משנה מנחות ח ד

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת מנחות · פרק ח · משנה ד | >>

משנה זו במהדורה המבוארתדפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו

שלשה זיתים, ובהן שלשה שלשה שמנים.

הזית הראשון מגרגרו בראש הזית וכותש ונותן לתוך הסל.
רבי יהודה אומר, סביבות הסל.
זה ראשון.

טען בקורה,
רבי יהודה אומר, באבנים.
זה שני.

חזר וטחן וטען - זה שלישי.

הראשון למנורה, והשאר למנחות.


הזית השני מגרגרו בראש הגג, וכותש ונותן לתוך הסל.
רבי יהודה אומר, סביבות הסל.
זה ראשון.

טען בקורה,
רבי יהודה אומר, באבנים.
זה שני.

חזר וטחן וטען, זה שלישי.

הראשון למנורה, והשאר למנחות.


הזית השלישי, עוטנו בתוך הבית עד שילקה, ומעלהו ומנגבו בראש הגג, וכותש ונותן לתוך הסל.
רבי יהודה אומר, סביבות הסל.
זה ראשון.

טען בקורה,
רבי יהודה אומר, באבנים.
זה שני.

חזר וטחן וטען, זה שלישי.

הראשון למנורה, והשאר למנחות.

נוסח הרמב"ם

שלשה זיתים ובהן שלשה שלשה שמנים הזית הראשון מגרגרו בראש הזית וכותש ונותן לתוך הסל רבי יהודה אומר סביבות הסל זה ראשון טען בקורה רבי יהודה אומר באבנים זה שני חזר וטחן וטען זה שלישי הראשון למנורה והשאר למנחות זית השני מגרגרו בראש הגג וכותש ונותן לתוך הסל רבי יהודה אומר סביבות הסל זה ראשון טען בקורה רבי יהודה אומר באבנים זה שני חזר וטחן וטען זה שלישי הראשון למנורה והשאר למנחות זית השלישי עטנו בתוך הבית עד שילקה ומעלהו ומנגבו בראש הגג וכותש ונותן לתוך הסל רבי יהודה אומר סביבות הסל זה ראשון טען בקורה רבי יהודה אומר באבנים זה שני חזר וטחן וטען זה שלישי הראשון למנורה והשאר למנחות.

פירוש הרמב"ם

ג' זיתים ובהן ג' ג' שמנים הזית הראשון מגרגרו בראש הזית כו': גרגר הוא גרגיר האחד וכבר זכרנו באור זה בזרעים וענין מגרגרו בראש הזית שמלקט אותו מן האילן גרגר גרגר עד שיהיה כולו מבושל והגרגרים תמימים ואח"כ כותש ונותנו בסל והשמן שמתמצה ממנו הוא השמן הראשון אח"כ טוען עליו קורת בית הבד והוא הנקרא קורה בשם מוחלט לפי שהענין מורה עליה ויהיה השמן שמתמצה ממנה הוא הב' אח"כ מוציאו מתחת הקורה וטוחנו ואח"כ טוען עליו הקורה פעם שניה וזהו השמן השלישי וכן עושין בשמן השני והוא שמוסקים כל הזיתים כאחת הטובים ושאינן טובים ושוטחין אותן בקרקע ובוררים מהן הטובים וכן עושים שמן שלישי והוא שנותנים אותן במעטן עד שיתעפש ומעטן הוא הגומא שמתעפשים בה הזיתים והיא מלה עברית עטיניו מלאו חלב והם עצמות שיש בהם מוח דימה אותן למעטן לפי שהן רחבים וגדולות בחלולם ומהשם הזה נגזר הפועל ואמר עטיניו ואין הלכה כרבי יהודה:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

שלשה זיתים - שלש פעמים בשנה מלקטים את הזיתים יב. ובהן שלש שמנים, בכל פעם יש שלשה מינים שמן:

