פתיחת התפריט הראשי

"ויהי בשנה התשעית למלכו בחדש העשירי בעשור לחדש בא נבוכדראצר מלך בבל הוא וכל חילו על ירושלם ויחנו עליה ויבנו עליה דיק סביב, ותבא העיר במצור עד עשתי עשרה למלך צדקיהו, בחדש הרביעי בתשעה לחדש ויחזק הרעב בעיר ולא היה לחם לעם הארץ, ותבקע העיר וכל אנשי המלחמה יברחו ויצאו מהעיר לילה דרך שער בין החמתים אשר על גן המלך וכשדים על העיר סביב וילכו דרך הערבה, וירדפו חיל כשדים אחרי המלך וישיגו את צדקיהו בערבת ירחו וכל חילו נפצו מעליו, ויתפשו את המלך ויעלו אתו אל מלך בבל רבלתה בארץ חמת וידבר אתו משפטים, וישחט מלך בבל את בני צדקיהו לעיניו וגם את כל שרי יהודה שחט ברבלתה, ואת עיני צדקיהו עור ויאסרהו בנחשתים ויבאהו מלך בבל בבלה ויתנהו בית הפקדת עד יום מותו" (ירמיה נב). כל עשרים ושמונה יום, היה מקרקר קר ושוע אל ההר (ישעיה כב ה), וכן הוא אומר ובחדש החמישי בשבעה לחדש היא שנת תשע עשרה שנה למלך נבכדנאצר מלך בבל (מלכים ב כה ח), ובמקום אחר הוא אומר בעשור לחדש (ירמיה נב יב), ואומר בשנת שמונה עשרה לנבוכדראצר (ירמיה נב כט), מה תלמוד לומר תשע עשרה, ומה תלמוד לומר שמונה עשרה, אלא תשע עשרה משמלך, ושמונה עשרה לכבוש יהויקים, מה תלמוד לומר בשבעה לחדש, ומה תלמוד לומר בעשור לחדש, ואם נאמר בעשור, למה נאמר בשבעה, אמור מעתה בשבעה נכנסו גוים להיכל, ונטלו את הים ואת המכונות ואת העמודים, והיו מקרקרין בו שביעי שמיני ותשיעי עד שפנה היום, שנאמר קדשו עליה מלחמה קומו ונעלה בצהרים אוי לנו כי פנה היום כי ינטו צללי ערב (ירמיה ו ד), עם חשכה הציתו בו את האור, והיה נשרף בעשור לחדש, ועל אותו הדור הוא אומר כי ידעתי את יצרו וגו' (דברים לא כא), ואומר כי אנכי ידעתי את מריך וגו', כי ידעתי אחרי מותי כי השחת וגו' (דברים ל"א כ"ט), וכן בצדקיהו הוא אומר, וגם במלך נבוכדנאצר מרד אשר השביעו וגו', גם כל שרי הכהנים והעם הרבו למעול וגו', וישלח ה' אלהי אבותיהם וגו', ויהיו מלעיבים במלאכי האלהים וגו', ויעל עליהם את מלך כשדיים וגו', וכל כלי בית האלהים וגו' (דברי הימים ב לו), וישרף את בית ה' ואת בית המלך וגו' (מלכים ב כה ט), ויגל השארית מן החרב אל בבל וגו', לכלות דבר ה' בפי ירמיהו וגו' (דברי הימים ב לו), רבי יוסי אומר חמשים ושתים שנה לא עבר איש ביהודה, שנאמר על ההרים אשא בכי ונהי ועל נאות מדבר וגו' (ירמיה ט ט), רבי יוסי אומר שבע שנים נתקיים המקרא הזה בארץ ישראל, גפרית ומלח שרפה כל ארצה וגו' (דברים כט כב), ויכה אותם מלך בבל וימתם וגו' ויגל יהודה מעל אדמתו וגו', נפש שמנה מאות שלשים ושנים (ירמיה נב), שלש גליות ארבעת אלפים ושש מאות, ומבנימן שלשת אלפים ומשאר השבטים שבעת אלפים גולה, שגלו עם יהויכין.