קטגוריה:רות ד כב
ועבד הוליד את ישי וישי הוליד את דוד
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וְעֹבֵד הוֹלִיד אֶת יִשָׁי וְיִשַׁי הוֹלִיד אֶת דָּוִד.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וְעֹבֵד֙ הוֹלִ֣יד אֶת־יִשָׁ֔י וְיִשַׁ֖י הוֹלִ֥יד אֶת־דָּוִֽד׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וְ/עֹבֵד֙ הוֹלִ֣יד אֶת־יִשָׁ֔י וְ/יִשַׁ֖י הוֹלִ֥יד אֶת־דָּוִֽד׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום (כל הפרק)
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:רות ד כב.
וְעֹבֵד הוֹלִיד אֶת יִשָׁי
נעמי היתה אומנת של עֹבֵד (ביאור:רות ד טז). הוא היה הנכד היחיד שלה, והיא הקדישה לו מזמנה (הבלתי מוגבל). ייתכן שהיא חינכה את עובד בכל המעלות שאנו מוצאים בדוד.
לפי התאור של ישי הוא היה אדם עשיר בבית לחם עם שמונה בנים. בניו היו יפים וגדולים ככתוב: "אַל תַּבֵּט אֶל מַרְאֵהוּ וְאֶל גְּבֹהַּ קוֹמָתוֹ, כִּי מְאַסְתִּיהוּ" (שמואל א טז ז). שלושת בניו הבכורים של ישי היו חיילים ושרתו בצבא של שאול. לא נראה שהיה להם תפקידי פיקוד, למרות כבוד משפחתם ביהודה.
וְיִשַׁי הוֹלִיד אֶת דָּוִד
לישי היו שמונה בנים. האחרון היה דוד, ככתוב: "עוֹד שָׁאַר הַקָּטָן" (שמואל א טז יא).
בהמשך אנו רואים שדוד ידע לקרוא ולכתוב. הוא ניגן בכינור (לבטח דומה לנבל ולא לכינור בימינו), ידע לחבר שירים ותהילים. הוא ידע את חוקי התורה, ואהב את אלוהים, ככתוב שנאמר לשאול: "הִנֵּה רָאִיתִי בֵּן לְיִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי, יֹדֵעַ נַגֵּן וְגִבּוֹר חַיִל וְאִישׁ מִלְחָמָה וּנְבוֹן דָּבָר, וְאִישׁ תֹּאַר; וַיהוָה עִמּוֹ" (שמואל א טז יח). סביר שכל זה בא לו מנעמי או עובד. היא חינכה את המשפחה להיות משכילה ויצרתית.
דוד היה "אַדְמוֹנִי, עִם יְפֵה עֵינַיִם וְטוֹב רֹאִי" (שמואל א טז יב), וחז"ל, בהתבסס על תהלים מזמור לדוד, בו נאמר: "הֵן בְּעָווֹן חוֹלָלְתִּי, וּבְחֵטְא יֶחֱמַתְנִי אִמִּי" (תהילים נא ז), מעלים שישי חשד שדוד אינו בנו, ודוד העלה את הנושא בשירתו. זה שדוד כתב כך אינו הוכחה שזאת אמת, אלא רק שהוא חשב כך. ייתכן שזה מסביר את היחס הרע מצד ישי ובניו לאח הצעיר, במקום לאהוב אותו כבן זקונים. ייתכן שאת יחס האחים לדוד אפשר להשוות לקנאה ושנאה של אחי יוסף ליוסף האהוב והמוכשר. קשה להאמין שאשת ישי, אחרי שבעה בנים, תחפש להביא ילד שמיני מאדם זר. בכל אופן דוד יצא מאוד מחונך ומוכשר, כך שסביר שהוא קיבל הורים שגידלו אותו לתפארת.
נראה שדוד לא נטר טינה לאחיו ושמר עליהם כמיטב יכולתו. כשדוד ברח משאול, נאמר: "וַיִּמָּלֵט אֶל מְעָרַת עֲדֻלָּם; וַיִּשְׁמְעוּ אֶחָיו וְכָל בֵּית אָבִיו, וַיֵּרְדוּ אֵלָיו שָׁמָּה" (שמואל א כב א). דוד ביקש ממלך מואב: "יֵצֵא נָא אָבִי וְאִמִּי אִתְּכֶם, עַד אֲשֶׁר אֵדַע מַה יַּעֲשֶׂה לִּי אֱלֹהִים" (שמואל א כב ג), וכך הפקיד דוד את כל משפחתו בידי מלך מואב למשמרת. רש"י מסביר שמלך מואב פגע במשפחת דוד (מ"ג שמואל ב י ב), וייתכן שזאת הסיבה שדוד העניש את מואב קשות ביותר (שמואל ב ח ב).
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "רות ד כב"
קטגוריה זו מכילה את 2 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 2 דפים.