הזית הראשון - פעם ראשונה שמלקט:

מגרגרו בראש הזית - מלקט גרגרים שהן בראש הזית, שהן מתבשלים תחלה לפי שהחמה זורחת עליהן ומבשלתן:

לתוך הסל - ומסתנן ויוצא והכלי תחת הסל לקבל השמן:

רבי יהודה אומר סביבות דופני הסל - נותן את הזיתים והשמן זב דרך הדפנות ונופל לשולי הסל ומשם מסתנן ויוצא ונמצא מזוקק. שהפסולת נשאר מדובק בדופני הסל. אבל לא יתנם בשולי הסל, מפני שמתערב בו שמן ושמרים ויוצאים ונמצא שמן עכור. והשמן הזב מאליו בלא שום טעינה נקרא שמן ראשון של הזית הראשון:

טען בקורה - זיתים שבסל:

רבי יהודה אומר באבנים - ולא בקורה. שהקורה כבדה ומוציאה את השמרים:

חזר וטחן - ברחים, את הזיתים שתחת הקורה, וטוען אח"כ הקורה:

הראשון למנורה - דבעינן שמן זית זך:

והשאר כשר למנחות - דלא כתיב בהו זך:

הזית השני - פעם שניה כשמלקט את שנמצאים מבושלים עתה:

מגרגרו בראש הגג - מלקט הגרגרין הסמוכים לגג. שזיתיהן היו סמוכים לגגותיהן יג, ואותן מתבשלים בשניה:

הראשון - שיצא קודם טעינה, כשר למנורה:

הזית השלישי - שמתלקט פעם שלישית, אין מתבשלים לעולם כל צרכן, שהן ענפים שתחת הגג שאין חמה מגעת בהם:

עוטנו - לשון מעטן של זיתים, שהיא הגומא שמניחים בה הזיתים כדי שיתעפשו שם. ולשון מקרא הוא, עטיניו יד מלאו חלב (איוב כא):

שילקה - שיתעפש:

ומנגבו בראש הגג - דמתוך שהוא צבור ומכונס במקום אחד ארבעה וחמשה ימים זב מאליו מוהל שאינו יפה, לפיכך צריך לנגבו:

פירוש תוספות יום טוב

שלשה זיתים. פי' הר"ב ג"פ בשנה מלקטים את הזיתים. וכן פירש"י וכתבו התוס' וקשה דבמס' פאה משמע דחייבין בפאה [בהדיא תנן במשנה ה' פ"ק. ובאילן כו' והזיתים כו' חייבים בפאה] וכל דבר שאין לקיטתו כאחד לא מחייבא בפאה כדאיתא בריש כלל גדול [נמי מתני' היא לעיל מהך התם בפאה] ובערוך פי' כפי' הקונטרס עכ"ל. וז"ל הרמב"ם בסוף הל' איסורי מזבח זית שגרגרו בראש הזית ובררו אחת אחת וכתשו כו' זיתים שמסקן כולן בערבוביא והעלן לגג וחזר ובירר גרגר גרגר וכתשן כו'. זיתים שמסקן וטענן בתוך הבית עד שילקו והעלן ונגבן ואח"כ כתש כו'. וכ"כ בפירושו:

לתוך הסל. ל' הר"ב ומסתנן לשון סינון. והתי"ו להתפעל שכן היא מפרדת אותיות העיקר בתיבה שתחלתה סמ"ך כמו שפירש"י בסוף פ' מקץ:

מגרגרו בראש הגג. לשון הר"ב מלקט הגרגרים הסמוכים לגג שזיתיהם היו סמוכים לגגותיהן. וז"ל רש"י כלומר מלקט זיתים שבאמצע האילן שאינן בראש הזית. כלומר אותן שיכול לעמוד בראש גגו ונוטלן שאותן אין מתבשלין במהרה כמו אותן שבראש הזית. והאי דאמר בראש הגג לסימנא קאמר. ע"כ:

