֹת בּוֹ. וְעוֹד אוֹמֵר לִי לִבִּי, שֶׁיֵּשׁ רְאָיָה שֶׁהוּא מִין לְבוּשׁ, שֶׁתִּרְגֵּם יוֹנָתָן: "וְדָוִד חָגוּר אֵפוֹד בָּד" (שמ"ב ו,יד), "כַּרְדוּט דְּבוּץ"; וְתִרְגֵּם כְּמוֹ כֵן "מְעִילִים" – "כַּרְדּוּטִין", בְּמַעֲשֵׂה תָּמָר אֲחוֹת אַבְשָׁלוֹם: "כִּי כֵן תִּלְבַּשְׁןָ בְנוֹת הַמֶּלֶךְ הַבְּתוּלֹת מְעִילִים" (שמ"ב יג,יח).
וּמְעִיל – הוּא כְּמִין חָלוּק, וְכֵן הַכֻּתֹּנֶת; אֶלָּא שֶׁהַכֻּתֹּנֶת סָמוּךְ לִבְשָׂרוֹ, וּמְעִיל קָרוּי חָלוּק הָעֶלְיוֹן.
תַּשְׁבֵּץ – עֲשׂוּיִין מִשְׁבְּצוֹת לְנוֹי. וְהַמִּשְׁבְּצוֹת הֵם כְּמִין גֻּמּוֹת, הָעֲשׂוּיוֹת בְּתַכְשִׁיטֵי זָהָב לְמוֹשַׁב קְבִיעַת אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּאַבְנֵי הָאֵפוֹד: "מוּסַבּוֹת מִשְׁבְּצוֹת זָהָב" (שמות לט,יג); וּבְלַעַז קוֹרְאִין אוֹתוֹ קֿשטונ"ש [chastons = משבצות].
מִצְנֶפֶת – כְּמִין כִּפַּת כּוֹבַע שֶׁקּוֹרִין קויפ"א [coife = שביס עשוי רשת], שֶׁהֲרֵי בְּמָקוֹם אַחֵר קוֹרֵא לָהֶם "מִגְבָּעוֹת", וּמְתַרְגְּמִינָן "כּוֹבָעִין".
וְאַבְנֵט – הוּא חֲגוֹרָה עַל הַכֻּתֹּנֶת. וְהָאֵפוֹד חֲגוֹרָה עַל הַמְּעִיל, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּסֵדֶר לְבִישָׁתָן: "וַיִּתֵּן עָלָיו אֶת הַכֻּתֹּנֶת וַיַּחְגֹּר אֹתוֹ בָּאַבְנֵט וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ אֶת הַמְּעִיל וַיִּתֵּן עָלָיו אֶת הָאֵפֹד" (ויקרא ח,ז).
בִּגְדֵי קֹדֶשׁ – מִתְּרוּמָה הַמְּקֻדֶּשֶׁת לִשְׁמִי יַעֲשׂוּ אוֹתָם.

(ה) וְהֵם יִקְחוּ – אוֹתָם חַכְמֵי לֵב שֶׁיַּעֲשׂוּ הַבְּגָדִים יְקַבְּלוּ מִן הַמִּתְנַדְּבִים אֶת הַזָּהָב וְאֶת הַתְּכֵלֶת, לַעֲשׂוֹת מֵהֶן אֶת הַבְּגָדִים.

(ו) וְעָשׂוּ אֶת הָאֵפוֹד – אִם בָּאתִי לְפָרֵשׁ מַעֲשֵׂה הָאֵפוֹד וְהַחֹשֶׁן עַל סֵדֶר הַמִּקְרָאוֹת, הֲרֵי פֵּרוּשָׁן פְּרָקִים, וְיִשְׁגֶּה הַקּוֹרֵא בְּצֵרוּפָן. לְכָךְ אֲנִי כּוֹתֵב מַעֲשֵׂיהֶם כְּמוֹת שֶׁהוּא, לְמַעַן יָרוּץ הַקּוֹרֵא בּוֹ, וְאַחַר כָּךְ אֲפָרֵשׁ עַל סֵדֶר הַמִּקְרָאוֹת. הָאֵפוֹד עָשׂוּי כְּמִין סִינָר שֶׁל נָשִׁים רוֹכְבוֹת סוּסִים, וְחוֹגֵר אוֹתוֹ מֵאֲחוֹרָיו כְּנֶגֶד לִבּוֹ לְמַטָּה מֵאֲצִילָיו, רַחְבּוֹ כְּמִדַּת רֹחַב גַּבּוֹ שֶׁל אָדָם וְיוֹתֵר, וּמַגִּיעַ עַד עֲקֵבָיו. וְהַחֵשֶׁב מְחֻבָּר בְּרֹאשׁוֹ עַל פְּנֵי רָחְבּוֹ מַעֲשֵׂה אוֹרֵג, וּמַאֲרִיךְ לְכָאן וּלְכָאן כְּדֵי לְהַקִּיף וְלַחֲגֹר בּוֹ. וְהַכְּתֵפוֹת מְחֻבָּרוֹת בַּחֵשֶׁב אַחַת לְיָמִין וְאַחַת לִשְׂמֹאל, מְרֻחָקוֹת זוֹ מִזּוֹ שִׁעוּר הַבְדָּלַת כְּתֵפַיִם מֵאֲחוֹרֵי הַכֹּהֵן לִשְׁנֵי קְצוֹת רָחְבּוֹ שֶׁל סִינָר, וּכְשֶׁזּוֹקְפָן עוֹמְדוֹת לוֹ עַל שְׁנֵי כְּתֵפָיו. וְהֵן כְּמִין שֵׁתַי רְצוּעוֹת עֲשׂוּיוֹת מִמִּין הָאֵפוֹד, אֲרֻכּוֹת כְּדֵי שִׁעוּר לְזָקְפָן אֵצֶל צַוָּארוֹ מִכָּאן וּמִכָּאן, וְנִקְפָּלוֹת לְפָנָיו לְמַטָּה מִכְּתֵפָיו מְעַט. וְאַבְנֵי הַשֹּׁהַם קְבוּעוֹת בָּהֶם, אַחַת עַל כֶּתֶף יָמִין וְאַחַת עַל כֶּתֶף שְׂמֹאל, וְהַמִּשְׁבְּצוֹת נְתוּנוֹת בְּרָאשֵׁיהֶם לִפְנֵי כְּתֵפָיו. וּשְׁתֵּי עֲבוֹתוֹת הַזָּהָב תְּחוּבוֹת בִּשְׁתֵּי טַבָּעוֹת שֶׁבַּחֹשֶׁן, בִּשְׁנֵי קְצוֹת רָחְבּוֹ הָעֶלְיוֹן, אַחַת לְיָמִין וְאַחַת לִשְׂמֹאל. וּשְׁנֵי רָאשֵׁי הַשַּׁרְשֶׁרֶת תְּקוּעִין בַּמִּשְׁבְּצוֹת לְיָמִין, וְכֵן שְׁנֵי רָאשֵׁי הַשַּׁרְשֶׁרֶת הַשְּׂמָאלִית תְּקוּעִין בַּמִּשְׁבְּצוֹת שֶׁבְּכֶתֶף שְׂמֹאל, נִמְצָא הַחֹשֶׁן תָּלוּי בְּמִשְׁבְּצוֹת הָאֵפוֹד עַל לִבּוֹ מִלְּפָנָיו. וְעוֹד שְׁתֵּי טַבָּעוֹת בִּשְׁנֵי קְצוֹת הַחֹשֶׁן בְּתַחְתִּיתוֹ, וּכְנֶגְדָּם שְׁתֵּי טַבָּעוֹת בִּשְׁתֵּי כִּתְפוֹת הָאֵפוֹד מִלְּמַטָּה בְּרֹאשׁוֹ הַתַּחְתּוֹן הַמְּחֻבָּר בַּחֵשֶׁב, טַבְּעוֹת הַחֹשֶׁן אֶל מוּל טַבְּעוֹת הָאֵפוֹד, שׁוֹכְבִים זֶה עַל זֶה, וּמְרַכְּסָן בִּפְתִיל תְּכֵלֶת תָּחוּב בְּטַבְּעוֹת הָאֵפוֹד וְהַחֹשֶׁן, שֶׁיְּהֵא תַּחְתִּית הַחֹשֶׁן דָּבוּק לְחֵשֶׁב הָאֵפוֹד וְלֹא יְהֵא נָד וְנִבְדָּל, הוֹלֵךְ וְחוֹזֵר.
זָהָב תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן תּוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר – חֲמֵשֶׁת מִינִים הַלָּלוּ שְׁזוּרִין בְּכָל חוּט וְחוּט. הָיוּ מְרַדְּדִין אֶת הַזָּהָב כְּמִין טַסִּים דַּקִּים, וְקוֹצְצִין פְּתִילִים מֵהֶם, וְטוֹוִין אוֹתָן חוּט שֶׁל זָהָב עִם שֵׁשׁ חוּטִין שֶׁל תְּכֵלֶת, וְחוּט שֶׁל זָהָב עִם שֵׁשׁ חוּטִין שֶׁל אַרְגָּמָן, וְכֵן בְּתוֹלַעַת שָׁנִי וְכֵן בְּשֵׁשׁ; שֶׁכָּל הַמִּינִין חוּטָן כָּפוּל שִׁשָּׁה, וְחוּט שֶׁל זָהָב עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד. וְאַחַר כָּךְ שׁוֹזֵר אֶת כֻּלָּם כְּאֶחָד, נִמְצָא חוּטָן כָּפוּל עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנֶה. וְכֵן מְפֹרָשׁ בְּמַסֶּכֶת יוֹמָא (דף ע"ב ע"א), וְלָמַד מִן הַמִּקְרָא הַזֶּה: "וַיְרַקְּעוּ אֶת פַּחֵי הַזָּהָב וְקִצֵּץ פְּתִילִם לַעֲשׂוֹת (אֶת פְּתִילֵי הַזָּהָב) בְּתוֹךְ הַתְּכֵלֶת וּבְתוֹךְ הָאַרְגָּמָן" וְגוֹמֵר (שמות לט,ג); לָמַדְנוּ שֶׁחוּט שֶׁל זָהָב שָׁזוּר עִם כָּל מִין וּמִין.
מַעֲשֵׂה חוֹשֵׁב – כְּבָר פֵּרַשְׁתִּי (לעיל כו,א), שֶׁהִיא אֲרִיגַת שְׁתֵּי קִירוֹת שֶׁאֵין צוּרוֹת שְׁנֵי עֲבָרֶיהָ דּוֹמוֹת זוֹ לְזוֹ.

(ז) שְׁתֵּי כְתֵפוֹת וְגוֹמֵר – הַסִּינָר מִלְּמַטָּה. וְחֵשֶׁב הָאֵפוֹד הִיא הַחֲגוֹרָה, וּצְמוּדָה לוֹ מִלְּמַעְלָה, דֻּגְמַת סִינַר הַנָּשִׁים. וּמִגַּבּוֹ שֶׁל כֹּהֵן הָיוּ מְחֻבָּרוֹת בַּחֵשֶׁב שְׁתֵּי חֲתִיכוֹת, כְּמִין שְׁתֵּי רְצוּעוֹת רְחָבוֹת, אַחַת כְּנֶגֶד כָּל כָּתֵף וְכָתֵף, וְזוֹקְפָן עַל שְׁתֵּי כִּתְפוֹתָיו עַד שֶׁנִּקְפָּלוֹת לְפָנָיו כְּנֶגֶד הֶחָזֶה; וְעַל יְדֵי חִבּוּרָן לְטַבְּעוֹת הַחֹשֶׁן נֶאֱחָזִין מִלְּפָנָיו כְּנֶגֶד לִבּוֹ, שֶׁאֵין נוֹפְלוֹת, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בָּעִנְיָן. וְהָיוּ זְקוּפוֹת וְהוֹלְכוֹת כְּנֶגֶד כְּתֵפָיו, וּשְׁתֵּי אַבְנֵי שֹׁהַם קְבוּעוֹת בָּהֶן, אַחַת בְּכָל אַחַת.
אֶל שְׁנֵי קְצוֹתָיו – אֶל רָחְבּוֹ שֶׁל אֵפוֹד, שֶׁלֹּא הָיָה רָחְבּוֹ אֶלָּא כְּנֶגֶד גַּבּוֹ שֶׁל כֹּהֵן, וְגָבְהוֹ עַד כְּנֶגֶד הָאֲצִילִים שֶׁקּוֹרִין קודי"ש [codes = מרפקים^[1]], שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא יַחְגְּרוּ בַּיָּזַע" (יחזקאל מד,יח), אֵין חוֹגְרִין בִּמְקוֹם זֵעָה, לֹא לְמַעְלָה מֵאֲצִילֵיהֶם וְלֹא לְמַטָּה מִמָּתְנֵיהֶם, אֶלָּא כְּנֶגֶד אֲצִילֵיהֶם (זבחים י"ח ע"ב).
וְחֻבָּר – הָאֵפוֹד עִם אוֹתָן שֵׁתַי כִּתְפוֹת הָאֵפוֹד, יְחַבֵּר אוֹתָם בְּמַחַט לְמַטָּה בַּחֵשֶׁב; וְלֹא יַאַרְגֵם עִמּוֹ, אֶלָּא אוֹרְגָם לְבַד וְאַחַר כָּךְ מְחַבְּרָם.

(ח) וְחֵשֶׁב אֲפֻדָּתוֹ – וַחֲגוֹר, שֶׁעַל יָדוֹ הוּא מְאַפְּדוֹ וּמְתַקְּנֵהוּ לַכֹּהֵן וּמְקַשְּׁטוֹ.
אֲשֶׁר עָלָיו – לְמַעְלָה בִּשְׂפַת הַסִּינָר הִיא הַחֲגוֹרָה.
כְּמַעֲשֵׂהוּ – כַּאֲרִיגַת הַסִּינָר, מַעֲשֵׂה חוֹשֵׁב וּמֵחֲמֵשֶׁת מִינִים, כָּךְ אֲרִיגַת הַחֵשֶׁב, מַעֲשֵׂה חוֹשֵׁב וּמֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִים.
מִמֶּנּוּ יִהְיֶה – עִמּוֹ יִהְיֶה אָרוּג, וְלֹא יַאַרְגֶנּוּ לְבַד וִיחַבְּרֶנּוּ.

(י) כְּתוֹלְדֹתָם – כַּסֵּדֶר שֶׁנּוֹלְדוּ: רְאוּבֵן שִׁמְעוֹן לֵוִי יְהוּדָה דָּן וְנַפְתָּלִי עַל הָאַחַת, וְעַל הַשְּׁנִיָּה גָּד אָשֵׁר יִשָּׂשכָר זְבוּלֻן יוֹסֵף וּבִנְיָמִין מָלֵא, שֶׁכֵּן הוּא כָּתוּב בִּמְקוֹם תּוֹלַדְתּוֹ (בראשית לה,יח); עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ אוֹתִיּוֹת בְּכָל אַחַת וְאַחַת.

(יא) מַעֲשֵׂה חָרַשׁ אֶבֶן – מַעֲשֵׂה אֻמָּן שֶׁל אֲבָנִים. "חָרַשׁ" זֶה – דָּבוּק הוּא לַתֵּבָה שֶׁלְּאַחֲרָיו, וּלְפִיכָךְ הוּא נָקוּד פַּתָּח בְּסוֹפוֹ; וְכֵן: "חָרַשׁ עֵצִים נָטָה קָו" (ישעיהו מד,יג), חָרָשׁ שֶׁל עֵצִים, וְכֵן "חָרַשׁ בַּרְזֶל מַעֲצָד" (ישעיהו מד,יב), כָּל אֵלֶּה דְּבוּקִים וּפְתוּחִים.
פִּתּוּחֵי חֹתָם – כְּתַרְגּוּמוֹ, "כְּתָב מְפָרַשׁ כִּגְלָף דְּעִזְקָא": חֲרוּצוֹת הָאוֹתִיּוֹת בְּתוֹכָן, כְּמוֹ שֶׁחוֹרְצִין חֳתָמֵי טַבָּעוֹת שֶׁהֵם לַחְתֹּם אִגְּרוֹת, כְּתָב נִכָּר וּמְפֹרָשׁ.
עַל שְׁמֹת – כְּמוֹ בִּשְׁמוֹת.
מֻסַבֹּת מִשְׁבְּצוֹת – מֻקָּפוֹת הָאֲבָנִים בְּמִשְׁבְּצוֹת זָהָב. שֶׁעוֹשֶׂה מוֹשַׁב הָאֶבֶן בְּזָהָב כְּמִין גֻּמָּא לְמִדַּת הָאֶבֶן, וּמַשְׁקִיעָהּ בַּמִּשְׁבֶּצֶת, נִמְצֵאת הַמִּשְׁבֶּצֶת סוֹבֶבֶת אֶת הָאֶבֶן סָבִיב; וּמְחַבֵּר הַמִּשְׁבְּצוֹת בְּכִתְפוֹת הָאֵפוֹד.

(יב) לְזִכָּרוֹן – שֶׁיְּהֵא רוֹאֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַשְּׁבָטִים כְּתוּבִים לְפָנָיו, וְיִזְכֹּר צִדְקָתָם.

(יג) וְעָשִׂיתָ מִשְׁבְּצוֹת – מִעוּט מִשְׁבְּצוֹת שְׁתַּיִם. וְלֹא פֵּרֵשׁ לְךָ עַתָּה בְּפָרָשָׁה זוֹ אֶלָּא מִקְצָת צָרְכָּן, וּבְפָרָשַׁת הַחֹשֶׁן גּוֹמֵר לְךָ פֵּרוּשָׁן.

(יד) שַׁרְשְׁרֹת זָהָב – שַׁלְשְׁלָאוֹת.
מִגְבָּלֹת – לְסוֹף גְּבוּל הַחֹשֶׁן תַּעֲשֶׂה אוֹתָם.
מַעֲשֵׂה עֲבֹת – מַעֲשֵׂה קְלִיעַת חוּטִין, וְלֹא מַעֲשֵׂה נְקָבִים וּכְפָלִים כְּאוֹתָן שֶׁעוֹשִׂין לְבוֹרוֹת, אֶלָּא כְּאוֹתָן שֶׁעוֹשִׂין לְעַרְדַּסְקָאוֹת שֶׁקּוֹרִין אינצינשייר"ש [encensiers = מחתות (מיכלים לקטורת)^[2]] בְּלַעַז (ראו ביצה כב ב ורש"י שם ד"ה ערדסקיאות).
וְנָתַתָּה אֶת שַׁרְשְׁרֹת – שֶׁל עֲבוֹתוֹת הָעֲשׂוּיוֹת מַעֲשֵׂה עֲבוֹת, עַל מִשְׁבְּצוֹת הַלָּלוּ. וְלֹא זֶה הוּא מְקוֹם צַוָּאַת עֲשִׂיָּתָן שֶׁל שַׁרְשְׁרוֹת, וְלֹא צַוָּאַת קְבִיעוּתָן; וְאֵין "תַּעֲשֶׂה" הָאָמוּר כָּאן לְשׁוֹן צִוּוּי, וְאֵין "וְנָתַתָּה" הָאָמוּר כָּאן לְשׁוֹן צִוּוּי, אֶלָּא לְשׁוֹן עָתִיד; כִּי בְּפָרָשַׁת הַחֹשֶׁן חוֹזֵר וּמְצַוֵּהוּ עַל עֲשִׂיָּתָן וְעַל קְבִיעוּתָן, וְלֹא נִכְתַּב כָּאן, אֶלָּא לְהוֹדִיעֲךָ מִקְצָת צֹרֶךְ הַמִּשְׁבְּצוֹת שֶׁצִּוָּה לַעֲשׂוֹת עִם הָאֵפוֹד. וְכָתַב לְךָ זֹאת, לוֹמַר לְךָ: הַמִּשְׁבְּצוֹת הַלָּלוּ יֻזְקְקוּ לְךָ; לִכְשֶׁתַּעֲשֶׂה שַׁרְשְׁרוֹת מִגְבָּלוֹת עַל הַחֹשֶׁן, תִּתְּנֵם עַל הַמִּשְׁבְּצוֹת הַלָּלוּ.

(טו) חשֶׁן מִשְׁפָּט – שֶׁמְּכַפֵּר עַל קִלְקוּל הַדִּין (ראו זבחים פ"ח ע"ב). דָּבָר אַחֵר: מִשְׁפָּט, שֶׁמְּבָרֵר דְּבָרָיו וְהַבְטָחָתוֹ אֱמֶת, דיריישנימינ"ט [dereisnement = הוכחה^[3]] בְּלַעַז. שֶׁהַמִּשְׁפָּט מְשַׁמֵּשׁ שְׁלֹשָׁה לְשׁוֹנוֹת: דִּבְרֵי טַעֲנוֹת בַּעֲלֵי הַדִּין, וּגְמַר הַדִּין, וְעֹנֶשׁ הַדִּין, אִם עֹנֶשׁ מִיתָה אִם עֹנֶשׁ מַכּוֹת אִם עֹנֶשׁ מָמוֹן; וְזֶה מְשַׁמֵּשׁ לְשׁוֹן בֵּרוּר דְּבָרִים, שֶׁמְּפָרֵשׁ וּמְבָרֵר דְּבָרָיו.
כְּמַעֲשֵׂה אֵפוֹד – מַעֲשֵׂה חוֹשֵׁב וּמֵחֲמֵשֶׁת מִינִין.

(טז) זֶרֶת אָרְכּוֹ וְזֶרֶת רָחְבּוֹ – כָּפוּל וּמֻטָּל לוֹ לְפָנָיו כְּנֶגֶד לִבּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָיוּ עַל לֵב אַהֲרֹן" (שמות כח,ל); תָּלוּי בְּכִתְפוֹת הָאֵפוֹד, הַבָּאוֹת מֵאֲחוֹרָיו עַל כְּתֵפָיו וְנִקְפָּלוֹת וְיוֹרְדוֹת לְפָנָיו מְעַט. וְהַחֹשֶׁן תָּלוּי בָּהֶן בְּשַׁרְשְׁרוֹת וְטַבָּעוֹת, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בָּעִנְיָן.

(יז) וּמִלֵּאתָ בּוֹ – עַל שֵׁם שֶׁהָאֲבָנִים מְמַלְּאוֹת גֻּמּוֹת הַמִּשְׁבְּצוֹת הַמְּתֻקָּנוֹת לָהֶן, קוֹרֵא אוֹתָן בִּלְשׁוֹן מִלּוּאִים.

(כ) מְשֻׁבָּצִים זָהָב – יִהְיוּ הַטּוּרִים.
בְּמִלּוּאֹתָם – מֻקָּפִים מִשְׁבְּצוֹת זָהָב בְּעֹמֶק, שִׁעוּר שֶׁיִּתְמַלֵּא בָּעֳבִי הָאֶבֶן. זֶהוּ לְשׁוֹן בְּמִלּוּאֹתָם, כְּשִׁעוּר מִלּוּי עָבְיָן שֶׁל אֲבָנִים יִהְיֶה עֹמֶק הַמִּשְׁבְּצוֹת, לֹא פָּחוֹת וְלֹא יוֹתֵר.

(כא) אִישׁ עַל שְׁמוֹ – כְּסֵדֶר תּוֹלְדוֹתָם. סֵדֶר הָאֲבָנִים, אֹדֶם לִרְאוּבֵן, פִּטְדָה לְשִׁמְעוֹן, וְכֵן כֻּלָּם.

(כב) עַל הַחֹשֶׁן – בִּשְׁבִיל הַחֹשֶׁן, לְקָבְעָם בְּטַבְּעוֹתָיו, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ לְמַטָּה בָּעִנְיָן.
שַׁרְשֹׁת – לְשׁוֹן שָׁרְשֵׁי אִילָן, הַמַּאֲחִיזִין לָאִילָן לְהֵאָחֵז וּלְהִתָּקַע בָּאָרֶץ. אַף אֵלּוּ יִהְיוּ מַאֲחִיזִין לַחֹשֶׁן, שֶׁבָּהֶם יִהְיֶה תָּלוּי בָּאֵפוֹד. וְהֵן שְׁתֵּי שַׁרְשְׁרוֹת הָאֲמוּרוֹת לְמַעְלָה בְּעִנְיַן הַמִּשְׁבְּצוֹת (שמות כח,יד). וְאַף "שַׁרְשְׁרוֹת" (שם) פָּתַר מְנַחֵם בֶּן סָרוּק לְשׁוֹן שָׁרָשִׁים, וְאָמַר שֶׁהָרֵי"שׁ יְתֵרָה, כְּמוֹ מֵ"ם שֶׁבְּ"שִׁלְשׁוֹם" וּמֵ"ם שֶׁבְּ"רֵיקָם". וְאֵינִי רוֹאֶה אֶת דְּבָרָיו, אֶלָּא "שַׁרְשֶׁרֶת" בְּלָשׁוֹן עִבְרִית כְּ"שַׁלְשֶׁלֶת" בִּלְשׁוֹן מִשְׁנָה (כלים פי"ב מ"א).
גַּבְלֻת – הִיא "מִגְבָּלוֹת" הָאָמוּר לְמַעְלָה (שמות כח,יד), שֶׁתִּתְקָעֵם בַּטַּבָּעוֹת שֶׁיִּהְיוּ בִּגְבוּל הַחֹשֶׁן; שֶׁכָּל גְּבוּל – לְשׁוֹן קָצֶה, אשומיי"ל [asomeil = גבול, קצה] בְּלַעַ"ז.
מַעֲשֵׂה עֲבוֹת – מַעֲשֵׂה קְלִיעָה.

(כג) עַל הַחֹשֶׁן – לְצֹרֶךְ הַחֹשֶׁן, כְּדֵי לְקָבְעָם בּוֹ. וְלֹא יִתָּכֵן לוֹמַר שֶׁתְּהֵא תְּחִלַּת עֲשִׂיָּתָן עָלָיו; שֶׁאִם כֵּן, מַה הוּא שֶׁחוֹזֵר וְאוֹמֵר: "וְנָתַתָּ אֶת שְׁתֵּי הַטַּבָּעוֹת"? וַהֲלֹא כְּבָר נְתוּנִים בּוֹ! הָיָה לוֹ לִכְתֹּב בִּתְחִלַּת הַמִּקְרָא: "וְעָשִׂיתָ עַל קְצוֹת הַחֹשֶׁן שְׁתֵּי טַבְּעוֹת זָהָב". וְאַף בַּשַּׁרְשְׁרוֹת צָרִיךְ אַתָּה לִפְתֹּר כֵּן.
עַל שְׁנֵי קְצוֹת הַחֹשֶׁן – לִשְׁתֵּי פֵּאוֹת שֶׁכְּנֶגֶד הַצַּוָּאר, לַיְּמָנִית וְלַשְּׂמָאלִית, הַבָּאִים מוּל כִּתְפוֹת הָאֵפוֹד.

(כד) וְנָתַתָּה אֶת שְׁתֵּי עֲבֹתֹת הַזָּהָב – הֵן הֵן שַׁרְשְׁרוֹת גַּבְלֻת^[4] הַכְּתוּבוֹת לְמַעְלָה (פסוק כב), וְלֹא פֵּרֵשׁ מְקוֹם קִבּוּעָן בַּחֹשֶׁן; עַכְשָׁו מְפָרֵשׁ לְךָ שֶׁיְּהֵא תּוֹחֵב אוֹתָן בַּטַּבָּעוֹת. וְתֵדַע לְךָ שֶׁהֵן הֵן הָרִאשׁוֹנוֹת, שֶׁהֲרֵי בְּפָרָשַׁת אֵלֶּה פְּקוּדֵי לֹא הֻכְפְּלוּ.

(כה) וְאֶת שְׁתֵּי קְצוֹת – שֶׁל שְׁתֵּי הָעֲבוֹתוֹת, שְׁנֵי רָאשֵׁיהֶם שֶׁל כָּל אַחַת.
תִּתֵּן עַל שְׁתֵּי הַמִּשְׁבְּצוֹת – הֵן הֵן הַכְּתוּבוֹת לְמַעְלָה (שמות כח,יג), בֵּין פָּרָשַׁת הַחֹשֶׁן וּפָרָשַׁת הָאֵפוֹד, וְלֹא פֵּרֵשׁ אֶת צָרְכָּן וְאֶת מְקוֹמָן. עַכְשָׁו מְפָרֵשׁ, שֶׁיִּתְקַע בָּהֶן רָאשַׁי הָעֲבוֹתוֹת הַתְּחוּבוֹת בְּטַבְּעוֹת הַחֹשֶׁן, לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל, אֵצֶל הַצַּוָּאר: שְׁנֵי רָאשֵׁי הַשַּׁרְשֶׁרֶת הַיְּמָנִית תּוֹקֵעַ בַּמִּשְׁבְּצוֹת שֶׁל יָמִין; וְכֵן בְּשֶׁל שְׂמֹאל, שְׁנֵי רָאשֵׁי הַשַּׁרְשֶׁרֶת הַשְּׂמָאלִית.
וְנָתַתָּה – הַמִּשְׁבְּצוֹת.
עַל כִּתְפוֹת הָאֵפוֹד – אַחַת בְּזוֹ וְאַחַת בְּזוֹ. נִמְצְאוּ כִּתְפוֹת הָאֵפוֹד מַחֲזִיקִין אֶת הַחֹשֶׁן שֶׁלֹּא יִפֹּל, וּבָהֶן הוּא תָּלוּי. וַעֲדַיִן שְׂפַת הַחֹשֶׁן הַתַּחְתּוֹנָה הוֹלֶכֶת וּבָאָה וְנוֹקֶשֶׁת עַל כְּרֵסוֹ וְאֵינָהּ דְּבוּקָה לוֹ יָפֶה; לְכָךְ הֻצְרַךְ עוֹד שְׁתֵּי טַבָּעוֹת לְתַחְתִּיתוֹ, כְּמוֹ שֶׁמְּפָרֵשׁ וְהוֹלֵךְ.
אֶל מוּל פָּנָיו – שֶׁל אֵפוֹד, שֶׁלֹּא יִתֵּן הַמִּשְׁבְּצוֹת בְּעֵבֶר הַכְּתֵפוֹת שֶׁכְּלַפֵּי הַמְּעִיל, אֶלָּא בָּעֵבֶר הָעֶלְיוֹן שֶׁכְּלַפֵּי הַחוּץ. וְהוּא קָרוּי מוּל פָּנָיו שֶׁל אֵפוֹד, כִּי אוֹתוֹ עֵבֶר שֶׁאֵינוֹ נִרְאֶה אֵינוֹ קָרוּי פָּנִים.

(כו) עַל שְׁנֵי קְצוֹת הַחֹשֶׁן – הֵן שְׁתֵּי פְּאוֹתָיו הַתַּחְתּוֹנוֹת, לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל.
עַל שְׂפָתוֹ אֲשֶׁר אֶל עֵבֶר הָאֵפֹד בָּיְתָה – הֲרֵי לְךָ שְׁנֵי סִימָנִין: הָאֶחָד, שֶׁיִּתְּנֵם בִּשְׁנֵי קְצָוֹת שֶׁל תַּחְתִּיתוֹ, שֶׁהוּא כְּנֶגֶד הָאֵפוֹד; שַׁעֶלְיוֹנוֹ אֵינוֹ כְּנֶגֶד הָאֵפוֹד, שֶׁהֲרֵי סָמוּךְ לַצַּוָּאר הוּא, וְהָאֵפוֹד נָתוּן עַל מָתְנָיו. וְעוֹד נָתַן סִימָן, שֶׁלֹּא יִקְבָּעֵם בְּעֵבֶר הַחֹשֶׁן שֶׁכְּלַפֵּי הַחוּץ, אֶלָּא בָּעֵבֶר שֶׁכְּלַפֵּי פְּנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: בָּיְתָה. וְאוֹתוֹ הָעֵבֶר הוּא לְצַד הָאֵפוֹד, שֶׁחֵשֶׁב הָאֵפוֹד חוֹגְרוֹ לַכֹּהֵן, וְנִקְפַּל הַסִּינָר לִפְנֵי הַכֹּהֵן עַל מָתְנָיו, וּקְצָת כְּרֵסוֹ מִכָּאן וּמִכָּאן עַד כְּנֶגֶד קָצַוֵּת הַחֹשֶׁן, וּקְצוֹתָיו שׁוֹכְבִין עָלָיו.

(כז) עַל שְׁתֵּי כִּתְפוֹת הָאֵפוֹד מִלְּמַטָּה – שֶׁהַמִּשְׁבְּצוֹת נְתוּנוֹת בְּרָאשֵׁי כִּתְפוֹת הָאֵפוֹד הָעֶלְיוֹנִים, הַבָּאִים עַל כְּתֵפָיו כְּנֶגֶד גְּרוֹנוֹ וְנִקְפָּלוֹת וְיוֹרְדוֹת לְפָנָיו; וְהַטַּבָּעוֹת צִוָּה לִתֵּן בְּרֹאשָׁן הַשֵּׁנִי, שֶׁהוּא מְחֻבָּר לָאֵפוֹד. וְהוּא שֶׁנֶּאֱמַר: לְעֻמַּת מַחְבַּרְתּוֹ, סָמוּךְ לִמְקוֹם חִבּוּרָן בָּאֵפוֹד, לְמַעְלָה מִן הַחֲגוֹרָה מְעַט, שֶׁהַמַּחְבֶּרֶת לְעֻמַּת הַחֲגוֹרָה; וְאֵלּוּ נְתוּנִים מְעַט בְּגֹבַהּ זְקִיפַת הַכְּתֵפוֹת, הוּא שֶׁנֶּאֱמַר: מִמַּעַל לְחֵשֶׁב הָאֵפוֹד, וְהֵן כְּנֶגֶד סוֹף הַחֹשֶׁן. וְנוֹתֵן פְּתִיל תְּכֵלֶת בְּאוֹתָן הַטַּבָּעוֹת וּבְטַבְּעוֹת הַחֹשֶׁן, וְרוֹכְסָן בְּאוֹתוֹ פְּתִיל לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל, שֶׁלֹּא יְהֵא תַּחְתִּית הַחֹשֶׁן הוֹלֵךְ לְפָנִים וְחוֹזֵר לְאָחוֹר וְנוֹקֵשׁ עַל כְּרֵסוֹ; וְנִמְצָא מְיֻשָּׁב עַל הַמְּעִיל יָפֶה.
מִמּוּל פָּנָיו – בָּעֵבֶר הַחִיצוֹן.

(כח) וְיִרְכְּסוּ – לְשׁוֹן חִבּוּר; וְכֵן "מֵרֻכְסֵי אִישׁ" (תהלים לא,כא), חִבּוּרֵי חֶבְלֵי רְשָׁעִים. וְכֵן "וְהָרְכָסִים לְבִקְעָה" (ישעיהו מ ד): הָרִים הַסְּמוּכִים זֶה לָזֶה, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לֵירֵד לַגַּיְא שֶׁבֵּינֵיהֶם אֶלָּא בְּקֹשִׁי גָּדוֹל, שֶׁמִּתּוֹךְ סְמִיכָתָן, הַגַּיְא זְקוּפָה וַעֲמֻקָּה – יִהְיוּ לְבִקְעַת מִישׁוֹר וְנוֹחָה לֵילֵךְ.
לִהְיוֹת עַל חֵשֶׁב הָאֵפוֹד – לִהְיוֹת הַחֹשֶׁן דָּבוּק אֶל חֵשֶׁב הָאֵפוֹד.
וְלֹא יִזַּח – לְשׁוֹן נִתּוּק. וְלָשׁוֹן עַרְבִי הוּא, כְּדִבְרֵי דּוּנָשׁ בֶּן לַבְּרָט.

(ל) אֶת הָאוּרִים וְאֶת הַתֻּמִּים – הוּא כְּתַב שֵׁם הַמְּפֹרָשׁ, שֶׁהָיָה נוֹתְנוֹ בְּתוֹךְ כִּפְלֵי הַחֹשֶׁן, שֶׁעַל יָדוֹ הוּא מֵאִיר דְּבָרָיו וּמְתַמֵּם אֶת דְּבָרָיו (יומא ע"ג ע"ב). וּבְמִקְדָּשׁ שֵׁנִי הָיָה הַחֹשֶׁן, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְכֹהֵן גָּדוֹל לִהְיוֹת מְחֻסַּר בְּגָדִים; אֲבָל אוֹתוֹ הַשֵּׁם לֹא הָיָה בְּתוֹכוֹ (סוטה מח,ב). וְעַל שֵׁם אוֹתוֹ הַכְּתָב הוּא קָרוּי מִשְׁפָּט, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְשָׁאַל לוֹ בְּמִשְׁפַּט הָאוּרִים" (במדבר כז,כא).
אֶת מִשְׁפַּט בְּנֵי יִשְׂרָאֵל – דָּבָר שֶׁהֵם נִשְׁפָּטִים וְנוֹכָחִים עַל יָדוֹ אִם לַעֲשׂוֹת דָּבָר אוֹ לֹא לַעֲשׂוֹת. וּלְפִי מִדְרַשׁ אַגָּדָה, שֶׁהַחֹשֶׁן מְכַפֵּר עַל מְעַוְּתֵי הַדִּין, נִקְרָא מִשְׁפָּט עַל שֵׁם סְלִיחַת הַמִּשְׁפָּט.

(לא) אֶת מְעִיל הָאֵפוֹד – שֶׁהָאֵפוֹד נִתָּן עָלָיו לַחֲגוֹרָה.
כְּלִיל תְּכֵלֶת – כֻּלּוֹ תְּכֵלֶת, שֶׁאֵין מִין אַחֵר מְעֹרָב בּוֹ.

(לב) וְהָיָה פִי רֹאשׁוֹ – פִּי הַמְּעִיל בְּגָבְהוֹ, הוּא פְּתִיחַת בֵּית הַצַּוָּאר.
בְּתוֹכוֹ – כְּתַרְגּוּמוֹ: "כְּפִיל לְגַוֵּיהּ", כָּפוּל לְתוֹכוֹ לִהְיוֹת לוֹ לְשָׂפָה כְּפִילָתוֹ. וְהָיָה מַעֲשֵׂה אוֹרֵג וְלֹא בְּמַחַט.
כְּפִי תַּחְרָא – לָמַדְנוּ שֶׁהַשִּׁרְיוֹנִים שֶׁלָּהֶם פִּיהֶם כָּפוּל לְתוֹכָן.
לֹא יִקָּרֵעַ – כְּדֵי שֶׁלֹּא יִקָּרֵעַ. וְהַקּוֹרְעוֹ עוֹבֵר בְּלָאו (יומא ע"ב ע"א), שֶׁזֶּה מִמִּנְיַן לָאוִין שֶׁבַּתּוֹרָה. וְכֵן: "וְלֹא יִזַּח הַחֹשֶׁן" (שמות כח,כח); וְכֵן: "לֹא יָסֻרוּ מִמֶּנּוּ" (שמות כה,טו), הַנֶּאֱמָר בְּבַדֵּי הָאָרוֹן.

(לג) רִמּוֹנֵי – עֲגֻלִּים וַחֲלוּלִים הָיוּ, כְּמִין רִמּוֹנִים הָעֲשׂוּיִים כְּבֵיצַת תַּרְנְגֹלֶת.
וּפַעֲמוֹנֵי זָהָב – זָגִין עִם עִנְבָּלִין שֶׁבְּתוֹכָם.
בְּתוֹכָם סָבִיב – בֵּינֵיהֶם סָבִיב, בֵּין שְׁנֵי רִמּוֹנִים פַּעֲמוֹן אֶחָד, דָּבוּק וְתָלוּי בְּשׁוּלֵי הַמְּעִיל.

(לד) פַּעֲמוֹן זָהָב וְרִמּוֹן וְגוֹמֵר – פַּעֲמוֹן זָהָב וְרִמּוֹן אֶצְלוֹ.

(לה) וְלֹא יָמוּת – מִכְּלַל לָאו אַתָּה שׁוֹמֵעַ הֵן: אִם יִהְיוּ לוֹ – לֹא יִתְחַיֵּב מִיתָה; הָא אִם יִכָּנֵס מְחֻסַּר אֶחָד מִן הַבְּגָדִים הַלָּלוּ, חַיָּב מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם (סנהדרין פ"ג ע"ב).

(לו) צִיץ – כְּמִין טַס שֶׁל זָהָב הָיָה, רֹחַב שְׁתֵּי אֶצְבָּעוֹת, מַקִּיף עַל הַמֵּצַח מֵאֹזֶן לְאֹזֶן (שבת ס"ג ע"ב).

(לז) עַל פְּתִיל תְּכֵלֶת – וּבְמָקוֹם אַחֵר הוּא אוֹמֵר: "וַיִּתְּנוּ עָלָיו פְּתִיל תְּכֵלֶת" (שמות לט,לא); וְעוֹד כְּתִיב כָּאן: וְהָיָה עַל הַמִּצְנָפֶת. וּלְמַטָּה הוּא אוֹמֵר: "וְהָיָה עַל מֵצַח אַהֲרֹן" (פסוק הבא), וּבִשְׁחִיטַת קָדָשִׁים (זבחים י"ט ע"א-ב) שָׁנִינוּ: שְׂעָרוֹ הָיָה נִרְאֶה בֵּין צִיץ לַמִּצְנֶפֶת, שֶׁשָּׁם מַנִּיחַ תְּפִלִּין; לָמַדְנוּ שֶׁהַמִּצְנֶפֶת לְמַעְלָה בְּגֹבַהּ הָרֹאשׁ, וְאֵינָהּ עֲמֻקָּה לְהִכָּנֵס בָּהּ כָּל הָרֹאשׁ עַד הַמֵּצַח, וְהַצִּיץ מִלְּמַטָּה. וְהַפְּתִילִים הָיוּ בִּנְקָבִים, וּתְלוּיִין בּוֹ בִּשְׁנֵי רָאשִׁים וּבְאֶמְצָעוֹ, שִׁשָּׁה בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת הַלָּלוּ: פְּתִיל מִלְּמַעְלָה, אֶחָד מִבַּחוּץ וְאֶחָד מִבִּפְנִים כְּנֶגְדּוֹ. וְקוֹשֵׁר רָאשֵׁי הַפְּתִילִים מֵאֲחוֹרֵי הָעֹרֶף שְׁלָשְׁתָּן, וְנִמְצְאוּ בֵּין אֹרֶךְ הַטַּס וּפְתִילֵי רָאשָׁיו מַקִּיפִין אֶת הַקָּדְקֹד, וּפְתִיל הָאֶמְצָעִי שֶׁבְּרֹאשׁוֹ קָשׁוּר עִם רָאשֵׁי הַשְּׁנַיִם, וְהוֹלֵךְ עַל פְּנֵי רֹחַב הָרֹאשׁ מִלְּמַעְלָה; נִמְצָא עָשׂוּי כְּמִין כּוֹבַע. וְעַל פְּתִיל הָאֶמְצָעִי הוּא אוֹמֵר: וְהָיָה עַל הַמִּצְנָפֶת, וְהָיָה נוֹתֵן הַצִּיץ עַל רֹאשׁוֹ כְּמִין כּוֹבַע עַל הַמִּצְנֶפֶת, וְהַפְּתִיל הָאֶמְצָעִי מַחֲזִיקוֹ שֶׁאֵינוֹ נוֹפֵל, וְהַטַּס תָּלוּי כְּנֶגֶד מִצְחוֹ. וְנִתְקַיְּמוּ כָּל הַמִּקְרָאוֹת: פְּתִיל עַל הַצִּיץ, וְצִיץ עַל הַפְּתִיל, וּפְתִיל עַל הַמִּצְנֶפֶת מִלְּמַעְלָה.

(לח) וְנָשָׂא אַהֲרֹן – לְשׁוֹן סְלִיחָה. וְאַף עַל פִּי כֵן אֵינוֹ זָז מִמַּשְׁמָעוֹ: אַהֲרֹן נוֹשֵׂא אֶת הַמַּשָּׂא שֶׁל עָוֹן, נִמְצָא מְסֻלָּק הָעָוֹן מִן הַקֳּדָשִׁים.
אֶת עֲוֹן הַקֳּדָשִׁים – לְרַצּוֹת עַל הַדָּם וְעַל הַחֵלֶב שֶׁקָּרְבוּ בְּטֻמְאָה, כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ (מנחות כ"ה ע"א): אֵיזֶה עָוֹן הוּא נוֹשֵׂא? אִם עֲוֹן פִּגּוּל, הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: "לֹא יֵרָצֶה" (ויקרא ז,יח); וְאִם עֲוֹן נוֹתָר, הֲרֵי נֶאֱמַר: "לֹא יֵחָשֵׁב" (שם). וְאֵין לוֹמַר שֶׁיְּכַפֵּר עַל עֲוֹן הַכֹּהֵן שֶׁהִקְרִיב טָמֵא, שֶׁהֲרֵי עֲוֹן הַקֳּדָשִׁים נֶאֱמַר וְלֹא עֲוֹן הַמַּקְרִיבִים; הָא אֵינוֹ מְרַצֶּה אֶלָּא לְהַכְשִׁיר הַקָּרְבָּן.
וְהָיָה עַל מִצְחוֹ תָּמִיד – אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁיְּהֵא עַל מִצְחוֹ תָּמִיד, שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ עָלָיו אֶלָּא בִּשְׁעַת הָעֲבוֹדָה; אֶלָּא תָּמִיד לְרַצּוֹת לָהֶם, אֲפִלּוּ אֵינוֹ עַל מִצְחוֹ, שֶׁלֹּא הָיָה כֹּהֵן גָּדוֹל עוֹבֵד בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. וּלְדִבְרֵי הָאוֹמֵר: עוֹדֵהוּ עַל מִצְחוֹ מְכַפֵּר וּמְרַצֶּה, וְאִם לָאו – אֵינוֹ מְרַצֶּה, נִדְרָשׁ עַל מִצְחוֹ תָּמִיד: מְלַמֵּד שֶׁמְּמַשְׁמֵשׁ בּוֹ בְּעוֹדוֹ עַל מִצְחוֹ, שֶׁלֹּא יַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִמֶּנּוּ (יומא ז' ע"ב).

(לט) וְשִׁבַּצְתָּ – עֲשֵׂה אוֹתָם מִשְׁבְּצוֹת מִשְׁבְּצוֹת, וְכֻלָּם שֶׁל שֵׁשׁ.

(מ) וְלִבְנֵי אַהֲרֹן תַּעֲשֶׂה כֻתֳּנֹת – אַרְבָּעָה בְּגָדִים הַלָּלוּ וְלֹא יוֹתֵר: כֻּתֹּנֶת, וְאַבְנֵט, וּמִגְבָּעוֹת הִיא מִצְנֶפֶת, וּמִכְנָסַיִם הַכְּתוּבִים לְמַטָּה בַּפָּרָשָׁה (פסוק מב).

(מא) וְהִלְבַּשְׁתָּ אֹתָם אֶת אַהֲרֹן – אוֹתָם הָאֲמוּרִים בְּאַהֲרֹן: חֹשֶׁן וְאֵפוֹד וּמְעִיל, וּכְתֹנֶת תַּשְׁבֵּץ, מִצְנֶפֶת וְאַבְנֵט, וְצִיץ; וּמִכְנָסַיִם הַכְּתוּבִים לְמַטָּה בְּכֻלָּם.
וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ – אוֹתָם הַכְּתוּבִים בָּהֶם.
וּמָשַׁחְתָּ אֹתָם – אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו, בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה.
וּמִלֵּאתָ אֶת יָדָם – כָּל מִלּוּי יָדַיִם, לְשׁוֹן חִנּוּךְ; כְּשֶׁהוּא נִכְנָס לְדָבָר לִהְיוֹת מֻחְזָק בּוֹ מֵאוֹתוֹ יוֹם וָהָלְאָה, הוּא מִלּוּי. וּבִלְשׁוֹן לַעַז, כְּשֶׁמְּמַנִּין אָדָם עַל פְּקִידַת דָּבָר, נוֹתֵן הַשַּׁלִּיט בְּיָדוֹ בֵּית יָד שֶׁל עוֹר שֶׁקּוֹרִין גנ"ט [gant = כפפה^[5]], וְעַל יָדוֹ הוּא מַחֲזִיקוֹ בַּדָּבָר; וְקוֹרִין לְאוֹתוֹ מְסִירָה ריוישטי"ר [rewestir = להלביש, להסמיך^[6]], וְהוּא מִלּוּי יָדַיִם.

(מב) וַעֲשֵׂה לָהֶם – לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו.
מִכְנְסֵי בָד – הֲרֵי שְׁמוֹנָה בְּגָדִים לְכֹהֵן גָּדוֹל, וְאַרְבָּעָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט.

(מג) וְהָיוּ עַל אַהֲרֹן – כָּל הַבְּגָדִים הָאֵלֶּה.
עַל אַהֲרֹן – הָרְאוּיִין לוֹ.
וְעַל בָּנָיו – הָאֲמוּרִים בָּהֶם.
בְּבֹאָם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד – לַהֵיכָל; וְכֵן לַמִּשְׁכָּן.
וָמֵתוּ – הָא לָמַדְתָּ שֶׁהַמְּשַׁמֵּשׁ מְחֻסַּר בְּגָדִים בְּמִיתָה.
חֻקַּת עוֹלָם לוֹ – כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר "חֻקַּת עוֹלָם", הוּא גְּזֵרָה מִיָּד וּלְדוֹרוֹת, לְעַכֵּב בּוֹ (ראו מנחות י"ט ע"א).

פרק כט

(א) לְקַח – כְּמוֹ קַח. וּשְׁתֵּי גְּזָרוֹת הֵן, אַחַת שֶׁל קִיחָה וְאַחַת שֶׁל לְקִיחָה, וְלָהֶן פִּתְרוֹן אֶחָד.
פַּר אֶחָד – לְכַפֵּר עַל מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, שֶׁהוּא פַּר.

(ב) וְלֶחֶם מַצּוֹת וְחַלֹּת מַצֹּת וּרְקִיקֵי מַצּוֹת – הֲרֵי אֵלּוּ שְׁלֹשָׁה מִינִין: רְבוּכָה וְחַלּוֹת וּרְקִיקִין (ראו מנחות ע"ח ע"א). לֶחֶם מַצּוֹת הִיא הַקְּרוּיָה לְמַטָּה בָּעִנְיָן "חַלַּת לֶחֶם שֶׁמֶן" (פסוק כג), עַל שֵׁם שֶׁנּוֹתֵן שֶׁמֶן בָּרְבוּכָה כְּנֶגֶד הַחַלּוֹת וְהָרְקִיקִין. וְכָל הַמִּינִין בָּאִים עֶשֶׂר עֶשֶׂר חַלּוֹת (מנחות ע"ו ע"א).
בְּלוּלוֹת בַּשֶּׁמֶן – כְּשֶׁהֵן קֶמַח יוֹצֵק בָּהֶן שֶׁמֶן וּבוֹלְלָן (שם ע"ה ע"א).
מְשֻׁחִים בַּשֶּׁמֶן – אַחַר אֲפִיָּתָן מוֹשְׁחָן כְּמִין כִי^[7] שֶׁהִיא עֲשׂוּיָה כְּנוּ"ן שֶׁלָּנוּ (שם).

(ג) וְהִקְרַבְתָּ אֹתָם – אֶל חֲצַר הַמִּשְׁכָּן בְּיוֹם הֲקָמָתוֹ.

(ד) וְרָחַצְתָּ – זוֹ טְבִילַת כָּל הַגּוּף.

(ה) וְאָפַדְתָּ – קַשֵּׁט וְתַקֵּן הַחֲגוֹרָה וְהַסִּינָר סְבִיבוֹתָיו.

(ו) נֵזֶר הַקֹּדֶשׁ – זֶה הַצִּיץ.
עַל הַמִּצְנֶפֶת – כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי לְמַעְלָה (כח,לז): עַל יְדֵי הַפְּתִיל הָאֶמְצָעִי וּשְׁנֵי פְּתִילִין שֶׁבְּרֹאשׁוֹ, הַקְּשׁוּרִין שְׁלָשְׁתָּן מֵאֲחוֹרֵי הָעֹרֶף – הוּא נוֹתְנוֹ עַל הַמִּצְנֶפֶת, כְּמִין כּוֹבַע.

(ז) וּמָשַׁחְתָּ אוֹתוֹ – אַף מְשִׁיחָה זוֹ כְּמִין כִי^[7], נוֹתֵן שֶׁמֶן עַל רֹאשׁוֹ וּבֵין רִיסֵי עֵינָיו וּמְחַבְּרָן בְּאֶצְבָּעוֹ.

(ט) וְהָיְתָה לָהֶם – מִלּוּי יָדַיִם זֶה, לִכְהֻנַּת עוֹלָם.
וּמִלֵּאתָ – עַל יְדֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה.
יַד אַהֲרֹן וְיַד בָּנָיו – בְּמִלּוּי וּפְקֻדַּת הַכְּהֻנָּה.

(יא) פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד – בַּחֲצַר הַמִּשְׁכָּן שֶׁלִּפְנֵי הַפֶּתַח.

(יב) עַל קַרְנוֹת – לְמַעְלָה בַּקְּרָנוֹת מַמָּשׁ (זבחים נ"ג ע"א).
וְאֶת כָּל הַדָּם – שְׁיָרֵי הַדָּם (זבחים נ"ב ע"א).
אֶל יְסוֹד הַמִּזְבֵּחַ – כְּמִין בְּלִיטַת בֵּית קִבּוּל עָשׂוּי לוֹ סָבִיב סָבִיב, לְאַחַר שֶׁעָלָה אַמָּה מִן הָאָרֶץ (מדות פ"ג מ"א).

(יג) הַחֵלֶב הַמְכַסֶּה אֶת הַקֶּרֶב – הוּא הַקְּרוּם שֶׁעַל הַכָּרֵס שֶׁקּוֹרִין טייל"א [teile = קרום].
וְאֶת הַיֹּתֶרֶת – הוּא טַרְפְּשָׁא דְּכַבְדָּא שֶׁקּוֹרִין איבדי"ש [ebdes = סרעפת^[8]].
עַל הַכָּבֵד – אַף מִן הַכָּבֵד יִטֹּל עִמָּהּ.

(יד) תִּשָּׂרֵף בָּאֵשׁ – לֹא מָצִינוּ חַטָּאת חִיצוֹנָה נִשְׂרֶפֶת אֶלָּא זוֹ.

(טז) וְזָרַקְתָּ – בִּכְלִי; אוֹחֵז בַּמִּזְרָק וְזוֹרֵק כְּנֶגֶד הַקֶּרֶן, כְּדֵי שֶׁיֵּרָאֶה לְכָאן וּלְכָאן. וְאֵין קָרְבָּן טָעוּן מַתָּנָה בְּאֶצְבַּע אֶלָּא חַטָּאת בִּלְבַד, אֲבָל שְׁאָר זְבָחִים אֵינָן טְעוּנִין קֶרֶן וְלֹא אֶצְבַּע, שֶׁמַּתַּן דָּמָם מַחֲצִי הַמִּזְבֵּחַ וּלְמַטָּה, וְאֵינוֹ עוֹלֶה בַּכֶּבֶשׁ, אֶלָּא עוֹמֵד בָּאָרֶץ וְזוֹרֵק.
סָבִיב – כָּךְ מְפֹרָשׁ בִּשְׁחִיטַת קָדָשִׁים (זבחים נ"ג ע"ב), שֶׁאֵין סָבִיב אֶלָּא שְׁתֵּי מַתָּנוֹת שֶׁהֵן אַרְבַּע: הָאַחַת בְּקֶרֶן זָוִית זוֹ, וְהָאַחַת בַּקֶּרֶן שֶׁכְּנֶגְדָּהּ בַּאֲלַכְסוֹן, וְכָל מַתָּנָה נִרְאֵית בִּשְׁנֵי צִדֵּי הַקֶּרֶן אֵילָךְ וְאֵילָךְ, נִמְצָא הַדָּם נָתוּן בְּאַרְבַּע רוּחוֹת סָבִיב; לְכָךְ קָרוּי סָבִיב.

(יז) עַל נְתָחָיו – עִם נְתָחָיו, מוּסָף עַל שְׁאָר הַנְּתָחִים.

(יח) רֵיחַ נִיחוֹחַ – נַחַת רוּחַ לְפָנַי, שֶׁאָמַרְתִּי וְנַעֲשָׂה רְצוֹנִי.
אִשֶּׁה – לְשׁוֹן אֵשׁ, וְהִיא הַקְטָרַת אֵבָרִים שֶׁעַל הָאֵשׁ.

(כ) תְּנוּךְ – הוּא הַסְּחוּס, גָּדֵר הָאֶמְצָעִי שֶׁבְּתוֹךְ הָאֹזֶן (תורת כהנים מכילתא דמילואים, על ויקרא ח כג) שֶׁקּוֹרִין טינרו"ם [tenrum = חסחוס (שבאוזן)^[9]].
בֹּהֶן יָדָם – הַגּוּדָל, וּבַפֶּרֶק הָאֶמְצָעִי.

(כב) הַחֵלֶב – זֶה חֵלֶב הַדַּקִּים אוֹ הַקֵּבָה (חולין מ"ט סוף ע"א ותחילת ע"ב).
וְהָאַלְיָה – מִן הַכְּלָיוֹת וּלְמַטָּה, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בְּוַיִּקְרָא (ג ט), שֶׁנֶּאֱמַר: "לְעֻמַּת הֶעָצֶה יְסִירֶנָּה", מָקוֹם שֶׁהַכְּלָיוֹת יוֹעֲצוֹת. וּבְאֵמוּרֵי הַפָּר לֹא נֶאֱמַר אַלְיָה, שֶׁאֵין אַלְיָה קְרֵבָה אֶלָּא בְּכֶבֶשׂ וְכִבְשָׂה וְאַיִל, אֲבָל שׁוֹר וְעֵז אֵין טְעוּנִים אַלְיָה.
וְאֶת שׁוֹק הַיָּמִין – לֹא מָצִינוּ הַקְטָרָה בְּשׁוֹק הַיָּמִין עִם הָאֵמוּרִים אֶלָּא זוֹ בִּלְבַד.
כִּי אֵיל מִלֻּאִים הוּא – שְׁלָמִים לְשׁוֹן שְׁלֵמוּת, שֶׁהֻשְׁלַם בַּכֹּל. מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁהַמִּלּוּאִים שְׁלָמִים, שֶׁמְּשִׂימִים שָׁלוֹם לַמִּזְבֵּחַ וּלְעוֹבֵד הָעֲבוֹדָה וְלַבְּעָלִים. לְכָךְ אֲנִי מַצְרִיכוֹ הֶחָזֶה לִהְיוֹת לוֹ לְעוֹבֵד הָעֲבוֹדָה לְמָנָה; וְזֶהוּ מֹשֶׁה, שֶׁשִּׁמֵּשׁ בַּמִּלּוּאִים. וְהַשְּׁאָר אָכְלוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו, שֶׁהֵם בְּעָלִים, כַּמְּפֹרָשׁ בָּעִנְיָן.

(כג) וְכִכַּר לֶחֶם – מִן הַחַלּוֹת.
וְחַלַּת לֶחֶם שֶׁמֶן – מִמִּין הָרְבוּכָה.
וְרָקִיק – מִן הָרְקִיקִין; אֶחָד מֵעֶשֶׂר שֶׁבְּכָל מִין וּמִין. וְלֹא מָצִינוּ תְּרוּמַת לֶחֶם הַבָּא עִם זֶבַח נִקְטֶרֶת אֶלָּא זוֹ בִּלְבַד, שֶׁתְּרוּמַת לִחְמֵי תּוֹדָה וְאֵיל נָזִיר נְתוּנָה לַכֹּהֲנִים עִם חָזֶה וָשׁוֹק; וּמִזֶּה לֹא הָיָה לְמֹשֶׁה לְמָנָה אֶלָּא חָזֶה בִּלְבַד.

(כד) עַל כַּפֵּי אַהֲרֹן וְגוֹמֵר וְהֵנַפְתָּ – שְׁנֵיהֶם עֲסוּקִין בִּתְנוּפָה, הַבְּעָלִים וְהַכֹּהֵן. הָא כֵּיצַד? כֹּהֵן מַנִּיח יָדוֹ תַּחַת יַד הַבְּעָלִים וּמֵנִיף. וּבָזֶה הָיוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו בְּעָלִים, וּמֹשֶׁה כֹּהֵן.
תְּנוּפָה – מוֹלִיךְ וּמֵבִיא לְמִי שֶׁאַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם שֶׁלּוֹ; וּתְנוּפָה מְעַכֶּבֶת וּמְבַטֶּלֶת פֻּרְעָנֻיּוֹת וְרוּחוֹת רָעוֹת. תְּרוּמָה, מַעֲלֶה וּמוֹרִיד לְמִי שֶׁהַשָּׁמַיִם וָאָרֶץ שֶׁלּוֹ; וּמְעַכֶּבֶת טְלָלִים רָעִים (מנחות ס"ב ע"א).

(כה) עַל הָעוֹלָה – עַל הָאַיִל הָרִאשׁוֹן, שֶׁהֶעֱלֵיתָ עוֹלָה.
לְרֵיחַ נִיחוֹחַ – לְנַחַת רוּחַ לְמִי שֶׁאָמַר וְנַעֲשָׂה רְצוֹנוֹ.
אִשֶּׁה – לָאֵשׁ נִתָּן.
לַה' – לִשְׁמוֹ שֶׁל מָקוֹם.

(כו) תְּנוּפָה – לְשׁוֹן הוֹלָכָה וְהוֹבָאָה, (וינטילי"ר [wenteler = להניף]) בְּלַעַז.

(כז) וְקִדַּשְׁתָּ אֵת חֲזֵה הַתְּנוּפָה וְאֵת שׁוֹק הַתְּרוּמָה וְגוֹמֵר – קַדְּשֵׁם לְדוֹרוֹת, לִהְיוֹת נוֹהֶגֶת תְּרוּמָתָם וַהֲנָפָתָם כֶּחָזֶה וָשׁוֹק שֶׁל שְׁלָמִים; אֲבָל לֹא לְהַקְטָרָה, אֶלָּא וְהָיָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו לֶאֱכֹל.
הוּרָם – לְשׁוֹן מַעֲלֶה וּמוֹרִיד.

(כח) לְחָק עוֹלָם מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל – שֶׁהַשְּׁלָמִים לַבְּעָלִים, וְאֶת הֶחָזֶה וְאֶת הַשּׁוֹק יִתְּנוּ לַכֹּהֵן.
כִּי תְרוּמָה הוּא – הֶחָזֶה וָשׁוֹק הַזֶּה.

(כט) לְבָנָיו אַחֲרָיו – לְמִי שֶׁבָּא בִּגְדֻלָּה אַחֲרָיו.
לְמָשְׁחָה – לְהִתְגַּדֵּל בָּהֶם; שֶׁיֵּשׁ מְשִׁיחָה שֶׁהִיא לְשׁוֹן שְׂרָרָה, כְּמוֹ: "לְךָ נְתַתִּים לְמָשְׁחָה" (במדבר יח,ח), "אַל תִּגְעוּ בִּמְשִׁיחָי" (תהלים קה,טו).
וּלְמַלֵּא בָם אֶת יָדָם – עַל יְדֵי הַבְּגָדִים הוּא מִתְלַבֵּשׁ בִּכְהֻנָּה גְּדוֹלָה.

(ל) שִׁבְעַת יָמִים – רְצוּפִין.
יִלְבָּשָׁם הַכֹּהֵן – אֲשֶׁר יָקוּם מִבָּנָיו תַּחְתָּיו לִכְהֻנָּה גְּדוֹלָה, כְּשֶׁיְּמַנּוּהוּ לִהְיוֹת כֹּהֵן גָּדוֹל.
אֲשֶׁר יָבֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד – אוֹתוֹ כֹּהֵן הַמּוּכָן לִכָּנֵס לִפְנָי וְלִפְנִים בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, וְזֶהוּ כֹּהֵן גָּדוֹל, שֶׁאֵין עֲבוֹדַת יוֹם הַכִּפּוּרִים כְּשֵׁרָה אֶלָּא בּוֹ (יומא ע"ג ע"א).
תַּחְתָּיו מִבָּנָיו – מְלַמֵּד שֶׁאִם יֵשׁ לוֹ לְכֹהֵן גָּדוֹל בֵּן מְמַלֵּא אֶת מְקוֹמוֹ, יְמַנּוּהוּ כֹּהֵן גָּדוֹל תַּחְתָּיו.
הַכֹּהֵן תַּחְתָּיו מִבָּנָיו – מִכָּאן רְאָיָה, כָּל לְשׁוֹן "כֹּהֵן" – לְשׁוֹן פּוֹעֵל, עוֹבֵד מַמָּשׁ; לְפִיכָךְ נִגּוּן תְּבִיר נִמְשָׁךְ לְפָנָיו.

(לא) בְּמָקֹם קָדֹשׁ – בַּחֲצַר אֹהֶל מוֹעֵד; שֶׁהַשְּׁלָמִים הַלָּלוּ קָדְשֵׁי קָדָשִׁים הָיוּ.

(לב) פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד – כָּל הֶחָצֵר קָרוּי כֵּן.

(לג) וְאָכְלוּ אֹתָם – אַהֲרֹן וּבָנָיו, לְפִי שֶׁהֵם בַּעֲלֵיהֶם.
אָשֵׁר כֻּפַּר בָּהֶם – לָהֶם, כָּל זָרוּת וְתִעוּב.
לְמַלֵּא אֶת יָדָם – בָּאַיִל וָלֶחֶם הַלָּלוּ.
לְקַדֵּשׁ אוֹתָם – שֶׁעַל יְדֵי הַמִּלּוּאִים הַלָּלוּ נִתְמַלְּאוּ יְדֵיהֶם וְנִתְקַדְּשׁוּ לִכְהֻנָּה.
כִּי קֹדֶשׁ הֵם – קָדְשֵׁי קָדָשִׁים. וּמִכָּאן לָמַדְנוּ אַזְהָרָה לְזָר הָאוֹכֵל קָדְשֵׁי קָדָשִׁים; שֶׁנָּתַן הַמִּקְרָא טַעַם לַדָּבָר, מִשּׁוּם דְּקֹדֶשׁ הֵם.

(לה) וְעָשִׂיתָ לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו כָּכָה – שָׁנָה הַכָּתוּב וְכָפַל, לְעַכֵּב, שֶׁאִם חִסֵּר דָּבָר אֶחָד מִכָּל הָאָמוּר בָּעִנְיָן – לֹא נִתְמַלְּאוּ יְדֵיהֶם לִהְיוֹת כֹּהֲנִים, וַעֲבוֹדָתָם פְּסוּלָה.
אֹתָכָה – כְּמוֹ אוֹתְךָ.
שִׁבְעַת יָמִים תְּמַלֵּא וְגוֹמֵר – בָּעִנְיָן הַזֶּה וּבַקָּרְבָּנוֹת הַלָּלוּ, בְּכָל יוֹם.

(לו) עַל הַכִּפּוּרִים – בִּשְׁבִיל הַכִּפּוּרִים, לְכַפֵּר עַל הַמִּזְבֵּחַ מִכָּל זָרוּת וְתִעוּב. וּלְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: "שִׁבְעַת יָמִים תְּמַלֵּא יָדָם" (פסוק לה), אֵין לִי אֶלָּא דָּבָר הַבָּא בִּשְׁבִילָם, כְּגוֹן הָאֵילִים וְהַלֶּחֶם; אֲבָל הַבָּא בִּשְׁבִיל הַמִּזְבֵּחַ, כְּגוֹן פַּר שֶׁהוּא לְחִטּוּי הַמִּזְבֵּחַ, לֹא שָׁמַעְנוּ? לְכָךְ הֻצְרַךְ מִקְרָא זֶה. וּמִדְרַשׁ תּוֹרַת כֹּהֲנִים אוֹמֵר: כַּפָּרַת הַמִּזְבֵּחַ הֻצְרַךְ, שֶׁמָּא הִתְנַדֵּב אִישׁ דָּבָר גָּזוּל בִּמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן וְהַמִּזְבֵּחַ.
וְחִטֵּאתָ – וּתְדַכֵּי [=וּתְטַהֵר]; לְשׁוֹן מַתְּנַת דָּמִים הַנְּתוּנִים בְּאֶצְבַּע, קָרוּי חִטּוּי.
וּמָשַׁחְתָּ אוֹתוֹ – בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה. וְכָל הַמְּשִׁיחוֹת כְּמִין כִי^[7].

(לז) וְהָיָה הַמִּזְבֵּחַ קֹדֶשׁ – וּמַה הִיא קְדֻשָּׁתוֹ? כָּל הַנֹּגֵעַ בַּמִּזְבֵּחַ יִקְדָּשׁ; אֲפִלּוּ קָרְבָּן פָּסוּל שֶׁעָלָה עָלָיו, קִדְּשׁוֹ הַמִּזְבֵּחַ לְהַכְשִׁירוֹ שֶׁלֹּא יֵרֵד. מִתּוֹךְ שֶׁנֶּאֱמַר: כָּל הַנֹּגֵעַ בַּמִּזְבֵּחַ יִקְדָּשׁ, שׁוֹמֵעַ אֲנִי בֵּין רָאוּי בֵּין שֶׁאֵינוֹ רָאוּי (זבחים פ"ג ע"ב), כְּגוֹן דָּבָר שֶׁלֹּא הָיָה פְּסוּלוֹ בַּקֹּדֶשׁ, כְּגוֹן הָרוֹבֵעַ וְהַנִּרְבָּע וּמֻקְצֶה וְנֶעֱבָד וְהַטְּרֵפָה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְזֶה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה" הַסָּמוּךְ אַחֲרָיו (פסוק לח); מָה עוֹלָה רְאוּיָה, אַף כֹּל רְאוּיָה, שֶׁנִּרְאָה לוֹ כְּבָר וְנִפְסַל מִשֶּׁבָּא לְעֶזְרָה, כְּגוֹן הַלָּן וְהַיּוֹצֵא וְהַטָּמֵא, וְשֶׁנִּשְׁחַט בְּמַחֲשֶׁבֶת חוּץ לִזְמַנּוֹ וְחוּץ לִמְקוֹמוֹ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן (זבחים פ"ד ע"א).

(מ) וְעִשָּׂרוֹן סֹלֶת – עֲשִׂירִית הָאֵיפָה, אַרְבָּעִים וְשָׁלֹשׁ בֵּיצִים וְחֹמֶשׁ בֵּיצָה.
בְּשֶׁמֶן כָּתִית – לֹא לְחוֹבָה נֶאֱמַר כָּתִית, אֶלָּא לְהַכְשִׁיר. לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּתִית לַמָּאוֹר" (שמות כז,כ), וּמַשְׁמָע לַמָּאוֹר וְלֹא לִמְנָחוֹת; יָכוֹל לְפָסְלוֹ לִמְנָחוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר כָּאן, "כָּתִית". וְלֹא נֶאֱמַר "כָּתִית לַמָּאוֹר" אֶלָּא לְמַעֵט מְנָחוֹת, שֶׁאֵין צָרִיךְ כָּתִית, שֶׁאַף הַטָּחוּן בָּרֵחַיִם כָּשֵׁר בָּהֶן (מנחות פ"ו ע"ב).
רֶבַע הַהִין – שְׁלֹשָׁה לֻגִּין.
וְנֵסֶךְ – לַסְּפָלִים, כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ בְּמַסֶּכֶת סֻכָּה (מ"ח ע"א): שְׁנֵי סְפָלִים שֶׁל כֶּסֶף הָיוּ בְּרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ, וּמְנֻקָּבִים כְּמִין שְׁנֵי חֳטָמִין דַּקִּין. נוֹתֵן הַיַּיִן לְתוֹכוֹ, וְהוּא מְקַלֵּחַ וְיוֹצֵא דֶּרֶךְ הַחֹטֶם וְנוֹפֵל עַל גַּג הַמִּזְבֵּחַ, וּמִשָּׁם יוֹרֵד לַשִּׁיתִּין בְּמִזְבַּח בֵּית עוֹלָמִים; וּבְמִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת, יוֹרֵד מִן הַמִּזְבֵּחַ לָאָרֶץ.

(מא) לְרֵיחַ נִיחֹחַ – עַל הַמִּנְחָה נֶאֱמַר, שֶׁמִּנְחַת נְסָכִים כֻּלָּהּ כָּלִיל. וְסֵדֶר הַקְרָבָתָן, הָאֵיבָרִים בִּתְחִלָּה וְאַחַר כָּךְ הַמִּנְחָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "עוֹלָה וּמִנְחָה" (ויקרא כג,לז).

(מב) תָּמִיד – מִיּוֹם אֶל יוֹם, וְלֹא יַפְסִיק יוֹם בֵּנְתַיִם.
אֲשֶׁר אִוָּעֵד לָכֶם – כְּשֶׁאֶקְבַּע מוֹעֵד לְדַבֵּר אֵלֶיךָ, שָׁם אֶקְבָּעֶנּוּ לָבֹא. וְיֵשׁ מֵרַבּוֹתֵינוּ לְמֵדִים מִכָּאן, שֶׁמֵּעַל מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְדַבֵּר עִם מֹשֶׁה מִשִּׁהוּקָם הַמִּשְׁכָּן. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, מֵעַל הַכַּפֹּרֶת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ מֵעַל הַכַּפֹּרֶת" (שמות כה,כב); וַאֲשֶׁר אִוָּעֵד לָכֶם הָאָמוּר כָּאן אֵינוֹ אָמוּר עַל הַמִּזְבֵּחַ, אֶלָּא עַל אֹהֶל מוֹעֵד הַנִּזְכָּר בַּמִּקְרָא.

(מג) וְנֹעַדְתִּי שָׁמָּה – אֶתְוַעֵד עִמָּם בְּדִבּוּר, כְּמֶלֶךְ הַקּוֹבֵעַ מְקוֹם מוֹעֵד לְדַבֵּר עִם עֲבָדָיו שָׁם.
וְנִקְדָּשׁ – הַמִּשְׁכָּן.
בִּכְבֹדִי – שֶׁתִּשְׁרֶה שְׁכִינָתִי בּוֹ. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: אַל תִּקְרֵי בִּכְבֹדִי אֶלָּא בִּמְכֻבָּדַי, בַּמְּכֻבָּדִים שֶׁלִּי; כָּאן רָמַז לוֹ מִיתַת בְּנֵי אַהֲרֹן בְּיוֹם הֲקָמָתוֹ. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר מֹשֶׁה: "הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' לֵאמֹר בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ" (ויקרא י,ג); וְהֵיכָן דִּבֵּר? וְנִקְדָּשׁ בִּכְבֹדִי.

(מו) לְשָׁכְנִי בְּתוֹכָם – עַל מְנָת לִשְׁכֹּן אֲנִי בְּתוֹכָם.

פרק ל (1)

(א) מִקְטַר קְטֹרֶת – לְהַעֲלוֹת עָלָיו קִטּוּר עֲשַׁן סַמִּים.

(ג) אֶת גַּגּוֹ – זֶה הָיָה לוֹ גַּג; אֲבָל מִזְבַּח הָעוֹלָה לֹא הָיָה לוֹ גַּג, אֶלָּא מְמַלְּאִים חֲלָלוֹ אֲדָמָה בְּכָל חֲנָיָתָם.
זֵר זָהָב – סִימָן הוּא לְכֶתֶר כְּהֻנָּה.

(ד) צַלְעוֹתָיו – כָּאן הוּא לְשׁוֹן זָוִיּוֹת, כְּתַרְגּוּמוֹ ["עַל תַּרְתֵּין זָוְיָתֵיהּ"]; לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: "עַל שְׁנֵי צִדָּיו", עַל שְׁתֵּי זָוִיּוֹתָיו שֶׁבִּשְׁנֵי צִדָּיו.
וְהָיָה – מַעֲשֵׂה הַטַּבָּעוֹת הָאֵלֶּה.
לְבָתִּים לְבַדִּים – בַּיִת תִּהְיֶה הַטַּבַּעַת לַבָּד.

(ו) לִפְנֵי הַפָּרֹכֶת – שֶׁמָּא תֹּאמַר, מָשׁוּךְ מִכְּנֶגֶד הָאָרוֹן לַצָּפוֹן אוֹ לַדָּרוֹם? תַּלְמוּד לוֹמַר: "לִפְנֵי הַכַּפֹּרֶת", מְכֻוָּן כְּנֶגֶד הָאָרוֹן מִבַּחוּץ.

(ז) בְּהֵיטִיבוֹ – לְשׁוֹן נִקּוּי הַבָּזִיכִין שֶׁל הַמְּנוֹרָה מִדֶּשֶׁן הַפְּתִילוֹת שֶׁנִּשְׂרְפוּ בַּלַּיְלָה; וְהָיָה מְטִיבָן בְּכָל בֹּקֶר וּבֹקֶר.
הַנֵּרֹת – לוצי"ש [loces = מנורות^[10]] בְּלַעַז. וְכֵן כָּל נֵרוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּמְּנוֹרָה, חוּץ מִמָּקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר שָׁם הַעֲלָאָה, שֶׁהוּא לְשׁוֹן הַדְלָקָה.

(ח) וּבְהַעֲלוֹת – כְּשֶׁיַּדְלִיקֵם, לְהַעֲלוֹת לֶהַבְתָּן.
יַקְטִירֶנָּה – בְּכָל יוֹם: פְּרַס מַקְטִיר שַׁחֲרִית, וּפְרַס מַקְטִיר בֵּין הָעַרְבַּיִם.

(ט) לֹא תַעֲלוּ עָלָיו – עַל מִזְבֵּחַ זֶה.
קְטֹרֶת זָרָה – שׁוּם קְטֹרֶת שֶׁל נְדָבָה; כֻּלָּן זָרוֹת לוֹ חוּץ מִזּוֹ.
וְעוֹלָה וּמִנְחָה – וְלֹא עוֹלָה וּמִנְחָה. עוֹלָה, שֶׁל בְּהֵמָה וָעוֹף; וּמִנְחָה הִיא שֶׁל לֶחֶם.

(י) וְכִפֶּר אַהֲרֹן – מַתַּן דָּמִים.
אַחַת בַּשָּׁנָה – בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. הוּא שֶׁנֶּאֱמַר בְּאַחֲרֵי מוֹת: "וְיָצָא אֶל הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר לִפְנֵי ה' וְכִפֶּר עָלָיו" (ויקרא טז,יח).
חַטַּאת הַכִּפּוּרִים – הֵם פַּר וְשָׂעִיר שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים, הַמְּכַפְּרִים עַל טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו.
קֹדֶשׁ קָדָשִׁים – הַמִּזְבֵּחַ מְקֻדָּשׁ לַדְּבָרִים הַלָּלוּ בִּלְבַד, וְלֹא לַעֲבוֹדָה אַחֶרֶת.

הערות

1. ר' אה"ל מס' 2414.
2. הלעז אינו בא לתרגם את המלה "שרשרת", אלא, כדברי הפירוש: שלשלאות "מעשה עבת, מעשה קליעת חוטין... כאותן שעושין לערדסקאות שקורין אנצינשיירש בלע"ז" בניגוד לשרשרות של דליים, שהן "מעשה נקבים וכפלים".
3. לפי דברי רש"י "משפט" מצביע כאן על כך, שהחושן מבהיר את הצדק בין שני בעלי־דינים וכדומה. במשמעות זו היינו מצפים לצורה דישריישנימינ"ט desreisnement, אך כפי הנראה נפלה השי"ן (מחמת דיסימילציה?).
4. בפסוק: "שַׁרְשֹׁת גַּבְלֻת".
5. "וּבִלְשׁוֹן לַעַז כְּשֶׁמְּמַנִּין אָדָם עַל פְּקִידַת דָּבָר נוֹתֵן הַשַּׁלִּיט בְּיָדוֹ בֵּית יָד שֶׁל עוֹר שֶׁקּוֹרִין גנ"ט בלעז. [וְקוֹרִין לְאוֹתוֹ מְסִירָה ריוישטי"ר]" (מה שבאריחיים חסר בדפוס ראשון של פירוש רש"י).
6. בשני כתבי־יד יש גרסה הקרובה לצורה אינוישטי"ר inwestir, שהוא המונח המקובל עד היום להסמכה חגיגית. [ובאנגלית investment].
7. אות יוונית שצורתה X.
8. ר' אה"ל מס' 2084.
9. הכוונה לחסחוס מכוסה עור, ולדברי רש"י מדובר ב"אמצעי".
10. הכלים, שבהם שמים את השמן, להבדיל מן הלהבות עצמן. חסר בדפוס ראשון.