ביאור:רות ד טו

רות ד טו: "וַתֹּאמַרְנָה הַנָּשִׁים אֶל נָעֳמִי: וְהָיָה לָךְ לְמֵשִׁיב נֶפֶשׁ וּלְכַלְכֵּל אֶת שֵׂיבָתֵךְ, כִּי כַלָּתֵךְ אֲשֶׁר אֲהֵבַתֶךְ, יְלָדַתּוּ, אֲשֶׁר הִיא טוֹבָה לָךְ מִשִּׁבְעָה בָּנִים."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:רות ד טו.


אֲשֶׁר הִיא טוֹבָה לָךְ מִשִּׁבְעָה בָּנִיםעריכה

וְהָיָה לָךְ לְמֵשִׁיב נֶפֶשׁ וּלְכַלְכֵּל אֶת שֵׂיבָתֵךְעריכה

הנשים ממשיכות להגיד לנעמי את הברכות והגאולה שהיא קיבלה:

  • "לְמֵשִׁיב נֶפֶשׁ" - החזירה לך את נפשך, העבירה את יגונה. נעמי חזרה להקרא 'נעמי' ולא 'מרא', ככתוב: "קְרֶאןָ לִי מָרָא, כִּי הֵמַר שַׁדַּי לִי מְאֹד" (ביאור:רות א כ). עכשו הנשים ונעמי מברכות את אלוהים שהשיב לה את נפשה, ככתוב: "וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים, וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה" (ביאור:בראשית ב ז).
  • "וּלְכַלְכֵּל אֶת שֵׂיבָתֵךְ" - נעמי שבה למשפחתה ממואב. העיר התרגשה, אבל תוך זמן קצר שתי הנשים נשארו זרוקות ובודדות. הגואל לא בא לעזור להן, זקני העיר לא התאספו לעזור לה או לכפות על הגואל לגאול אותן, אנשי העיר מחקו אותה מהזיכרון. עכשו, בנס פלאי, בועז בא לעזרתה, הוכיח את הגואל וזקני העיר, הראה להם את דרך אלוהים לעשות "צְדָקָה וּמִשְׁפָּט" (ביאור:בראשית יח יט), והנה נעמי מצאה מספר רב של אנשים שיעזרו לה בכבוד לכלכל את שֵׂיבתה. הללויה.

כִּי כַלָּתֵךְ אֲשֶׁר אֲהֵבַתֶךְעריכה

כל הישועה של נעמי באה לה מרות. כאשר רות נשבעה "לְכַלְכֵּל אֶת שֵׂיבָתֵךְ", כדבריה: "בַּאֲשֶׁר תָּמוּתִי אָמוּת, וְשָׁם אֶקָּבֵר. כֹּה יַעֲשֶׂה יְהוָה לִי וְכֹה יוֹסִיף, כִּי הַמָּוֶת יַפְרִיד בֵּינִי וּבֵינֵךְ" (ביאור:רות א יז). ללא רות אולי בועז היה מטפל בנעמי, דודתו הזקנה, אבל היא היתה חיה לבד, אם גבר לא נשוי, ללא עתיד וללא שמחת חיים. האהבה והמסירות של רות הביאו חתונה, ילד, גאולה, המשכיות, תקווה, הצלחה.

ניתן לראות שאהבה היא מחלה מדבקת. המסירות של רות לנעמי, עזרה לבועז להבין שהיא תהיה אישה נפלאה, אמא נפלאה, "אֵשֶׁת חַיִל" (ביאור:רות ג יא). בועז התאהב בה ורצה אותה לאשתו, והיא השיבה לו אהבה. כך נערות בועז אהבו ותמכו ברות. נעריו של בועז שמרו והגנו עליה. כך אנשי העיר אהבו וקיבלו אותה לבני ישראל בשירה ודברי הלל: "יִתֵּן יְהוָה אֶת הָאִשָּׁה הַבָּאָה אֶל בֵּיתֶךָ, כְּרָחֵל וּכְלֵאָה אֲשֶׁר בָּנוּ שְׁתֵּיהֶם אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל" (ביאור:רות ד יא).

אֲשֶׁר הִיא טוֹבָה לָךְ מִשִּׁבְעָה בָּנִיםעריכה

מנין בא הביטוי הזה: "טוֹבָה לָךְ מִשִּׁבְעָה בָּנִים"?
גם אלקנה בעלה של חנה אמר לה: "לָמֶה תִבְכִּי ... הֲלוֹא אָנֹכִי טוֹב לָךְ, מֵעֲשָׂרָה בָּנִים" (שמואל א א ח), וגם זה לא עשה רושם על חנה. היא רצתה בן.

אבל רות הביאה הרבה לנעמי: תקווה, חברות, תוכנית, הגשמה, הצלחה, חתן, אירוסין, נשואין, גאולה, נחלה, שם בישראל, הריון, בן, חיי רוחה מוגנים, כבוד בעיר, חזרה לשמה נעמי, ברכת אלוהים - מה עוד יכול הבן-אדם לבקש. כמובן שבעה בנים נוספים, יכולים לשמש ככוח צבאי וכלכלי, לפאר ולרומם את המשפחה. אבל לפעמים הכל בא בבן אחד בלבד מתוך השמונה, כמו דוד בן ישי, שאת כל שאר אחיו אנו לא זוכרים.

אולי יש כאן רמז לדוד בן ישי שאותו בחר אלוהים מכל שמונת ילדיו של ישי, ככתוב: " וַיַּעֲבֵר יִשַׁי שִׁבְעַת בָּנָיו לִפְנֵי שְׁמוּאֵל. וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל יִשַׁי: לֹא בָחַר יְהוָה בָּאֵלֶּה. הֲתַמּוּ הַנְּעָרִים" (שמואל א טז י-יא).