עוטנו בתוך הבית. וכן העתיק הרמב"ם כמ"ש לשונו לעיל. וז"ל רש"י עוטנן בבית מניחן בבית הבד במעטן. ע"כ. ובמשנה שבגמרא גרס בהדיא בבית הבד:

עוטנו. פירש הר"ב הגומא כו'. ולשון מקרא הוא עטיניו מלאו חלב. והם עצמות שיש בהם מוח דימה אותן למעטן. לפי שהם רחבים וגדולות בחללם ומהשם הזה נגזר הפועל ואמר [עוטנו]. הרמב"ם:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(יב) (על הברטנורא) וכתבו התוספ', וקשה, דבמסכת פאה משמע דחייבין בפאה, וכל דבר שאין לקיטתו כאחד לא מחייב בפאה כדאיתא שם. וז"ל הר"מ, זית שגרגרו בראש הזית וביררו אחת אחת וכתשו כו', זיתים שמסקן כולן בערבוביא והעלן לגג וחזר ובירר גרגר גרגר וכותשן כו', זיתים שמסקן וטוענן בתוך הבית עד שילקו והעלן ונגבן ואח"כ כתש כו':

(יג) (על הברטנורא) כלומר מלקט זיתים שבאמצע האילן שאינן בראש הזית, כלומר אותן שיכול לעמוד בראש גגו ונוטלן, שאותן אין מתבשלין במהרה כמו אותן שבראש הזית. והאי דאמר בראש הגג, לסימנא קאמר. רש"י:

(יד) (על הברטנורא) והם עצמות שיש בהם מוח דימה אותן למעטן, לפי שהם רחבים וגדולים בחללם. ומהשם הזה נגזר הפועל ואומר עוטנו. הר"מ:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

שלשה זיתים וכו':    עד סוף סימן ה' פ"ז דהלכות איסורי מזבח סי' ח' ט' י' י"א. וכן בת"כ פרשה י"ג דפ' אמור:

מגלגלו בראש הזית:    בגמרא בעינן אי מגלגלו תנן או מגרגרו תנן ופשיט דמגלגלו תנן דהיינו שמניחו בראש הזית עד שיהא מבושל כולו מאליו מלשון ביצה מגולגלת:

וכותש ונותן:    בגמרא בברייתא קאמר ת"ק בכל תלתי באבי טוחנו ור' יהודה פליג עליה וקאמר כותשו דלא היה טוחנו בריחים שמוציא את שמריו ועוכרו ופריך בגמרא כותש דקתני ת"ק דמתניתין מני ר' יהודה היא דקתני נמי בברייתא כותשו במכתש תוך הסל דקתני ת"ק דמתני' אתאן לרבנן דברייתא בתמיה ומשני האי ת"ק דמתני' סבר לה כותיה בחדא ופליג עליה בחדא: בפי' רעז"ל נראה שצ"ל ר' יהודה אימר סביבות דופני הסל נותנו מתוכו והשמן זב וכו' וכך הוא בפי' רש"י ז"ל בכתיבת יד:

הזית השלישי עוטנו בתוך הבית עד שילקה:    כצ"ל. ופירש [הרגמ"ה ז"ל] עיטנו פי' לוקט אותן שתחת הזית לפי שאין השמש זורח עליהן הרבה ואינן מתבשלין יפה מש"ה עוטנו בבית הבד כלומר משימו בבית הבד בכלי במעטן עד שילקה עד שירכך קליפתן וישתנה מראיתן ומעלן ומנגבן לפי שכשהיו ביחד בכלי אגב הדחק יצא מהם מוחל ונשרו ונתעפשו ע"כ. וכן פי' רש"י ז"ל ג"כ בספר איוב סי' כ"א בפסוק עפזניו מלאו חלב:

ר' יהודה אומר סביבות הסל:    כצ"ל. ומה שפירש ר"ע ז"ל דשלשה פעמים בשנה מלקטים את הזיתים כן פי' רש"י ז"ל וכתבו התוס' במסכת פאה מוכח דהזיתים חייבין בפאה ותנן התם נמי דדוקא דבר שהוא נלקט כאחת מחייב בפאה וממעט תאנה ובערוך פירש כפירוש הקונטרס אבל תוס' פירשו דנלקטין כולן כאחת אלא שזה מתבשל יותר מזה ע"כ. וזה לשון הגליון ג"כ דכולן נלקטין יחד אך יש שלשה מיני זיתים לפי שהזיתים שבראש האילן מבושלין יותר לפי שהחמה זורחת עליהן ושלמטה מהן השניים אין מתבשלין כ"כ ושלישים שלמטה אין מתבשלין כ"כ. זית השני בראש הגג לפי הקונטרס לקיטה שניה לפי' שני השניים של מטה ע"כ גליון:

תפארת ישראל

יכין

ובהן שלשה שלשה שמנים:    ר"ל ג"פ בשנה מלקטין הזיתים. ובכל פעם יש ג' מיני שמנים. [ואילה"ק א"כ האיך יתחייבו זיתים בפיאה. דהרי כל שאין לקיטתו כאחד פטור מפיאה [פיאה פ"א מ"ד]. והרי בהדיא תנן דזיתים חייבים בפיאה. נ"ל דהיינו רק בפירות שאין מתבשלין כאחד. אבל זיתים מתבשלין כאחד. רק מניחין אותן באילן להשביח יותר]:

הזית הראשון:    ר"ל הזיתים שמלקט פעם ראשונה:

מגרגרו בראש הזית:    ר"ל לוקט בראש האילן א' א' מאותן שנתבשלו שם כבר יפה [ובש"ס קאמר מגלגלו תנן. ר"ל שאינו מלקטן עד שנתרככו יפה יפה בבישול החמה. כמו ביצה מגולגלת. דר"ל צלויה]:

וכותש:    כותש אותן הזיתים במכתשת:

ונותן לתוך הסל:    והשמן מסתנן ונוזל להכלי שתחת הסל:

רבי יהודה אומר סביבות הסל:    שנותן הזיתים הנכתשין תוך הסל על דפנותיו ולא בשולי הסל כדי שירחק מקום זיבת השמן דרך דופני הסל ושוליו ויסתנן ויזדקק יפה:

זה ראשון:    ר"ל הוא היותר מובחר:

טען בקורה:    ר"ל אח"כ הניח קורה על אותן זיתים הכתושין:

רבי יהודה אומר באבנים:    אחת. אחת. שעי"ז אין נכבשין בחוזק בפעם אחד. משא"כ קורה מכבדת ביותר בפ"א. וכובשת השמן והשמרים ביחד:

חזר וטחן:    הזיתים שרק נכתשו תחילה. השתא טוחנן יותר דק ברחיים:

וטען:    הקורה עליהן להוציא יתר שמנן:

הזית השני:    שלוקט בפעם ב':

מגרגרו בראש הגג:    אילני זית שלהן היו נטועים סמוך לכתלי הבית. והן גדלים עד ממעל לגגותיהן. ולהכי בפעם ב' מלקט אותן זיתים שסמוכין להגג. ר"ל באמצע האילן. שהן מתבשלין יותר מאוחר מאותן שבראשי האילנות:

הזית השלישי:    שמלקט פעם שלישית:

עוטנו:    ר"ל מניחו במעטן. והוא כלי שמניחין בו הזיתים כדי שיתחממו ויתרככו. דמשום שלא נתבשלו יפה עד בשלהי הקיץ. כבר נחלש כח החמה מלרככם:

בתוך הבית עד שילקה:    שיתחילו להתרכך ולהתרקב:

ומעלהו ומנגבו בראש הגג:    מהמוהל והזיע שעליהן שמסריח את השמן:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים